וייז: האפליקציה הישראלית שכבשה את העולם

דלג לתוכן העמוד

בשנת 2006, כשרוב האנשים עדיין השתמשו בטלפונים סלולריים פשוטים עם מסכים קטנים, אהוד שבתאי ישב על מרפסת ביתו בתל אביב ויזם משהו שנראה אז לא סביר. פרויקט קהילתי בשם FreeMap Israel, מטרתו הייתה ליצור מסד נתונים דיגיטלי חינמי של מפת ישראל בעברית, בעזרת קהילת משתמשים. לא חברות ענק עם מיליארדי דולרים. לא צוותי מיפוי מקצועיים עם ציוד משוכלל. פשוט אנשים רגילים שנוהגים ברחובות.

הרעיון נראה מטורף. באותה תקופה, עולם המפות הדיגיטליות נשלט על ידי שתי חברות ענק, 'נאווטק' ו'טלה אטלס' שהוציאו מיליארדי דולרים מדי שנה כדי לספק מפות מעודכנות. הן שלחו רכבים מצוידים במכשירים שונים לשטח, ביצעו צילומים אוויריים, והשקיעו משאבים עצומים בעדכון המידע. העלויות היו גבוהות מאוד. ואז הגיעה חברה קטנה מישראל שטענה שהיא יכולה ליצור מפה בעלות אפס, פשוט על ידי כך שמשתמשים נוסעים עם התוכנה עורכים את המפה ומעדכנים אותה.

כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2008, פורסמה הודעה באתר המיזם: "יש לנו שם וכתובת חדשים ומעתה אנו נקראים Waze". במקביל, נוסדה חברת LinQmap בישראל על ידי שלושה מייסדים: אורי לוין, אהוד שבתאי ואמיר שנער, כולם יוצאי יחידה 8200. השם Waze הוא עיוות כתיב של המילה באנגלית "ways" שזה בעברית "דרכים", ונהגה בתור "וֶוֶייז". אבל מאחורי השם הפשוט התחבא סיפור מעניין שמשקף את המציאות הישראלית.

אורי לוין סיפר מאוחר יותר: "במקרה של וייז כמובן שרצינו לרשום אותה עם הכתיב הנכון 'Ways', אבל מי שהחזיק בדומיין הזה רצה חצי מיליון דולר, סכום שאז לא היה לנו. עבור שם המתחם Waze רצו רק 12 אלף דולר". החוסר בתקציב הוביל לבחירה שהפכה למותג עולמי.

המודל העסקי היה מהפכני באמת. במקום למפות בקפדנות כל כביש ונתיב, וייז הסתמכה על מיליוני המשתמשים שלה לשמש כשוטרי תנועה, פקחי שטח וקרטוגרפים. המשתמשים מסמנים ומתעדים עדכונים על תאונות, פקקים ותנועה בזמן שהם נוהגים. האפליקציה שואבת ומצרפת את הנתונים בזמן אמת, משתמשת בהם לבניית ושיפור המפות שלה ולחישוב המסלולים הטובים ביותר לנהגים.

אבל הדרך להצלחה לא הייתה פשוטה. הגרסה הראשונה רצה על מכשיר דיגיטלי אישי, זמן רב לפני האייפון והאנדרואיד. בתחילה, אנשים לא האמינו שזה יעבוד. כשוייז הגיעה לארצות הברית, התוצאה הייתה מביכה, רוב המשתמשים הפסיקו להשתמש באפליקציה מיד. אנשים אהבו את הסיפור: "אנחנו הנהגים נלחם ביחד בפקקי תנועה", אז הם הורידו את האפליקציה. אבל כשביקשו לנווט לעבודה, זה לא היה הגיוני, אז הם ויתרו.

מה שהמייסדים עשו אז קבע את גורל החברה. הם דיברו עם הנהגים, הבינו מה לא עבד עבורם, ובנו גרסה אחר גרסה אחר גרסה. יותר משנה של ניסוי וטעייה עד שהצליחו. זו הייתה עבודה קשה ומתישה, אבל הם לא ויתרו.

12 מיליון דולר בזכות טריק גאוני

כשאורי לוין ניסה לגייס 12 מיליון דולר מחברת ההון סיכון Vertex בישראל, המשקיעים לא האמינו שהמוצר יעבוד. זה היה סכום עצום לסטארטאפ ישראלי בשלב מוקדם. אחד השותפים אמר ללוין שהוא יציג בפני ועדת ההשקעות, ושאל אם הוא יכול לספק את הכתובות של כל המשתתפים בפגישה. לוין השתמש בכתובות האלה כדי לוודא שהבתים של כל המשקיעים יופיעו על המפה, טריק גאוני שהפגין את הפוטנציאל של המוצר.

במהלך המצגת, המנכ"ל שאל: "מה שאתה אומר לי זה שאולי הבית שלי על המפה?" לוין ענה בחוצפה: "תראה, אני לא יודע איפה אתה גר, אבל אם תגיד לי, נוכל לגלות". והאמת? לוין באמת לא ידע איזו מהכתובות שייכת למנכ"ל. אבל זה עבד. הוא קיבל את הכסף.

מחשב נייד על שולחן במרפסת מול נוף הים התיכון וקו הרקיע של תל אביב בשעת השקיעה, עם פרחים ומחברת
מתחילתה של תעשיית ההייטק הישראלית: חדשנות שנולדה במרפסות תל אביביות פשוטות והפכה לכוח טכנולוגי עולמי המניע את הכלכלה המקומית.

סבב גיוס של 12 מיליון דולר היה יוצא דופן באותה תקופה. יהל זילכה מקרן Magma Venture Partners, שהצטרף להשקעה, הסביר מאוחר יותר: "האמנתי שזה יאריך את מסלול החברה, יעזור לנו למשוך יותר משתמשים ויגדיל את הסבירות לקבל שווי גבוה יותר בסבב המימון הבא". הוא הפתיע את המייסדים כשהציע להכפיל את המימון הראשוני מ-6 מיליון דולר ל-12 מיליון דולר.

גם עם הכסף בבנק, הדרך הייתה מאתגרת. בחדר הישיבות של החברה בימיה הראשונים התקיימו דיונים עזים. היו להם משאבים מוגבלים והם היו קרועים בין פיתוח האפליקציה למוצר חדש של אפל, חברה שלא הייתה ידועה במומחיותה בתעשיית הטלפונים בשם אייפון, או פיתוח למוצר שהיה בשימוש אז בקרב אנשי עסקים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה: בלאקברי. למזלם, הצד של אפל ניצח, ומסיבות טכניות. האייפון היה מסוגל להציג את הגרפיקה של וייז במהירות והוא היה נראה טוב.

בשנת 2009 החברה שינתה את שמה ל"ווייז מובייל בע״'מ" ולמנכ"ל החברה מונה נועם ברדין. המייסדים אמרו לברדין: "אנחנו רוצים שתרגיש כמו מייסד ותפעל כמו מייסד, לא כמו מנכ"ל שכיר". זו הייתה גישה ייחודית שעיצבה את תרבות החברה. ברדין הצטרף שלושה חודשים לאחר שהאפליקציה הושקה רשמית בישראל בשם Waze, והוביל את החברה עד 2021.

ההקשר הטכנולוגי של 2008 היה שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים היום. נוקיה שלטה בשוק הסלולר בישראל, ובלאקברי שלטה בארצות הברית, ומייקרוסופט הייתה שחקן מרכזי במובייל. האייפון הראשון רק יצא, והיה צריך לעשות פריצת אבטחה כדי להתקין תוכנת ניווט. לא היו חנויות אפליקציות. Waze הייתה האפליקציה הראשונה שברדין התקין אי פעם, התקנה אז הייתה דרך הרצת קובץ הפעלה.

האתגר המרכזי היה להפוך את וייז לשימוש יומיומי. אחרי הכל, מתי אתה צריך ניווט, כשאתה הולך למקום שאתה לא מכיר. למקום שאתה מכיר, אתה לא צריך מכשיר ניווט. אבל ההצדקה לאפליקציה היא שאתה משתמש בה לעתים קרובות. אז איך מגשרים על הפער הזה? לא היה טריוויאלי להגיע לנקודה שבה התמקדו באנשים שנוסעים לעבודה כדי שישתמשו באפליקציה על בסיס יומי.

ההצעה של וייז למשתמשים הייתה ברורה וממוקדת: "נביא אותך ליעד שלך מהר ככל האפשר". לא ניקח אותך למקומות היפים ביותר, לא למקומות המעניינים ביותר, לא באופניים, לא בתחבורה ציבורית. כלום. אנחנו עוזרים לנהגים שנוסעים לעבודה להגיע ליעד שלהם מהר ככל האפשר. הפוקוס הזה היה קריטי להצלחה.

כשאפל נכשלה וגוגל שילמה מיליארד

בספטמבר 2012 התרחש אירוע שהיה נקודת מפנה בהיסטוריה של וייז. אפל השיקה את אפליקציית המפות שלה – Apple Maps, שהייתה רצופה פגמים רבים. השחרור היה כל כך מביך עד שגרר התנצלות פומבית חסרת תקדים מהמנכ״ל טים קוק. ואז קרה משהו שאף אחד לא ציפה לו.

אחרי שבועיים או שלושה, אפל פרסמה הצהרה שממליצה על וייז כפתרון ביניים. ברגע שמנכ״ל אפל המליץ על Waze בשורה אחת עם מייקרוסופט ו-AOL, הם הבינו שהם עשו את זה. פתאום כולם דיברו עליהם. הנושא עלה לכותרת ונהיה חם, אז הם העיזו לנסות לפנות למנכ״'לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות: פייסבוק, מיקרוסופט, גוגל, אפל ואמזון.

לוגו גוגל ופייסבוק על שולחן ישיבות עסקי עם גרפים, מסמכים ושחמט, המבטאים תחרות ומשא ומתן בין הענקיות
התחרות בין גוגל לפייסבוק על שליטה בשוק הפרסום הדיגיטלי מגיעה למאות מיליארדי דולרים בשנה, כאשר כל צעד אסטרטגי משפיע על המיליארדים של משתמשים ברחבי העולם.

רשמית, וייז לא דיברה על מכירה באותו זמן. במקום זאת, הם התייחסו לסבב מימון נוסף שישווה את החברה בסביבות 700 עד 800 מיליון דולר. אבל כשפנו למנכ״'לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם וביקשו מהם להשתתף בסבב המימון, היה ברור שגם אפשרות המכירה הייתה על השולחן. חברות טכנולוגיה תמיד מעדיפות להחזיק בטכנולוגיה במקום להשקיע בה.

מנהלי החברה נפגשו עם המנכ״'לים של רוב חברות הטכנולוגיה, אך הם לא הצליחו להגיע לטים קוק באופן ספציפי. אמזון פרשה מהמרוץ, ומיקרוסופט החליטה לוותר על וייז למרות שהייתה לה השקעה אסטרטגית בחברה. בהמשך, התחרות הצטמצמה לשני מתחרים, גוגל ופייסבוק.

פייסבוק הייתה מחויבת עד כדי כך שמנהליה טסו לישראל והיו באמצע משא ומתן רציני. הדיונים בין פייסבוק לוייז החלו בצורה תמימה לחלוטין דווקא בנושא שיתוף פעולה בין שתי הרשתות. השתיים תכננו להשיק תכונה חדשה שתאפשר לנהגים המשתמשים בוייז לנווט יחד לאירוע שנוצר בפייסבוק. לאחר שבועות ספורים הפתיעו בכירים בפייסבוק את מנהלי וייז עם הצהרתם על רצונם לבצע השקעה אסטרטגית בחברה הישראלית, דיונים שהתפתחו עד מהרה למשא ומתן לרכישת החברה.

רק שפייסבוק התקשתה להתחייב כי מרכז הפיתוח הישראלי ברעננה ייוותר על כנו. בנוסף, פייסבוק התקשתה להעביר את מלוא סכום הרכישה במזומן, והציעה לשלם חלק ניכר במניות. אנשי וייז היססו אם לחתום עם פייסבוק על ההסכם, כיוון שגורלו של מרכז המחקר והפיתוח לא הובטח, וכיוון שחלק גדול מן הרכישה יועבר במניות פייסבוק.

ואז הופיעה גוגל. מנכ'״ל גוגל לארי פייג׳ היה המנוע המרכזי שמאחורי עסקת הרכישה. פייג׳ התניע את העסקה באופן אישי לאחר שקרא את הידיעות בדבר המגעים שמנהלת חברת הניווט הישראלית עם פייסבוק. פייג׳ הביע נכונות לרכוש את וייז מאז תחילת המשא ומתן, והיה מוכן לעמוד בכל דרישותיה של וייז והמשקיעים שלה. הוא הכין את הקרקע להזרמה מיידית של 1.03 מיליארד דולר לבעלי המניות בחברה.

גוגל, עם משאבים כספיים עצומים, יכלה להרשות לעצמה להקצות מיליארד במזומן למטרת הרכישה, בעוד שפייסבוק התקשתה לעשות כן. נכונותו של פייג׳ לסגור את העסקה, והמומחיות של מנהלי חטיבת המפות של גוגל, שמעסיקה אלפי עובדים ומומחי מיפוי דיגיטלי מהמובילים בעולם, איפשרו סגירה מהירה של מו"מ מרתוני שארך קצת מעבר לשבועיים בלבד.

ביוני 2013 השלימה גוגל את רכישת וייז בסכום שנאמד על 1.1-1.3 מיליארד דולר. העסקה נסגרה בתוך תקופה קצרה מאוד של כשבוע. זו הייתה אחת הרכישות היקרות ביותר של אפליקציה בהיסטוריה באותה תקופה. 106 העובדים בחברה קיבלו 120 מיליון דולר כתוכנית תמריצים שתנוהל בארבע השנים הקרובות. רוב העובדים קיבלו תגמולים משמעותיים במשך ארבע שנים, בתלות בכמות הזמן שיישארו גם לאחר המכירה.

המייסדים והמנהלים הבכירים קיבלו סכומים משמעותיים מהעסקה. קרן ההון סיכון ורטקס הישראלית רשמה תשואה מרשימה על השקעתה. גם הקרן מאגמה של יהל זילכה קיבלה תשואה גבוהה.

עבור תעשיית ההייטק הישראלית, זו הייתה נקודת מפנה. למעט מספר עסקאות גדולות אחרות, וייז ייצגה את אחת היציאות הגדולות ביותר לחברה ישראלית בזיכרון הקרוב, במיוחד בתחום הצרכני. וייז סללה את הדרך לחברות ישראליות אחרות שהעזו ללכת בעקבותיה ולפנות לצרכן הסופי במקום לעסקים אחרים. תעשיית ההייטק הישראלית לא הייתה ידועה בעבר במכירה לצרכנים סופיים, וזה היה שינוי.

היום, לוייז יש למעלה מ-140 מיליון משתמשים ב-185 מדינות. הקהילה שמפעילה את וייז היא באמת יוצאת דופן, עשרות אלפי מתנדבים שומרים על המוצר פעיל. מיפוי ידני של אלפי מיקומי תחנות אגרה ומחירים במדינות רבות, ועד הוספת נתונים קריטיים כמו היכן יש מרחב מוגן למפת וייז בעיצומה של מלחמת שאגת הארי, הקהילה הזו תמיד הייתה מה שמבדיל את וייז מאפליקציות ניווט אחרות.

מה דעתך על הכתבה?

תגובות (0)

התגובה תיבדק ותפורסם לאחר אישור מנהלי האתר.

אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!