הסלמון שמעולם לא שחה מגיע למקררים בארה״ב בלי להודיע
קונה שנכנס לחנות מזון טבעי בצפון-מזרח ארה״ב עשוי להרים מהמקרר אריזה של קציצות סלמון, להפוך אותה ולקרוא. שם המותג: פרפקטה. תמונה מפתה. רשימת רכיבים. ומה שאין שם הוא אפילו רמז לכך שהקציצה הזאת אינה מכילה דג כלל, ושהיא נולדה במדפסת תלת-ממד תעשייתית. כך דווח באתר המתכונים אולרציפס. האם הקונה צריך לדעת? זו בדיוק השאלה שמלווה את השקת הסלמון המודפס.
מאחורי המותג עומדת סטייקהולדר פודס, חברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיות למזון. היא הוקמה ב-2019, פועלת ליד תל אביב ונסחרת בנאסד״ק, הבורסה האמריקאית לחברות טכנולוגיה. ב-3 בספטמבר 2026 הודיעה החברה על "ההצבה המסחרית הראשונה" של המותג על מדפי חנויות בארה״ב. הסדרה כוללת חמישה מוצרים: חזה עוף, פילה מיניון, סטייק משויש, קציצות סלמון וקציצות דג לבן. כולם צמחיים, ונמכרים בהגדרה "בשר צמחי פרימיום".
את ההפצה מנהלת קיהי, מפיצה גדולה של מזון טבעי. החברה מכוונת לקהלים שמנסים להפחית בשר, ומקווה להגיע ליותר מ-11% ממשקי הבית בארה״ב שקונים תחליפי בשר. אריק קאופמן, מנכ״ל החברה ומייסדה המשותף, אמר: "הצפון-מזרח הוא רק תחילת המסע המסחרי שלנו". כלומר, זו תוכנית שיווק רחבה, ולא ניסוי קטן.
ואיפה בדיוק אפשר למצוא את הקציצות? החברה לא פרסמה אילו קמעונאים מוכרים אותן, ואולרציפס לא הצליחה לאתר חנויות כאלה. באינסטקארט, פלטפורמת קניות מקוונת, נמצאו הפילה מיניון ב-9.99 דולר והסטייק המשויש ב-9.39 דולר, אבל בחנויות הסמוכות הם לא הופיעו במלאי. לפי אתר הייפפרש, הסדרה נמצאת בעיקר בחנויות עצמאיות וטבעיות, ולא ברשתות ארציות או במדורי הדגים הטריים.
איך מדפיסים דג צמחי בתלת-ממד
הדפסת מזון נשמעת כמו מדע בדיוני, אבל העיקרון פשוט: מדפסת תלת-ממד מניחה חומר שכבה אחר שכבה, בדיוק לפי תוכנית, כמו בנייה של קיר לבנה אחר לבנה. לפי תיאורי החברה, יש לה טכנולוגיות הדפסה לדגים צמחיים ולבשר צמחי. המטרה היא לחקות את המרקם השכבתי של המוצר המקורי. החברה מפרסמת נתוני קיבולת של הציוד, אבל לפי הדיווחים אלה נתוני ציוד בלבד, ולא היקף ייצור מאומת של סדרת פרפקטה.
למה בכלל להדפיס? התשובה היא מרקם. לפי הדיווחים, המרקם נחשב לאחד האתגרים המרכזיים של תחליפי הבשר מול המקבילים מן החי. חברות מנסות להציע מרקמים וצורות שקשה להשיג בשיטה הרגילה, שנקראת אקסטרוזיה, כלומר דחיקת חומר דרך פתח צר, כמו סחיטת משחת שיניים מהשפופרת. החידוש שבצורות מודפסות נתפס כמשיכה לצרכנים, אבל עדיין לא ברור עד כמה הוא באמת משפיע על הקנייה.
ומה בעצם בקציצה? לפי הדיווחים, המרכיבים העיקריים הם חלבון סויה, קמח אורז ועמילן תפוחי אדמה, לצד שמנים, חומרי טעם וצבע. הסדרה מכילה גם סויה וחיטה (גלוטן), ומוזכר בה חומר מקשר מסוג מתילצלולוזה, הנפוץ בתחליפי בשר. את הערכים התזונתיים המדויקים קשה לקבוע מהמקורות שבידינו, ולכן כדאי להשוות בעצמכם את תכולת החלבון בקציצה לזו שבפילה סלמון אמיתי.
גם בתיאור החברה יש אי-עקביות, לפי אולרציפס. אתר החברה הרחב מדבר על תערובת של מרכיבים צמחיים ומתורבתים, כלומר תאים שגודלו במעבדה. מנגד, סדרת פרפקטה מוצגת כצמחית, והחברה אמרה שהיא בוחנת תאים מתורבתים למוצרים עתידיים. מי שקונה היום צריך להסתמך על מה שכתוב על האריזה, ולא על מה שמתוכנן להמשך.
תוויות סלמון מודפס: מה חובה לציין
ומה אומרים החוקים? דרישות התיוג על אריזת מזון בארה״ב כוללות, בין היתר, שם המוצר, רשימת מרכיבים לפי סדר משקל יורד ומידע על אלרגנים. לפי אתר החדשות איי-בי-טיימס, אין דרישה כללית לציין כל שיטת ייצור, והתוויות נדרשות בעיקר שלא להטעות. ככל שעולה מהמקורות שבידינו, גם תקנות רשות המזון והתרופות האמריקאית בנושא תיוג מזון אינן מחייבות לציין הדפסת תלת-ממד. משמע, היעדר הכיתוב אינו בהכרח הפרה, אך זו הערכה ולא חוות דעת משפטית.
סעיף אחד נוגע בעניין מקרוב: חובת ה"חיקוי". מזון שמחליף מזון אחר, דומה לו ונחות ממנו תזונתית, נדרש לשאת את המילה "חיקוי". בתקנה, נחיתות היא הפחתה ברכיב תזונתי חיוני שקיים במזון המקורי בכמות שניתן למדוד. האם קציצת הסלמון הצמחית נופלת בקטגוריה הזאת? המקורות שבידינו אינם עונים. הם מראים רק שעל תווית של פילה דג אמיתי תופיע המילה סלמון בלבד, ואילו ברשימת הרכיבים של הקציצה יופיעו, בין היתר, סויה וגלוטן.
גם באוסטריה התעורר ויכוח דומה. רבו פודס, חברה שמשווקת תחליף סלמון צמחי מודפס בתלת-ממד, נתקלה בטענה של רשויות בווינה שהשם של המוצר עלול להטעות קונים לחשוב שיש בו סלמון אמיתי. הוויכוח שם נסב על השם ועל המילה סלמון, ולא על שיטת ההדפסה. כלומר, גם כשהמוצר מוצג כצמחי, השאלה מה בדיוק כתוב על האריזה נשארת פתוחה.
ומבחינה תזונתית? על הגרסה המודפסת של תחליפי הבשר יש מעט מחקר, ולכן קשה לקבוע עד כמה היא משתלבת בתזונה בריאה. מי שרגיל לקרוא תוויות ולבדוק מה בדיוק נמצא באריזה יודע שהשם הגדול והתמונה המפתה הם רק ההתחלה. עד שיהיה יותר מידע, כדאי לקרוא את רשימת הרכיבים ואת הערכים התזונתיים, ולא להסתפק בתמונה שעל האריזה.
תגובות
היו הראשונים להגיב!