יהדות פרארה: מתור הזהב עם תנ"ך פרארה ועד הדעיכה
בשנת 1553, בעיר פרארה שבצפון איטליה, התרחש אירוע בלתי נתפס: קהילת יהודים ספרדים ופורטוגזים גולים הדפיסה תנ״ך עברי משלה בספרדית. המעשה הזה, שהיה עלול להסתיים במשפט אינקוויזיציה במולדתם הקודמת, התאפשר הודות לחסותו של ארקולה השני ד'אסטה, דוכס פרארה.
הקהילה בפרארה הורכבה בעיקר מאנוסים פורטוגזים וספרדים. ״לא היו להם בתי כנסת, לא היו להם רבנים, לא היו להם ספרים עבריים כי הם היו נרדפים. והחזקת ספר בעברית יכלה להוביל למשפט אינקוויזיציוני״ הסבירה פלומה דיאס־מאס, חוקרת וסופרת ספרדית, אבל תחת חסותו של הדוכס, הקהילה יכלה להתחיל ללמוד מחדש את ההלכות והמנהגים שלה.
הבעיה המרכזית הייתה שרק מעט מהיהודים בפרארה יכלו לדבר או לקרוא עברית. זו הסיבה שתנ״ך פרארה הפך למהדורה המודפסת השלמה הראשונה של התנ״ך העברי כולו בשפתם המשותפת: לאדינו. על כריכת התנ״ך הופיע תחריט של ספינה נידפת בסערה, עם תורן שבור, אבל למרות הכל, הספינה ממשיכה להתקדם. בתמונה מופיע גם דולפין במים, שסימל את התקווה להגעה לנמל בטוח.
תנ״ך פרארה היה רק ביטוי אחד לפריחה יהודית מרשימה. תחת שלטונה של שושלת אסטה, שמשלה בעיר כ-400 שנה (1264-1598), זכתה הקהילה היהודית לפרוח באופן יוצא דופן. בתקופת השיא, בין המאות ה-15 וה-16, התגוררה בפרארה קהילה יהודית גדולה.
מתקופת הזוהר לגטו מוקף שערים
במשך מאות שנים חיו בפרארה למעלה מ-2,000 יהודים. זו הייתה תקופת הזוהר של הקהילה היהודית בפרארה, בשנת ה' רמ"ב (1481) נבנה כאן בית כנסת, ובשנת ה'רצ"ד (1534) התקיים בעיר אסיפה של רבני איטליה. אשכנזים מגרמניה וספרדים שגורשו מארצם חיו זה לצד זה תחת חסות השלטונות המקומיים. בעיר פעלו בתי כנסת רבים ובתי דפוס עבריים והקהילה היהודית בעיר נחשבה לאחת החשובות באיטליה.
בשנת שנ"ז (1597) חל שינוי דרמטי: הדוכס אלפונסו ד׳אסטה מת ללא יורש זכר, משפחת אסטה נסוגה למודנה, ויהודים רבים הלכו בעקבותיה. האפיפיור השתלט על העיר, מצבם של היהודים שנשארו השתנה בן לילה והם מצאו את עצמם נתונים בהדרגה להגבלות הולכות וגוברות כמו החזקת בעלי חיים ורכישת נדל"ן ועוד.
30 שנה לאחר מכן בשנת שפ"ד (1624) הוקם הגטו, הגטו הוקף בחמישה שערים שננעלו בלילה, והיהודים נאלצו לעבור לגור בתוכו, אך למרות הבידוד הכפוי, החיים היהודיים שגשגו, הוקמו חברות רווחה וחינוך, בית מדרש, ושלושה בתי כנסת, שניים איטלקיים ואחד אשכנזי, כולם באותו בניין. בית כנסת רביעי היה ברחוב השני.
36 מצבות יהודיות בתוך עמוד דוכסי
במשך 500 שנה עמדו שני עמודים מפוארים בכניסה לחצר הדוכסית בפרארה. בצד ימין גרסה ממוזערת של שער טיטוס הרומי עם פסל של המרקיז ניקולו השלישי רוכב על סוס. בצד שמאל, עמוד דו-צבעי יוצא דופן שנשא ייצוג של בורסו ד'אסטה, דוכס פרארה שחי בין השנים 1413 ל-1471.
ב-1960, כאשר העמודים נזקקו לשיקום כללי דחוף, התגלה משהו שהזדעזעו ממנו כולם. פועלי הבנייה תייגו בקפידה את הטבעות של האבן האפורה הקונצנטרית שעקבו במעלה רוב העמוד, וכאשר פירקו אותו, כולם היו בהלם. משוחררות מהעמוד, האבנים חשפו את זהותן האמיתי: מצבות יהודיות, מכוסות בכתב עברי. 36 שברי מצבות מחוללות נחתכו ונגזרו כדי להתאים למידות העמוד.
כאשר חוקרים חיברו את הכתובות, הם זיהו שהן שייכות לחברי הקהילה היהודית של פרארה שמתו בין השנים 1577 ל־1690. בין המצבות שזוהו: מצבת אסתר, אשת רבי שלמה מפאנו שנפטרה באפריל 1680, ומצבת רבי שלמה עצמו שנפטר כמה חודשים אחר כך. רישומים מהפנקס הקהילתי מעידים על מחלוקת עצומה שהתרחשה סביב השימוש במצבות, כאשר רבים טענו שהן הוחרמו באופן בלתי חוקי מהקהילה הספרדית של פרארה.
במהלך שיקום העמודים, המצבות צולמו לתיעוד היסטורי. אבל לא הוחזרו לקהילה היהודית. הן הוחזרו לעמוד שבו הן נותרו עד היום. שתיקת הקהילה היהודית כאשר האבנים התגלו ב-1960 נותרה תעלומה נוספת.
מ-800 יהודים ל-30 קשישים
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית בפרארה כ-700 נפש. במהלך המלחמה פגעו הנאצים והפשיסטים קשות בבתי הכנסת העתיקים ובקהילה, כאשר מושבי התפילה נשברו, ארונות הקודש נהרסו וספרי התורה חוללו. עד סוף המלחמה נספו כ-100 איש מחברי הקהילה. רבים מהשורדים לא רצו להישאר במקום שבו נחטפו ועונו, וכ-150 יהודים חזרו לעיר לאחר המלחמה.
אבל הדעיכה לא הסתיימה עם תום המלחמה. כיום, הקהילה היהודית בפרארה מונה כ-100 חברים רשומים, אך רובם ילידי פרארה שעברו למקומות אחרים באיטליה או מחוצה לה, ואינם נוכחים בשבתות ואפילו לא בחגים. רק מעטים מגיעים בימים הנוראים. רב הקהילה, שכבר מבוגר מאוד, פותח בכל שבת את בית הכנסת, אך אין בו תמיד מניין, אלא אם כן הגיעו תיירים או משפחה מורחבת של אחד מבני הקהילה.
הקהילה מתמודדת עם מציאות דמוגרפית קשה, הממוצע הגילי גבוה מאוד והצעירים אינם נשארים. ככה שקעה יהדות פרארה עד שהגיעה לדעיכה דרמטית.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!