מכת הכת: מהבטחה לחסידות עילאית לסיוט של מאות משפחות
הילד שירד מהמטוס בנמל התעופה בן גוריון נראה כמו תמונה מסמטאות מאה שערים: גרביים לבנות עד הברך, קאפוטה שחורה ארוכה, פאות מסולסלות. אבל משהו בעיניים שלו היה שונה לחלוטין מהילדים הרגילים שמסתובבים ברחובות מאה שערים וגאולה. העיניים היו כבויות, מפוחדות, כמו של מישהו שחזר ממקום אחר לגמרי.
כך נראה אחד מהילדים שחולצו מכת 'לב טהור' בגואטמלה. מבחוץ הוא נראה כמו ילד ירושלמי מחסידות תולדות אהרן, אבל מבפנים, נשמה שבורה שעברה שנים של התעללות, הרעבה ושטיפת מוח. זהו הניגוד המטריד שמאפיין את אחד הפרקים האפלים בתולדות היהדות בדור האחרון: קבוצה שמבחוץ יכולה להראות חרדית יותר מכל קהילה אחרת, אבל מבפנים, רחוקה מתורת ישראל כמרחק מזרח ממערב.
סיפורה של 'לב טהור' מתחיל בירושלים של שנות ה-80, עובר דרך ברוקלין ומונסי, ממשיך ליערות קנדה ומסתיים בג'ונגלים של גואטמלה. זהו מסע של הבטחות שהפכו לסיוט, של חסידות שהתדרדרה לעינויים, ושל מאות משפחות שנלכדו ברשת שנרקמה בשם הקדושה. אבל זה גם סיפור של גבורה, של ילדים שברחו, של רבנים שלא פחדו להתריע, ושל פעילים שלא הרפו עד שהצליחו לקרוע את מסכת הצדיקות ולחלץ נשמות מהשבי.
מרבי כריזמטי לעריץ מסוכן
שלמה הלברנץ, או ארז שלמה אלברנס כפי ששמו המקורי, התחיל את דרכו כבעל תשובה ישראלי כריזמטי. בסוף שנות ה-80 הקים בירושלים ישיבה בשם 'לב טהור', שמשכה אליה בעלי תשובה וצעירים שחיפשו "אמת" ללא פשרות. הלברנץ ידע לדבר אל הלב, להבטיח חזרה לשורשים, לחסידות עתיקה שאבדה לכאורה מהעולם. הוא הציג את עצמו כדמות דמוית משיח שיכולה "לתקן" אנשים, וטען שיש לו כוחות על-טבעיים.
אבל מהר מאוד החלו להופיע סימני אזהרה. הלברנס דרש מהחברים ניתוק מוחלט מההורים, בטענה שהם "לא מספיק יראי שמים". הוא הטיל חרמות על אוכל שלא היה בפיקוחו האישי, ודרש ציות עיוור. כל מי שהעז לשאול שאלות או להביע ספק הפך ל"מורד" שיש להענישו. בתחילת שנות ה-90 עבר הלברנץ לארצות הברית, להתיישבויות בברוקלין ובמונסי. שם, ב-1994, הוא נעצר וריצה שנתיים בכלא על חטיפת נער ישראלי בן 13 שנשלח אליו לשיעורי בר מצווה.
לאחר שחרורו גורש הלברנץ חזרה לישראל, אבל ב-2003 הצליח להגיע לקנדה. הוא קיבל מעמד של פליט בטענה שחייו מאוימים בישראל, טענה שככל הנראה התבססה על ראיות מזויפות ועדויות של הנער שנחטף, שלפי הדיווחים שולם לו כדי להעיד בשמו. בקנדה התיישבה הכת בסנט-אגאת-דה-מונט שמחוץ למונטריאול, ושם החל הפרק האפל באמת. בשנת 2011 החלו להגיע דיווחים על התעללות בילדים, על בתים מלוכלכים עם ילדים ישנים על מזרנים ספוגים, ועל צעירות שנכלאו במרתפים ונישאו בכפייה לגברים מבוגרים.
ב-2013, כשרשויות הגנת הילד בקוויבק החלו לפעול ולאיים בהוצאת הילדים למשפחות אומנה, הכת ברחה. חלק מהחברים ניסו להימלט לטרינידד וטובגו, אבל הוחזרו לקנדה. בסופו של דבר עבר רוב הכת לגואטמלה, למתחם מבודד בסנטה רוסה. שם, רחוק מעיני הרשויות, התנאים הפכו קיצוניים עוד יותר. ב-2017 טבע הלברנס בנהר במקסיקו, אבל מותו לא הביא לשחרור. בנו, נחמן הלברנץ, השתלט על הנהגת הכת והפך את החיים במתחם לגיהינום על פני אדמות.
עדויות מזעזעות מתוך הכת
ניצולי הכת מתארים את החיים במתחם בגואטמלה במילים שקשה להאמין להן. לפי עדויות שהתקבלו, ילדים הופרדו זה מזה ונאלצו לישון בתנאים קשים. הם הועירו בשעות מוקדמות מאוד לתפילות ממושכות, בלי אוכל ומים מספיקים ובלי אפשרות לדבר עם ילדים אחרים. כל היבט של החיים היה מבוקר לחלוטין.
החינוך במתחם כמעט ולא היה קיים. הילדים לא למדו תורה או גמרא בצורה המקובלת, אלא רק את כתביו של הלברנץ. התזונה הוגבלה לירקות ופירות מסוימים בלבד. המנהיגים אסרו בשר, דגים וביצים, בטענה שהם עלולים להיות מושפעים מהנדסה גנטית ולכן אינם כשרים. ניצולים דיווחו על ירידה דרמטית במשקל בתקופת שהותם בכת.
העונשים והתעללות היו הדברים הנוראים ביותר. נחמן הלברנץ, הפך את ההגבלות לקיצוניות עוד יותר. נערכו טקסי מלקות ציבוריים. נערות צעירות נישאו בכפייה לגברים מבוגרים. העדויות על התעללות היו קשות במיוחד. קבוצות תמיכה של ניצולים אישרו שיש קורבנות התעללות בילדים בין חבריהם, ולרשויות במרכז אמריקה יש הצהרות בשבועה מחברים לשעבר על מעשים נוראים אלה.
מבצע החילוץ ההיסטורי מגואטמלה
הבריחה הראשונה של ילד מהכת היא תמיד הקשה ביותר. ישראל אמיר הצליח לברוח מהמתחם בגואטמלה והגיע לישראל, שם נאלץ להתחיל את החיים מאפס בגיל 19, לפגוש אנשים, להכיר חברים, אפילו ללמוד את השפה מחדש. "זה היה מאוד, מאוד קשה", הוא אומר.
מנדי ויואל לוי, שני אחים שברחו מהכת בגיל העשרה, הקדישו שנים לחשיפת הזוועות ולחילוץ משפחתם. אביהם נפטר לאחר שנמנעה ממנו טיפול רפואי קריטי בהוראת נחמן הלברנץ. השניים לא שכחו את אמם ואחיהם שנותרו במתחם, והמשיכו לפעול בכל דרך אפשרית כדי לחלץ אותם.
המפנה הגדול הגיע בדצמבר 2024, כאשר רשויות גואטמלה פשטו על המתחם וחילצו כ-160 קטינים. המבצע בוצע לאחר חודשים של הכנות ואיסוף מידע, בעיקר על בסיס עדויות מזעזעות של ילדים ובני נוער שהצליחו להימלט. הממצאים היו מזעזעים: ילדים בני 13-14 נישאו בכפייה וחלקם הפכו להורים בעצמם. תינוקות מתו בשל מחסור בתזונה ומשום שההורים הצעירים לא ידעו לטפל בהם. במתחם נמצאו קברים שעוררו חשד כבד לפגיעה חמורה.
חברי הכת המבוגרים ניסו שוב ושוב לפרוץ למתקני הרווחה ולחטוף את הילדים למדינות שכנות. המשטרה נאלצה לחזק את האבטחה. במקביל הפעילו ראשי הכת מערך יח"'ץ שקרי וניסו להציג עצמם כקהילה יהודית נרדפת.
המלחמה נגד הכת
בעוד הכת המשיכה לפעול בג'ונגלים של גואטמלה, בישראל ובעולם היהודי החלה התעוררות. אריה שפינר, שחי בישראל כבר 20 שנה, היה אחד הראשונים שהעזו להתריס נגד הכת. הוא הצטרף ל'לב טהור' עם אמו ואחיו בגיל 14, כשהכת עדיין פעלה בקנדה. בניגוד לרבים אחרים, הוא העז למרוד במנהיג דאז, שלמה הלברנס, הצליח לברוח והגיע לישראל. לאורך השנים הוא נאבק בכת ללא לאות והיה הראשון שחשף את זוועותיה בכלי התקשורת, צעד שהוביל בסופו של דבר לגירוש הכת מקנדה.
ב־2012 פגש את אחיו שחותן בגיל 13. "ראיתי בעיניו שהוא לא שייך לכת", סיפר אריה. "ידעתי שיום אחד הוא יצליח לברוח". ב־2016 לקח אריה חלק במשפט תקדימי בישראל שהוביל לראשונה להכרה רשמית ב'לב טהור' ככת מסוכנת. ההכרה המשפטית הזו סללה את הדרך להתערבות רשמית נוספת ולסיוע במבצעי חילוץ עתידיים.
אבל המאבק לא היה רק משפטי. הרב חיים יוסף דוד וייס מאנטוורפן, שתמך בתחילה באיחוד ילדי 'לב טהור' עם הוריהם, שינה את עמדתו לאחר ששמע עדויות ממקור ראשון על ההתעללות הקשה במתחם. והפך לחזית המאמץ להפריך את נרטיב הכיסוי של הקבוצה כמאבק נגד הציונות. לצדו פעלו רבנים ועסקנים נוספים מהקהילות החרדיות בארה"ב ובאירופה, שסייעו בהליכים המשפטיים ובמימון כרטיסי הטיסה לחברים לשעבר.
רשויות גואטמלה עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם העסקנים וסייעו לנווט את המורכבות המשפטית. גם ארה"ב הביעה תמיכה במאמצים להגן על הילדים. בישראל, משרד החוץ מינה שליח מיוחד לסוגיית כת 'לב טהור', יואל ליאון, שריכז את המאמצים למען חברי הכת. גופים ממשלתיים שונים פעלו במקביל, והנושא זכה לתשומת לב בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת.
המפנה הדרמטי היה בסיוון תשפ"ג (יוני 2023), כשאחיו המנוכר של אריה שפינר, אביו החורג של יואל לוי, יצר עמו קשר לראשונה אחרי נתק של 13 שנה. "השיחה הייתה מטלטלת ומרגשת", שיחזר אריה. "פתאום הבנתי, הוא יצא מהכת. ילדיו במתקני הרווחה, ויש סיכוי אמיתי להציל אותם". אריה הצטרף מיד ליואל שכבר פעל בגואטמלה, וביחד ניהלו מבצע חילוץ מתוחכם ומלא מהמורות משפטיות. בסיוע הרשויות בישראל ובתיאום חשאי, הצליחו להוציא את הילדים ממחנות הרווחה, להשיבם להוריהם ולדאוג להעברת המשפחה כולה לישראל.
איך מזהים כת מסוכנת?
הסיפור של 'לב טהור' מעלה שאלה קשה: איך ייתכן שקבוצה שנראית כה 'חסידית' מבחוץ תהיה למעשה כת מסוכנת? התשובה היא שכתות לא תמיד נראות כמשהו זר ומוזר. לעיתים הן מתחפשות בדיוק למה שאנו רגילים אליו, לבוש חסידי, שפת אידיש, הקפדה על מצוות. אך יש תמרורי אזהרה שכל אחד צריך להכיר.
- הוא ניתוק קשרים. כאשר קבוצה דורשת מחבריה לנתק קשר עם הורים, אחים או רבנים קודמים בטענה שהם 'ירודים' או 'לא מספיק יר"ש', זהו סימן אזהרה אדום. בקהילה בריאה, גם אם קיימות מחלוקות, אין ולא אמורה להיות דרישה לניתוק קשר עם המשפחה.
- בלעדיות על האמת. כאשר מנהיג או קבוצה טוענים ש'רק אצלנו נמצאת הדרך הנכונה, כל שאר עולם התורה והחסידות טועה או מזויף', זהו סימן לבעיה. ביהדות תמיד היו מחלוקות והשקפות שונות, ואיש אינו מחזיק במונופול על האמת. גדולי ישראל לאורך הדורות הכירו בכך שיש 'שבעים פנים לתורה', וכל ניסיון לטעון לבלעדיות מוחלטת הוא חשוד.
- ביטול הדעת המוחלט. כאשר אסור לשאול שאלות, להביע ספק או להתייעץ עם רב אחר, זהו סימן מובהק לכת. בתורה אנו מעודדים לשאול שאלות. 'הוי מתלמידיו של אהרן', להיות תלמיד פירושו גם לשאול, להבין, לברר. כשמנהיג דורש ציות גם בעניינים פרטיים לחלוטין, תזונה, רפואה, שידוכים, ללא אפשרות להתייעץ או לחשוב בעצמך, זו אינה עבודת ה', אלא שליטה.
- ענישה והשפלה. שימוש בחרמות, נידויים או עונשים פיזיים ככלי לשליטה, אינה דרך התורה. 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום', התורה ניתנה כדי להביא שלום ונועם לעולם, לא פחד וסבל. כל מקום שבו הנועם נעלם והופך למלכודת של פחד ועינויים, אינו דרך התורה.
- שינוי קיצוני בהנהגות הלכתיות. כאשר קבוצה מאמצת חומרות שאין להן מקור, כמו בגדי הנשים בכת לב טהור שמכסים את הפנים לגמרי מגיל שלוש, או איסור על אוכל שכל עולם התורה מתיר, זהו סימן שמדובר בהמצאות ולא בהלכה אמיתית. לעומת זאת, כשיש זלזול במצוות מפורשות, כמו תפילה, לימוד תורה או איסור ייחוד, בשם 'עבודה שבלב' או 'קדושה גבוהה יותר', זהו סימן ברור שמשהו אינו בסדר.
המקרה של 'כת לב טהור' מלמד אותנו שצריך להיות ערניים. לא כל מה שנראה 'פרום' הוא באמת קדוש, ולא כל מי שמדבר בשפה חרדית גבוהה באמת מייצג את התורה. הקב״'ה רוצה שנעבוד אותו בשמחה ומתוך רצון ובחירה, לא בפחד ובשעבוד. כל מקום שבו השמחה והחירות נעלמות, שם התורה אינה נמצאת.
דרך השיקום: מהחושך לאור
בחודש אב תשפ"ה (אוגוסט 2025) נחתה בישראל משפחת לוי, אם, אב חורג ותשעה ילדים, שחיו במשך שנים בכת 'לב טהור' בגואטמלה. מאחורי החילוץ עמדו שניים מהילדים עצמם: מנדי ויואל לוי, שברחו מהכת בגילאים 15 ו-16 ולא הרפו עד שהצליחו להציל את כל משפחתם. אריה שפינר, שסייע במבצע החילוץ, הביע את שמחתו על איחוד המשפחה והתאחדותם בישראל לאחר שנים של פירוד.
השיקום של ניצולי הכת הוא תהליך ארוך ומורכב. רבים מהם נאלצים להתחיל את החיים מאפס, לפגוש אנשים, להכיר חברים, ללמוד מחדש מיומנויות חברתיות בסיסיות. מנדי לוי, שברח בגיל 15, מחלק כיום את זמנו בין קנדה לניו יורק, ועוסק בצילום מקצועי.
הרשויות בגואטמלה הציעו למשפחות אפשרות לעזוב את הכת ולקחת את ילדיהם, בתנאי שיוכיחו שיש להם לאן ללכת. לאט לאט החלו משפחות לעזוב לקנדה, ארצות הברית וישראל, בתיאום עם הרשויות המקומיות. משרד הרווחה והסוכנות היהודית בישראל סייעו בקליטה של מי שבחר לשוב לארץ.
אבל המאבק עוד לא נגמר. עשרות ילדים בעלי אזרחות ישראלית עדיין נמצאים במתקני רווחה בגואטמלה. למרות שמשלחת ישראלית ביקרה במקום והכווינה את הגורמים המקומיים, עדיין קיים חשש כבד שללא התערבות ישראלית מהירה, הילדים עלולים לחזור לידי הכת או להיות מוברחים למדינות אחרות.
הסיפור של 'לב טהור' הוא תזכורת לכולנו על החשיבות של ערנות ואחריות קהילתית. הקהילה החרדית צריכה להיות ערה לסימני אזהרה ולא לפחד להתריע כשמשהו לא בסדר. המאבק נגד 'לב טהור' היה מאבק על נשמתה של היהדות, על הזכות של כל יהודי לעבוד את ה' בשמחה ומתוך בחירה ורצון. כשמסתכלים על הילדים שחולצו ועל המשפחות שהתאחדו, רואים שיש תקווה. גם מהחושך הכי עמוק אפשר לצאת לאור.
תגובות (17)
קראתי פעם על ילדה שחולצה מהכת שסיפרה למורה שלה בזמן שהייתה בכת על חלום שהיא חלמה בלילה: שמגיע המשיח וילדה אחת מבוהלת שלא שייכת לכת התחננה ממנה שתתן לה איזה פרט לבוש (אולי שאל? לא זוכרת בדיוק) שהיה נהוג ללבוש באותה כת וכעת היא הבינה כמה הוא חשוב ורצתה לקבל את פני המשיח לבושה באותו בגד. המורה שאלה אותה: ונתת לה? הילדה לא ענתה כי היא פחדה מהתגובה של המורה. המורה אמרה: לא משנה אם נתת, מה שחשוב זה שתזכרי שכשזה יקרה, כשתבוא ילדה לבקש ממך את ה, אל תתני לה! כל כך הזדעזעתי מהסיפור הזה, כת במלוא מובן המילה, אין שום קשר ליהדות!
ומתוך 5 הסימנים שיש כאן לזיהוי כת יש שם רק 3
אבל לצערי ישנם כל מיני קבוצות קטנות שההכרה בהם ככת לוטה בערפל מחמת שמנהיג הכת מצליח להסתיר זאת בתחכום רב אבל שולט באנשיו שליטה רגשית ויש הרבה יהודים טובים ששבוים בכתות האלו ולאוו דווקא שבנקודת הזמן הזאת הם סובלים ולעתים קרובות הם גם מאמינים אמונה שלימה בצדקות דרכם אבל הגדרת הקבוצה ככת בעינה נותנת ועוד יגיע יום שהם יתחילו לסבול משלטון הרגשי האבסולוטי של מנהיג הכת בהם ובנפשותיהם
היה אסור לשאול שאלות!
היה המון דיבורים על ניתוק מההורים, מתוך אשליה של חיים אישים עם השי"ת, ובשלונם "יחוד"!
ברוך השם זכית להחלץ, על ידי שראש הכת קיבל ידיעה מהמודיעין שלו שאני מעורר פרובקציות, ושאלות על הכת.
ותוך זמן קשר מאוד מאז שהתחילו השאלות שלי על הכת, קיבלתי מכתב למייל מראש הכת בעצמו, שאסור לי יותר לדרוך בבית מדרשם, ושאין לי יותר שום שייכות איתם,
כמובן שאף שאר חברי הכת ניתקו איתי קשר במיידיות!
אני מדבר על סיפור שהיה סך הכל בחצי שנה האחרונה!
הזהרו!!
מתי האנשים שם כבר יבינו שהם לא שווענצונע'ס?
בנתיים נראה שהטרור של הכת הזאת הצליח להשתיק את כל הלוחמים נגדה
בפרט כמויות הכסף שהם שופכים על אסטרטגים ויחצ”נים
או שרומז או מאפשר שינקו לו את הבית או את הרכב [מקרים שקורים!!!].
ואלפי אנשים לצערנו נופלים בזה, אני מכיר משפחה ששבעה [!!!!] מתוך בנותיהם נפלו לכת וכל חסכונותיהם וכספי העבודה שלהם הישר לכיסו של ה"רב" שדוגל בחיי פשטות.
צריך להציף את הנושא הזה יום ולילה, אלפי יהודים תמימים לוקים בגופם רוחם וממונם.
ולחץ מתון של ראש הכת על נישואין למישהו מסוים בגלל כסף או כבוד או שניהם…
הבעיה הגדולה היא לא כת כמו לב טהור.
הבעיה הגדולה היא הכתות בשטח האפור. שהם כאילו נורמליים.
עד שאתה משתתף באירוע שלהם, מרגיש את החשמל באוויר, מבין למה הם 'התחשמלו' ומתחלחל מהכיתובים על השמשוניות הענקיות שהם גבוליות מאוד בין הערצה רגילה להערצה עיוורת.
כל הדברים שרואים בחוץ הם כאילו מה שמקובל, רק טיפה יותר שמאלה.