מבנה האבן המסתורי בקרקעית הכנרת: מי בנה את הגלעד?
בקיץ 2003 שטה סירת מחקר בחלקה הדרום-מערבי של הכנרת, והחוקרים שעל הסיפון עקבו אחרי מסך הסונאר, מכשיר ששולח קולות אל הקרקעית ומצייר את צורתה לפי ההד שחוזר. הקרקעית נראתה שטוחה וחלקה כמו שולחן, בלי שום דבר מיוחד. ואז, בבת אחת, הופיעה על המסך נקודה חריגה, בליטה שלא הייתה שייכת לשם. מה מסתתר שם, בעומק האגם?
החוקרים, מאוניברסיטת תל אביב, לא יצאו לחפש עתיקות. המשימה הייתה לברר מהיכן הגיעו חלוקי נחל שנמצאו באזור, וההשערה הייתה שנחל יבניאל הקדום, הוביל אותם לשם. אלא שבמקום חלוקים גילו ערימת אבנים עצומה, באמצע אגן שכל השאר בו מישורי. פרופ' שמוליק מרקו, גיאופיזיקאי מאותה אוניברסיטה, מי שחוקר את מבנה האדמה באמצעות מכשירי מדידה, החליט שאי אפשר להסתפק במסך.
הוא צלל בעצמו, ומקרוב התברר שאין זו ערימה אקראית. זה מבנה אבן שנבנה בכוונה מאבני בזלת, סלע כהה שנוצר מלבה של הרי געש, ואורכה של כל אבן כמטר. והפרט שהכריע: מרבץ הבזלת הקרוב ביותר נמצא במרחק של לפחות כמה מאות מטרים, ולכן הסיקו החוקרים שהאבנים הובאו לשם במיוחד. לא זוהה במבנה דפוס בנייה ברור, אבל עצם הובלתן של אבנים כבדות כל כך למרחק כזה מלמדת על מאמץ גדול.
גלעד בזלת ענק בגובה בניין
המספרים מדברים בעד עצמם. קוטרו של המבנה כשבעים מטרים, וגובהו משוער בין עשרה לשנים-עשר מטרים, כמו בניין בן ארבע קומות, משקלו מוערך ב-60,000 טון. סטונהנג', מעגל האבנים המפורסם באנגליה, קטן ממנו בהרבה: קוטר המעגל החיצוני שלו הוא רק חצי מקוטר הגלעד, ואבניו הגבוהות ביותר אינן מגיעות לגובהו. לפי אחד המקורות, הגלעד שוכן כתשעה מטרים מתחת לפני המים.
האם זה נבנה בידי אדם או משהו אחר? במאמר מקצועי שפורסם במרץ 2013 בכתב עת שעוסק בארכאולוגיה של הים, כתבו חוקרים בראשות ד״ר יצחק פז, מרשות העתיקות ומאוניברסיטת בן-גוריון: "הצורה וההרכב של המבנה השקוע אינם דומים לשום מבנה טבעי. אם כך, אנו מסיקים שהוא מעשה ידי אדם וייתכן כי שימש כגלעד." גלעד הוא ערימת אבנים שנועדה לציין קבר או אירוע, כמו הגל שהקימו יעקב ולבן, ה"גל עד" שנערם כעדות ביניהם.
ונשארה חידה גדולה: אם המבנה נבנה על היבשה, איך הגיע לקרקעית האגם? אפשר היה לחשוב שהמים פשוט עלו, אבל מרקו מסביר: "בסיס המבנה, שהיה פעם על יבשה, נמצא נמוך מכל מפלס מים שאנו מכירים בכנרת הקדומה. אך זה לא בהכרח אומר שמפלסי המים עלו באופן יציב." כלומר, אי אפשר להניח שהמים עלו לאט לאט ובלעו את הגלעד, ויש כאן תעלומה שעדיין אין לה תשובה ברורה.
הכנרת שוכנת באזור שהאדמה בו זזה ורועדת מדי פעם, ולכן ייתכן שהקרקעית עצמה שקעה והמבנה ירד איתה. רמז נוסף לגילו: מעל הבסיס כבר הצטברו שניים-שלושה מטרים של חול, ובדרך כלל חול כזה נערם לאט, במשך שנים רבות. מכך הסיקו החוקרים שהמבנה בן אלפי שנים, למעלה מ-4,000 שנה. אבל זו הערכה עקיפה בלבד, ולא תאריך מדויק.
מי בנה את הגלעד, ולמה?
חוקרים מצביעים על שכנה קרובה: בית ירח, הידועה גם בשם חירבת כרך, במרחק של קילומטר או שניים מהמבנה. זו הייתה עיר חזקה ומבוצרת, והארכאולוג רפאל גרינברג, שחקר את האתר, מתאר עיר רחבת ידיים, של יותר מ-200 דונם, כעשרות מגרשי כדורגל, עם רחובות סלולים ומגדלי הגנה. לפי ההערכות, העיר שגשגה בתקופת הברונזה הקדומה, אבל הקשר בינה לבין מבנה האבן שבכנרת היא השערה בלבד.
מי יכול היה להזיז אבנים כאלה? ערימה שמשקלה מוערך ב-60,000 טון לא הוקמה כנראה ביום אחד ובידי יחידים, והיא מרמזת על עבודה מאורגנת של קהילה שלמה. אלא שהמקורות אינם קובעים שזה אכן קבר, וגם לא לאיזה צורך שימש המבנה. לכן גם הקשר לבית ירח, המבוצרת והשוקקת, נשאר רק כהשערה שעדיין אין לה הוכחה.
כדי להכריע מי בנה את הגלעד, מתי ולשם מה, יידרש מחקר נוסף. צריך לבדוק את המשטח שעליו נבנה המבנה, ולמצוא ממצאים, כמו כלים או שרידים, שיעזרו לקבוע את גילו ולהבין את ייעודו. עד אז, מתחת למים השקטים של הכנרת, ממשיך הגלעד לשכב במקומו ולשמור על סודו.
תגובות
היו הראשונים להגיב!