רגע מפנה בשמיים: המודל שרואה את הסערה לפני כולם
תארו לעצמכם משפחה בחוף הקריבי שמביטה בסופה בדרגה 1, הנמוכה ביותר בסולם ההוריקנים, ומחליטה שאין מה לדאוג. אבל פרן אלט, חוקר בדיפמיינד, מעבדת הבינה המלאכותית של גוגל, מספר שדווקא התחזיות של וות'רנקסט, תוכנת חיזוי שהחברה פיתחה, ניתנו בביטחון גבוה. הן עזרו למרכז הלאומי להוריקנים בארה״ב להוציא אזהרה היסטורית: התעצמות מהירה, כלומר קפיצה חדה בכוח הרוח בתוך 24 שעות, מדרגה 1 עד דרגה 5, ונחיתה בג'מייקה.
מה שווה יום אחד? כל מי שהכין בית לשבת יודע: מי שמתחיל ביום חמישי מגיע לכניסת השבת רגוע, ומי שמתחיל ביום שישי רץ ומתרוצץ כל היום עד הצפצוף. בחיזוי סופות זה עניין של חיים. לפי דיפמיינד, סופות כאלה, הוריקנים באטלנטי וטייפונים בצפון האוקיינוס השקט, גרמו ב-50 השנים האחרונות ליותר מ-700,000 הרוגים ולנזק של 1.4 טריליון דולר. לדברי אלט, היממה הנוספת אפשרה לרשויות בג'מייקה להתכונן, ולטענתו אף הצילה חיים. נתונים על פינויים או על מספר ניצולים לא פורסמו.
אך מעבר להצלחה במקרה אחד עומדת טענה במספרים. בפוסט של דיפמיינד, שליווה מאמר בכתב העת המדעי המפורסם נייצ׳ר, נכתב: "בממוצע, המודל שלנו נותן לחזאים יום שלם של דיוק נוסף: התחזיות שלנו לשלושה ימים טובות כמו מה שמודלים קודמים הצליחו לספק רק ליומיים הקרובים." לפי החברה, זה שקול לכעשור של התקדמות, ובבדיקה על סופות מ-2023 ו-2024 נרשם יתרון של יותר מ-24 שעות. השאלה האמיתית היא כמה אפשר לסמוך על זה: אלה נתונים של החברה עצמה, וכדאי להתייחס אליהם בזהירות עד שגורם עצמאי יאמת אותם.
איך מודל בינה מלאכותית מקדים את ההוריקן?
עד היום נשענה תחזית ההוריקנים על תוכנות שמדמות את חוקי הפיזיקה של האוויר והמים, בעזרת מחשבי-על ענקיים. הנתונים שמגיעים מהחיישנים חלקיים ורועשים, והחישוב דורש כוח עצום. זה קצת כמו לנסות להבין דף שחצי מהמילים בו דהו, ולהשלים את החסר בעזרת חישובים מסובכים. לכן הקצב מאט, וכל התקדמות קטנה בתחום נעשית קשה יותר מקודמתה.
החזאים נאלצו להתפשר. מסלול הסופה נקבע בידי זרמי אוויר עצומים שמקיפים את כדור הארץ, ולכן מתאימות לו תוכנות גלובליות וגסות. העוצמה, לעומת זאת, תלויה בתהליכים עדינים סביב לב הסופה, ולשם כך נדרשו תוכנות מקומיות ומפורטות. וות'רנקסט, שפירושו "מזג האוויר הבא", הוא מודל אחד שמנבא הכול: מסלול, עוצמה ומבנה הרוחות. הוא למד במקביל מנתוני מזג האוויר בעולם ומתיעוד של סופות מהעבר שאספו מומחים: כמעט 20 טרה-בייט של מידע, ומאגר בינלאומי של מסלולי סופות שמכסה כמעט 5,000 סופות.
ומכיוון שמזג האוויר אינו צפוי, המודל אינו מפיק תחזית אחת אלא אוסף של תחזיות שונות לאותה סופה. תחזית ל-15 ימים נוצרת בפחות מדקה על שבב אחד, שגוגל תכננה במיוחד לחישובי בינה מלאכותית. בשנה שעברה הופקו כך 50 תחזיות במקביל, והשנה כבר 1,000 תרחישים לכל סופה. ולמה כל כך הרבה? כדי לתפוס גם אירועים נדירים אך חשובים, כמו ההתעצמות של מליסה.
החידה שמטרידה את מדעני החוקרים
אך מעבר לתוצאות, יש פרט שמטריד את החוקרים. עד היום חשבו שככל שהתמונה מפורטת יותר, כך אפשר לחזות טוב יותר את עוצמתה. אבל המודל של גוגל לסופות מסתפק במידע על ריבועים של 28 על 28 ק״מ, כלומר גס פי 100 מהתוכנות המסורתיות. הגרסה הקטנה שלו עובדת על ריבועים של 111 ק״מ, ובכל זאת מציגה ביצועים טובים. איך מודל שרואה את הסופה בתמונה כל כך מטושטשת מצליח לדייק? החוקרים כתבו: "הדבר הפתיע אותנו, ונותרה שאלה פתוחה להבין עד הסוף איך המודלים שלנו מפיקים תחזיות מדויקות כל כך בפירוט הזה."
הזהירות במקומה. מודלים כאלה אינם מכירים את חוקי הפיזיקה. הם לומדים דפוסים מנתוני העבר, ואין ודאות שהבינו משהו על האופן שבו מזג האוויר באמת פועל. מחקר מאוניברסיטת טקסס מ-2025 בחן מודל קודם של גוגל, גרפקאסט, ומצא שגם הוא אינו לוקח בחשבון את ההשפעה ההדדית בין הסופה לבין היבשה והים, ולכן קשה להסביר מה הוא מבין. גם בעיות ישנות לא נעלמו: גרפקאסט נטה להמעיט בעוצמת הרוח, כי כשהתחזיות סותרות הוא בוחר את הממוצע שלהן. ולא בטוח שהבעיות האלה נפתרו.
לכן גם החוקרים עצמם אינם מציעים להחליף את השיטות הקיימות. גוגל מדגישה שהמודל רק מסייע לחזאים, ושהאזהרות הרשמיות ממשיכות להגיע מהשירות המטאורולוגי הלאומי של ארה״ב. גם מרכז התחזיות האירופי, גוף שמנבא מזג אוויר לכמה ימים קדימה, ממשיך להשתמש בתוכנות הפיזיקליות לצד הכלים החדשים. כעת בונים מדענים מבחנים משותפים לבדיקת המודלים, ואיימי מקגוברן, מומחית למזג אוויר ולבינה מלאכותית מאוניברסיטת אוקלהומה, מסבירה שהמטרה היא לוודא שמה שהמודלים מייצרים אמין. זו דילמה מורכבת: כלי שיכול להציל נפשות, אך אסור לסמוך עליו בעיניים עצומות, כי אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
תגובות
היו הראשונים להגיב!