מעגלי האבן העתיקים: התעלומה שמחברת את גלגל רפאים לסטונהנג'
דמיינו לעצמכם מישור רחב ידיים ברמת הגולן, מכוסה במאות מבני אבן עתיקים. ובמרכזו מבנה מעגלי עצום שנבנה מיותר מ-42,000 אבני בזלת, ששוקלות ביחד למעלה מ-37,000 טון. אז לא צריך לדמיין, המקום הזה נמצא ברמת הגולן בקרבת מושב יונתן, שמו הוא "גלגל רפאים" וידוע גם בשם הערבי "רוג'ם אל-הירי". האתר, שהתגלה ב-1968 באמצעות סיור אווירי, מתוארך לתקופת האבות ומעלה שאלות שמטרידות חוקרים עד היום.
השם העברי מתייחס לרפאים, גזע הענקים ששכן באזור הבשן. המבנה מורכב מארבעה מעגלים קונצנטריים, כשהחיצוני שבהם מגיע לקוטר של כ-160 מטר. בין המעגלים מתפרשות חומות אבן קטנות יותר, היוצרות מעין מראה של גלגל ענק. במרכז ניצב תל אבנים מרשים.
מה שמפתיע במיוחד הוא שמגובה פני הקרקע, האתר כמעט לא בולט. רק במבט אווירי ניתן להבחין במלוא הדרו של המבנה המורכב הזה. השאלה המרכזית שמעסיקה את החוקרים היא פשוטה לכאורה, אך מורכבת בתשובתה: למה? למה השקיעו האנשים דאז מאמץ כה אדיר בבניית מבנה שכמעט ולא ניתן לראות מהקרקע?
התשובה אינה חד-משמעית. במשך עשרות שנים סברו חוקרים שהאתר שימש כמצפה כוכבים עתיק. הכניסה הצפון-מזרחית, כך נראה היה, מיושרת עם זריחת השמש ביום ההיפוך הקיצי. אבל מחקר שפורסם ב-2026 הפריך את התיאוריה הזו.
ד"ר אולגה חברובה ופרופ' לב אפלבאום מאוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר מיכל בירקנפלד מאוניברסיטת בן-גוריון, גילו משהו מפתיע. האתר עבר סיבוב נגד כיוון השעון והוסט ממיקומו המקורי עקב תנועות גיאולוגיות שהתרחשו במשך השנים. כלומר, הכניסות והקירות הרדיאליים באותה תקופה היסטורית היו שונים לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום. המחקר התבסס על חישובי מפת השמים ויישור כיווני ההיפוכים והשוויונות כפי שהופיעו באותם שנים.
אז אם לא מצפה כוכבים, אז מה כן. התיאוריות מגוונות. יש הסבורים שזה היה מקום דתי, שבו התקיימו טקסים מיוחדים. אחרים מציעים שמדובר באתר קבורה מונומנטלי, מגה-דולמן. הארכיאולוג רמי ערב אף מציע שהאתר שימש לקבורת שמיים, בדומה למבנים באיראן ובהודו, שבהם הונחו מתים במקום פתוח כדי שציפורים יסירו את הבשר מעצמותיהם.
מה שבטוח הוא שהאתר לא היה בודד. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PloS One חשף קרוב ל-30 מעגלי אבן נוספים ברדיוס של 25 ק"מ סביב גלגל רפאים. כולם בנויים באותו עיצוב בסיסי, מבנים עגולים גדולים בקוטר של יותר מ-50 מטר, עשויים מאבני בזלת מקומית. "על ידי שילוב של תמונות לוויין וניתוח סביבתי", מסבירה ד"ר בירקנפלד, "מעגל האבנים רוג'ם אל-הירי, שנתפס עד כה כאנדרטה כמעט מבודדת, מתגלה כדוגמה המרשימה והמפוארת ביותר של מעגלי אבנים גדולים באזור".
ממזרח התיכון לאירופה: מסורת גלובלית
רוג'ם אל-הירי אינו תופעה מבודדת. מסתבר שבניית מעגלי אבן מונומנטליים הייתה מסורת נפוצה בעולם העתיק, ממזרח אסיה ועד מערב אירופה. אחד האתרים העתיקים ביותר נמצא בטורקיה, גבקלי טפה, שנבנה עוד לפני סטונהנג'.
גבקליטפה הוא אתר מדהים. מעגל האבן הגדול ביותר באתר, מעגל C, מורכב מ-12 מונוליתים בצורת T שהוכנסו לקיר בוץ, עם זוג גדול יותר במרכז הפונה זה לזה. רוב המונוליתים מגולפים עם חיות טוטם, נשר, שועל, חזיר בר, אריה, עגורים ומאות נחשים.
מה שמפתיע במיוחד הוא שמעגלים אלה נקברו בחול כמעט מיד לאחר שנבנו. האם התגלה שהם לא היו מיושרים נכון ולכן חסרי תועלת ככלי אסטרונומי? או שמא הם נועדו להיות אתרי פסטיבל זמניים? התעלומה מעמיקה כשמגלים שנמצאה כמות עצומה של עצמות בעלי חיים, תוצאה של סעודות נרחבות, בדיוק כמו עצמות הסעודה שנמצאו בסטונהנג'.
בלבנט עצמו, הדולמנים ומעגלי האבן של ארץ הקודש החלו לזכות לתשומת לב מחקרית רצינית בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. חוקרים תיעדו אלפי דולמנים בודדים, בדרך כלל בשדות מקובצים, חלקם באתרים עם מאות מבנים. הקשר בין המזרח התיכון לאירופה ממשיך להתחזק ככל שמתגלים ממצאים נוספים על מסורת האבנים הזקופות והמעגלים המגליתיים.
סטונהנג' ומעגלי האבן האירופיים המפוארים
כשמדברים על מעגלי אבן, הדימוי הראשון שעולה במוחנו הוא כמובן סטונהנג'. האנדרטה המפורסמת ביותר באירופה הוקמה בתקופת מתושלח ודור המבול. אבל מסתבר שסטונהנג' הוא רק דוגמה אחת מתוך אלפי מבנים מגליתיים שזוהו ברחבי אירופה, המשתרעים גיאוגרפית משבדיה בצפון ועד הים התיכון בדרום.
אייבברי בוילטשייר, אנגליה, מכיל את המעגל המגליתי הגדול ביותר באירופה. המעגל החיצוני הראשי שלו מודד יותר מ-300 מטר לרוחב והורכב במקור מעשרות אבנים עומדות. הוא מקיף שני מעגלים קטנים יותר.
בסקוטלנד, אבני סטנס באורקני עתיקות אף יותר מסטונהנג', והוקמו עוד ככל הנראה בזמנו של חנוך. לא רחוק משם נמצאת טבעת ברודגר, מעגל עצום של אבנים מתנשאות שנבנה בין תקופת למך לזמן המבול.
בצרפת, אבני קרנק בבריטני הם האתר המגליתי הגדול ביותר שנמצא אי פעם. כמעט 3,000 אבנים גדולים עתיקים המכונים "מנהירים" עומדים בשורות, כאשר הקבוצות הראשיות כוללת שורות מתכנסות של אבנים המשתרעות על פני יותר מחצי קילומטר. האתר נבנה על ידי תושבי בריטני לפני המבול. עטוף במסתורין, האגדה המקומית מתייחסת אליהם כצבא אבן.
אבל למה? מה הניע את הקהילות הקדומות האלו להשקיע מאמץ כה אדיר בבניית מבנים אלה? התשובות מגוונות. חוקרים מצביעים על כך שבתקופות העתיקות שמי הלילה היו בהירים וצלולים, והאנשים התמצאו באמצעות קבוצות הכוכבים. עם התפתחות החקלאות, הרלוונטיות של השמש והעונות הסולאריות הפכה ברורה יותר.
בניית מבנים מגליתיים דרשה מאמץ משותף, והחגיגות שם היו קהילתיות, עם משתאות. המעגלים אפשרו לעקוב באופן אמין אחר תנועת עצמים שמימיים, מה שאיפשר לא רק לעבוד את שעות היום אלא גם את דפוסי התנועה של השמש בשמיים, ובכך לגזור את הימים בשנה ואת עיתוי העונות. זה היה קריטי לחקלאות.
חזרה לגלגל רפאים הממצאים החדשים מצביעים על כך שהאתר לא היה מבודד אלא חלק ממערכת רחבה יותר. ד"ר בירקנפלד מדגישה שהמעגלים שזוהו באמצעות חישה מרחוק מזמינים פרשנות מחדש של מונומנטים פרוטו-היסטוריים משמעותיים באזור.
התעלומה של מעגלי האבן, מרוג'ם אל-הירי ועד סטונהנג', ממשיכה לרתק. טכנולוגיות חדשות וטכניקות מחקר מתקדמות חושפות פרטים נוספים. מה שבטוח הוא שהם מעידים על חברות מורכבות ומתוחכמות הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב על "אנשי האבן".
תגובות (1)