הסודות שנקברו מתחת להר הגעש מתחילים להיחשף אחרי אלפיים שנה
מי שיציץ במגילות השמורות בספרייה הלאומית של נאפולי יחשוב שהוא מסתכל על שברי עץ שרוף. הגלילים קטנים ושחורים, מפוחמים עד כדי כך שקשה להאמין שהיו פעם ספר. הם מזכירים את היום הנורא של שנת 79 לספירה, שבו התפרצה וזוב וקברה את פומפיי ואת העיר הסמוכה לה, הרקולנאום.
בהרקולנאום עמדה על שפת הים וילה מפוארת ובתוכה ספרייה. זרם מהיר של גז לוהט פיחם את המגילות בחדר שאין בו חמצן, ועשרות מטרים של סלע געשי שהתקשה כיסו את העיר ושמרו עליהן. כך נשארה לנו הספרייה היחידה מימי קדם שהגיעה שלמה: יותר מ-1,800 מגילות פפירוס, רובן בפילוסופיה יוונית. עד 44 מהן חיבר פילודמוס מגדרה, פילוסוף ומשורר שחי במקום.
בשנת 1752 נתקלו בווילה פועלים של בית בורבון, שליטי נאפולי, והחפירה נראתה להם כמו כרייה. הגלילים דמו לגושי פחם, ומי טורח לשמור פחם? רבים מהם נזרקו, עד שמישהו הבחין באותיות על אחד הגושים. מכאן החלו ניסיונות הפתיחה: האב אנטוניו פיאג'ו מהוותיקן המציא מכונה שמשכה את הפפירוס בחוטי משי, וגלילת מגילה אחת ארכה ארבע שנים. האמפרי דייווי ניסה כלור. חלק מהמגילות הפכו למתנות דיפלומטיות, שש הוצעו לנפוליאון ושמונה-עשרה ניתנו לנסיך מוולס. הבעיה היא שרוב הניסיונות הרסו את המגילה.
קריאת מגילות סגורות בעזרת בינה מלאכותית
ברנט סיילס, מומחה מאוניברסיטת קנטקי בתחום שמלמד מחשבים לנתח תמונות, הציע דרך אחרת: לא לגעת במגילה כלל. סורקים אותה במכשיר רנטגן, כמו בבית חולים, ותוכנה פורסת את התמונה התלת-ממדית לשכבות ומיישרת אותן לדף שטוח. ב-2016 עבדה השיטה על מגילה שרופה מעין גדי, שהכילה קטעים מספר ויקרא. אבל בהרקולנאום הקושי גדול בהרבה: הדיו עשוי פחם, והפפירוס המפוחם הוא פחם בעצמו. זה כמו לנסות לקרוא אותיות שחורות על דף שחור.
כאן נכנסה לתמונה תוכנה שלומדת מדוגמאות. החוקרים הראו לה שברים שנתלשו בעבר מהמגילות, ובהם הדיו נראה בצילום אינפרא-אדום, צילום בקרינה שאינה נראית לעין. כמו תלמיד שמקבל דוגמה אחרי דוגמה עד שהוא מבחין לבד, התוכנה למדה לזהות את הדיו גם בסריקת הרנטגן. היא פועלת על נקודות בתמונה בלבד, בלי שום ידיעה של האלפבית היווני. הסריקות נעשו בין היתר במכשיר ענק שמאיץ חלקיקים בבריטניה, ומומחה לפענוח פפירוסים עתיקים בדק את התוצאות מול שברים שהטקסט שלהם היה ידוע.
אלא שאז המחקר נתקע. לצוות של סיילס חסרו זמן וכסף, ואימון תוכנה כזאת דורש כמות עצומה של נתונים. ב-2023 פרסם סיילס את הסריקות ואת הקוד, והקים עם שני משקיעים מעמק הסיליקון, נאט פרידמן ודניאל גרוס, תחרות פתוחה לכל העולם עם פרסים כספיים, "אתגר וזוב". בניגוד למה שאפשר היה לצפות, הפתיחות הפכה את המתחרים לשותפים, כמו בבית המדרש שבו כל אחד מוסיף נדבך להבנה.
ומי הגיע לתחרות? קייסי הנדמר, דוקטור שעוסק בחקר הכוכבים, בהה שעות ארוכות בסריקות וזיהה סדקים זעירים, עקבות של דיו יבש, ועל כך זכה בפרס. לוק פאריטור, סטודנט צעיר, הריץ בלילות תוכנה לאיתור סדקים נוספים ואימן אותה על התוצאות. הוא שלח תמונה של מילה שלמה ביוונית, "סגול", והמומחים קראו אותה מיד, וגם הוא זכה בפרס. אחר כך איחד כוחות עם יוסף נאדר, דוקטורנט מצרי בברלין, ועם חוקר שלישי, ובפברואר 2024 קטפו השלושה את הפרס הגדול: 700,000 דולר.
פריצת דרך: קולות סטואיים חוזרים לדבר
ב-25 ביוני 2026 נערך בספרייה הלאומית של נאפולי אירוע עיתונאי, כשההר נראה ברקע. אוניברסיטת קנטקי והמארגנים הודיעו על פריסה וירטואלית מלאה של הפפירוס שמספרו 1667: כ-1.5 מטר של טקסט ב-20 טורים. עוד הודיעו על שחזור של יותר מ-70 טורים ממגילה השמורה בספריית בודליאן שבאוקספורד, ועל זיהוי הספר הראשון של "על הרעות" מאת פילודמוס. כמו כן זוהה ספר שמיני בחיבור רב-כרכי של פילודמוס, שעד כה הכירו ממנו רק את הספר הראשון.
המגילה הזאת קטנה להפליא: גובהה כ-8 ס״מ, כרוחב כף יד קטנה, וקוטרה כשני ס״מ. בשנות ה-80 ניסו לפתוח אותה, נראו אותיות בודדות והיא קיבלה ציון קריאוּת אפס. עכשיו מתברר שהיא חיבור פילוסופי על התנהגות ואמנויות, כנראה סטואי, כלומר מאסכולה יוונית שהעמידה בראש את ההיגיון והמידה הטובה.
ומה עכשיו? השאלה האמיתית היא מי יקרא את מה שנשאר. כ-600 מגילות עדיין סגורות, וכל סריקה מניבה עד 300 טרה-בייט של נתונים, כמות שאינה נכנסת במחשב רגיל. בטקסט שפוענח מוזכר אריסטוקריאון, אחיינו ותלמידו של כריסיפוס, ראש האסכולה הסטואית השלישי, ולכן יש הסבורים שכריסיפוס עצמו כתב אותו. מיצירותיו, יותר מ-700, כמעט דבר לא שרד. סיילס אמר: "זה כבר לא רק הדמיה או למידת מכונה. עכשיו אנחנו צריכים מומחים שיודעים לקרוא, לערוך ולהבין מה כתוב." פרידמן נוקט זהירות ביחס לגילויים קטנים, ויש מי שמזכיר שכנראה לא יימצאו שם סודות היקום, אלא הגות של פילוסופים יוונים. ובכל זאת, כשהמגילות נקראות לראשונה מאז ימי הקיסרות הרומית, זה מעניין ובעל חשיבות היסטורית.
תגובות
היו הראשונים להגיב!