השמחה מאריכה ימים: מה קורה לגוף כשאנחנו מאושרים
בשנת 2001 פרסמו חוקרים ממחלקת הפסיכולוגיה באוניברסיטת קנטאקי מחקר יוצא דופן. הם בחנו 180 נשים שכתבו אוטוביוגרפיות קצרות בגיל 22, ועקבו אחריהן במשך עשרות שנים. הממצא היה מדהים: אלו שכתבו על חייהן בלשון חיובית ומאושרת בצעירותן חיו בממוצע עשר שנים יותר מאלו שכתבו בלשון שלילית. מחקר זה, שזכה לכינוי "מחקר הנזירות", היה אחד הראשונים שהוכיחו באופן מדעי קשר ישיר בין מצב רוח חיובי לאריכות ימים.
בשנים שחלפו מאז הצטברו עדויות מדעיות רבות נוספות. מחקרים רבים מצאו שרווחה פסיכולוגית חיובית קשורה לתמותה נמוכה יותר באוכלוסיות בריאות וחולות כאחד. רגשות חיוביים כמו שמחה, אושר ואנרגיה, כמו גם מאפיינים כמו שביעות רצון מהחיים, תקווה, אופטימיות וחוש הומור, כולם נמצאו קשורים לסיכון מופחת לתמותה. מחקרים מראים כי אנשים מאושרים נוטים לחיות שנים רבות יותר מאנשים שאינם מאושרים.
אך מה באמת קורה בגוף כשאנחנו שמחים? איך תחושה נפשית מתורגמת להשפעות פיזיולוגיות כה משמעותיות? המדע המודרני מגלה תמונה מרתקת של מנגנונים ביולוגיים מורכבים שמופעלים כשאנחנו חווים שמחה. הקב"ה ברא את גופנו באופן שבו מצב הרוח שלנו משפיע ישירות על מערכות חיוניות, מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם והמוח עצמו.
הורמוני השמחה ומערכת החיסון החזקה
כשאנחנו חווים שמחה, מתרחשת במוח תגובה כימית מורכבת. המוח משחרר ארבעה מוליכים עצביים מרכזיים המכונים "הורמוני האושר": דופמין, סרוטונין, אנדורפינים ואוקסיטוצין. כל אחד מהם ממלא תפקיד ייחודי בשיפור הרווחה שלנו. ד"ר אישה גופטה, נוירולוגית מומחית, מסבירה: "דופמין מגביר את תחושות האושר. שחרור סרוטונין קשור להפחתת מתח. רמות נמוכות של סרוטונין קשורות לדיכאון ולתוקפנות, ורמות נמוכות של דופמין קשורות אף הן לדיכאון".
הדופמין, המכונה "מולקולת התגמול", הוא חלק מרכזי ממערכת התגמול של המוח. הבורא יתברך ברא מערכת זו כדי לעודד אותנו להשיג מטרות ולחפש חוויות חיוביות. כשאנו משיגים יעד או חווים הצלחה, המוח משחרר דופמין, מה שיוצר תחושת הנאה ומחזק את ההתנהגות החיובית. הסרוטונין, לעומת זאת, ממלא תפקיד מכריע בוויסות מצב הרוח, השינה והתיאבון. חוסר איזון ברמות הסרוטונין קשור להפרעות במצב הרוח כמו דיכאון וחרדה.
האנדורפינים הם משככי הכאב הטבעיים של הגוף. הם משתחררים בתגובה למתח או לאי נוחות, ומספקים תחושת אופוריה ורווחה. פעילות גופנית, במיוחד אירובית, מעוררת שחרור אנדורפינים, תופעה המכונה "תחושת הריצה". האוקסיטוצין, המכונה "הורמון הקשר", משתחרר במהלך אינטראקציות חברתיות חיוביות ומגע פיזי. הוא ממלא תפקיד מכריע ביצירת קשר חברתי, אמון וחיבור בין אנשים.
מחקרים מראים שניתן להגביר את ייצור ההורמונים הללו באמצעות פעולות פשוטות. חשיפה לאור שמש טבעי מגבירה את ייצור הסרוטונין. מחקרים מצביעים על כך שכ-15 דקות בחוץ מספר פעמים בשבוע יכולים לעשות הבדל משמעותי. פעילות גופנית סדירה מגבירה את רמות הדופמין והסרוטונין, ומחקרים מקשרים אימונים בעצימות גבוהה יותר עם שחרור גדול יותר של אנדורפינים. מעניין לציין שפעילות גופנית קבוצתית מציעה יתרונות משמעותיים יותר מאימון סולו, כפי שהראה מחקר על סטודנטים לרפואה.
אולם השפעת השמחה על הגוף אינה מסתכמת בשחרור הורמונים. מחקרים מגלים ששמחה משפיעה ישירות על מערכת החיסון. אנשים מאושרים מראים תגובה חיסונית חזקה יותר לחיסונים, ורמות נמוכות יותר של סמנים דלקתיים בדם. במחקר שבחן את התגובה לחיסון הפטיטיס B, נמצא שרגש חיובי ניבא תגובת נוגדנים חזקה יותר. בניגוד לכך, אנשים כועסים הראו תגובה חיסונית חלשה יותר לחיסון, ואנשים בעלי אופטימיות גבוהה הראו תגובה חזקה יותר.
חיוך משנה את המוח והזיכרון
אחד הממצאים המרתקים ביותר במחקר השמחה הוא הקשר הדו-כיווני בין הבעות פנים למצב רוח. לא רק ששמחה גורמת לנו לחייך, גם חיוך עשוי להשפיע על מצב הרוח שלנו, אם כי הממצאים המדעיים בנושא זה מעורבים ודורשים מחקר נוסף.
מחקר שנערך באוניברסיטה גרמנית בחן את השפעת החיוך המאולץ על זיכרון הבעות פנים רגשיות. 37 משתתפים התבקשו להחזיק עט בין השיניים, שזו תנוחה המעוררת הבעה של חיוך או להחזיק עט ביד, שזה תנאי ביקורת, תוך כדי ביצוע משימת זיכרון. הממצאים היו מפתיעים: מניפולציית החיוך שיפרה את ביצועי הזיכרון באופן סלקטיבי עבור פנים מאושרות, במיוחד כאשר הביטויים הרגשיים היו מעורפלים. תנאי החיוך הגדיל משמעותית את הדיוק בזיהוי פנים מאושרות, והפחית את ההטיה השלילית בזיכרון.
החוקרים מציעים מספר הסברים למנגנון זה. ייתכן שמניפולציית החיוך הפעילה את המערכת הרגשית המקבילה אצל המשתתפים, וכתוצאה מכך יצרה מצב רוח חיובי שבתורו עזר לאחסן מידע תואם בזיכרון. מחקרים קודמים הראו באופן עקבי שמניפולציה של שרירי הפנים יכולה לעורר ולווסת מצב רוח באופן שיטתי. הסבר נוסף קשור להפעלה נוירולוגית: תיאוריית הריאקטיבציה של הזיכרון מניחה שזכירת פיסת מידע מפעילה את אותם אזורי מוח שהיו מעורבים בשלב הקידוד. החיוך מכין את אזורי המוח הקשורים שמופעלים במהלך ביטוי חיוך אמיתי.
מחקרי הדמיה מוחית זיהו את אזורי המוח המעורבים בתהליך זה. קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסולטרלית ממלאת תפקיד יסודי ברשת זיכרון העבודה. קליפת המוח האורביטופרונטלית והאמיגדלה מכילות נוירונים סלקטיביים לפנים, והפעילות המקשרת ביניהם אחראית להבחנה בין הבעות פנים חיוביות לשליליות. באופן מיוחד, אזור משנה אמצעי-קדמי בתוך הקורטקס האורביטופרונטלי מקודד את החוויה הסובייקטיבית של הנאה, פעילות באזור זה מתואמת מאוד לדירוגי נעימות סובייקטיביים.
החיוך הוא גם מדבק. בדומה לפיהוק, חיוך מופעל על ידי נוירוני ראי במוח. נוירוני ראי אלה, שעשויים כדי לאפשר לנו אמפתיה וחיבור חברתי, מאפשרים לנו להעתיק או לשקף את ההתנהגות שאנו צופים באחרים. כאשר אנו רואים חיוך, המוח שלנו מפעיל את אותם אזורים שמופעלים כשאנחנו מחייכים בעצמנו, מה שגורם לנו לרצות להחזיר את החיוך.
כעס מקצר חיים ושמחה מרפא ללב
בעוד ששמחה מאריכה חיים, רגשות שליליים, במיוחד כעס, עלולים לקצר אותם באופן משמעותי. פרופסור רוברט לוונסון, פסיכולוג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מסביר שחוויה ממושכת של רגשות שליליים כמו עצב, מתח או כעס עלולה לגרום לבלאי בגוף שמצטבר לאורך זמן. רמות כרוניות גבוהות של מתח או דיכאון גורמות להפעלה מתמשכת של מערכת העצבים האוטונומית, מה שמעלה את לחץ הדם ומחליש את מערכת החיסון. מהצד ההפוך, אומר ד"ר לוונסון, "חוויה של רגשות חיוביים, כמו אושר, יכולה לבטל את ההפעלה הזו".
כעס הוא הרגש השלילי שתועד היטב ביותר כמקצר תוחלת חיים. "אנשים שכועסים או מפגינים הרבה עוינות נוטים יותר לחוות התקפי לב ולפתח מחלת עורקים כליליים", אומר ד"ר לוונסון. הבורא ברא את הגוף באופן שבו רגשות אלה גורמים לכלי הדם להתכווץ, מה שמעלה את לחץ הדם וגורם ללב לעבוד קשה יותר. לאורך זמן, זה מפעיל לחץ רב מדי על הלב. מחקרים מראים שאנשים כועסים הראו תגובה חיסונית חלשה יותר לחיסון, בעוד שאנשים בעלי אופטימיות גבוהה הראו תגובה חזקה יותר.
מחקר שבחן 70,000 נשים מצא שאלו שהיו בעלות רמות גבוהות יותר של חיוביות היו בסיכון נמוך משמעותית למוות מהתקף לב או שבץ מוחי. מחקרים נוספים מראים שאנשים אופטימיים מפרישים רמות נמוכות יותר של קורטיזול, "הורמון הלחץ". קורטיזול גבוה או ממושך עלול להוביל לעלייה במשקל, חולשת שרירים, עייפות קשה ולחץ דם גבוה. השמחה, אם כן, פועלת כמווסת טבעי של תגובת הלחץ בגוף.
מעבר לתגובות הפיזיות הישירות, רגשות שליליים עלולים לגרום לאנשים להזניח את הטיפול בעצמם. פרופסור דן בלייזר, פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה באוניברסיטת דיוק, מסביר שמישהו שמדוכא עשוי שלא תהיה לו האנרגיה ללכת לחדר הכושר או להכין ארוחות עשירות בחומרי תזונה. הם עשויים להפסיק לראות חברים או לעשות משהו חברתי, דבר הקשור לתוחלת חיים קצרה יותר. אנשים מדוכאים נוטים יותר לסבול מבעיות שינה, ושינה עקבית ואיכותית חשובה מאוד לאריכות ימים.
אך הבעיה היא שאנשים רבים אינם מזהים דיכאון. "יש הרבה מבוגרים שעשויים לומר שהם לא מרגישים כמו עצמם, אבל הם לא יקראו לזה דיכאון", אומר ד"ר בלייזר. "אבל הם עשויים לעבור את החיים בלי לדאוג לשום דבר, לסבול מבעיות שינה ולחוות שינוי בתיאבון, שכולם סימנים לדיכאון". מחקרים מראים שחלק ניכר מהאנשים שעומדים בקריטריונים קליניים לדיכאון אינם מזהים עצמם ככאלה, ורבים סובלים מתסמיני דיכאון מבלי לקבל אבחנה רשמית.
מחקרים קוואזי־ניסויים מצביעים על כך שאירועים רגשיים ואסונות קשורים לשינויים קרדיווסקולריים וחיסוניים. התמותה עולה בחודש הראשון לאחר אבל, עם עלייה של יותר משניים בתמותה לגברים ושלוש לנשים. ביום רעידת האדמה בלוס אנג'לס ב־1994, מקרי המוות עלו פי חמישה מהשיעור של השבוע שלפני. בישראל הייתה עלייה במקרי מוות ביום הראשון של תקיפות טילים במלחמת המפרץ של 1991. אפילו צפייה באירועי ספורט מרגשים נראית כמסוגלת להפעיל מקרי מוות לבביים.
המוח הצלול: שמחה משפרת חשיבה
מחקר רחב היקף שנערך על בסיס נתוני UK Biobank, מאגר ביולוגי בריטי, בדק את הקשר בין אושר לבין תפקוד קוגניטיבי לאורך זמן. המחקר כלל 17,885 משתתפים בגילאי 40-70, שנבדקו בארבע נקודות זמן במשך עד עשר שנים. הממצאים מגלים קשר מרתק בין מצב רוח לבין יכולות חשיבה שונות, קשר שעשוי להסביר את דברי חז"ל ש"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה". כאשר אדם שמח, המוח שלו אכן צלול יותר, ויכולות החשיבה שלו משתפרות.
המחקר מצא קשר משמעותי בין אושר גבוה יותר לבין מהירות עיבוד מידע טובה יותר. משתתפים שדיווחו על אושר גבוה הפגינו זמני תגובה מהירים יותר בהשוואה למשתתפים עם אושר נמוך. קשר זה נותר משמעותי גם לאחר התחשבות במצבים רפואיים ובתסמיני דיכאון. גם בזיכרון ויזואלי-מרחבי נמצא קשר חיובי: אנשים מאושרים יותר ביצעו פחות טעויות במשימת הזיכרון.
החוקרים מציעים מספר הסברים למנגנונים הביולוגיים שמאחורי קשר זה. על פי התיאוריה הדופמינרגית, רגש חיובי קשור לשחרור גבוה יותר של דופמין באזורי מוח כמו הקורטקס הקדמי והקורטקס הקדמי-חזיתי. הבורא יתברך ברא מערכת זו כך ששחרור הדופמין קשור להרחבת תשומת לב, לעיבוד מידע גמיש יותר ולפתרון בעיות יצירתי. לפי תיאוריית ההרחבה והבנייה, אושר הוא משאב פסיכולוגי מתמשך שעוזר לאנשים להתמודד עם דרישות פיזיות ופסיכו-סוציאליות בהצלחה רבה יותר.
כאשר אנשים מאושרים, הם "מצליחים יותר ממה שהם צריכים", אינם מתמודדים עם סכנה מיידית, ורגועים יותר. במצב זה אנשים נוטים לפנות לעבר מטרות חדשות במקום להתמקד בהימנעות מאיומים. זה מסביר מדוע אנשים מאושרים מפגינים ביצועים טובים יותר במשימות שדורשות מהירות וגמישות מחשבתית. בנוסף, אושר מהווה כוח מניע לאורח חיים בריא יותר ומועיל קוגניטיבית, כולל תזונה בריאה ופעילות גופנית. רווחה פסיכולוגית חיובית קשורה באופן עקבי לבריאות קרדיווסקולרית (של הלב וכלי הדם) טובה יותר, שהיא גורם מרכזי לבריאות קוגניטיבית.
עם זאת, המחקר גילה גם ממצא מפתיע: נמצא קשר שלילי חלש בין אושר לבין ביצועים בחשיבה לוגית מורכבת. החוקרים מציעים שזה עשוי לנבוע מפשרה בין מהירות לדיוק. המהירות הגבוהה יותר של אנשים מאושרים עשויה לגבות מחיר בדיוק בביצועי החשיבה הלוגית שלהם. זהו יישום של עקרון "הפשרה בין מהירות לדיוק", הנטייה של אנשים לוותר על דיוק למען מהירות. דפוס דומה נמצא עבור תכונות אישיות הקשורות לרווחה.
חשוב לציין שלא נמצא קשר בין אושר לבין קצב הירידה הקוגניטיבית לאורך זמן. זאת אומרת, אנשים מאושרים ופחות מאושרים ירדו בקצב דומה, אך אנשים מאושרים שמרו על רמת תפקוד גבוהה יותר לאורך כל התקופה. זה מצביע על כך ששמחה אינה מונעת את תהליך ההזדקנות הטבעי של המוח, אך היא מעניקה "מאגר" קוגניטיבי גבוה יותר שממנו מתחילים.
דרכים מעשיות להגברת השמחה והבריאות
המחקרים המדעיים אינם מסתפקים בתיאור הקשר בין שמחה לבריאות, הם גם מציעים דרכים מעשיות לשיפור מצב הרוח ובכך את הבריאות. מספר התערבויות הוכחו כיעילות בשיפור הרווחה הסובייקטיבית, וחלקן הובילו גם לשינויים מדידים בתפקוד הפיזיולוגי. מחקר מקיף שפורסם במגזין מדעי מכובד הראה שהתערבויות פסיכולוגיה חיובית משפרות באופן משמעותי את הרווחה הסובייקטיבית והפסיכולוגית ומפחיתות תסמיני דיכאון.
אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר היא תרגול הכרת תודה. מחקרים מראים שרישום שלושה דברים שעליהם אתה אסיר תודה בכל יום יכול לשפר משמעותית את מצב הרוח. תרגיל כתיבה דומה הוכח כמסייע לאנשים להרגיש פחות לחוצים. ההמלצה המעשית היא לשמור פנקס ליד המיטה ולרשום את הדברים לפני כיבוי האורות. תרגול זה עוזר להסיט את תשומת הלב מרגשות שליליים ולהתמקד בהיבטים החיוביים של החיים.
פעילות גופנית היא כלי רב עוצמה נוסף לשיפור מצב הרוח. פעילות גופנית סדירה, במיוחד אירובית, מגבירה את רמות הסרוטונין ותורמת לשיפור מצב הרוח. היא גם משחררת אנדורפינים, משככי הכאב הטבעיים של הגוף. מחקרים מקשרים אימונים בעצימות גבוהה יותר עם שחרור גדול יותר של אנדורפינים. המלצה נוספת היא לכלול חברים באימון, שכן מחקר מצא שפעילות גופנית קבוצתית מציעה יתרונות משמעותיים יותר מאימון סולו. העברת האימון החוצה מוסיפה את היתרון של חשיפה לאור שמש, שמגבירה את ייצור הסרוטונין.
מיינדפולנס גם הוא כלי יעיל, מחקרים רבים מקשרים את היתרונות של מיינדפולנס לייצור דופמין מוגבר במהלך התרגול. במחקר אחד, המתרגלים הראו רגש חיובי מוגבר והפעלת מוח קדמית שמאלית, ואלה היו מלווים בעלייה בנוגדנים לחיסון שפעת. תרגולי מיינדפולנס הוכחו כמורידים את רמות הקורטיזול, הורמון הלחץ, שהוא חשוב לשמירה על תגובה חיסונית מאוזנת. ההמלצה היא להתחיל בחמש דקות ביום ולהגדיל בהדרגה למפגשים ארוכים יותר.
חשיפה לטבע היא דרך נוספת שהוכחה כמשפרת בריאות נפשית. בילוי זמן בחוץ, במיוחד במרחבים ירוקים, הוכח כמשפר בריאות נפשית ומייצר תחושה כללית של רווחה. הליכה בפארק, לאורך רחוב עם עצים או בשביל הליכה הם כולם דרכים טובות לספוג את האנרגיות החיוביות של הטבע. אפילו גינון יכול לשפר את מצב הרוח. הבורא יתברך ברא את הטבע באופן שיש לו השפעה מרגיעה ומחזקת על הנפש והגוף.
קשרים חברתיים הם גורם מכריע נוסף. בילוי זמן עם אנשים שאתה נהנה מחברתם יש לו יתרונות בריאותיים רבים, כולל רווחה ושמחה מוגברת. פגישה עם חבר, הליכה עם שכן, או בילוי זמן איכות עם בני משפחה יכולים לספק תחושה של שייכות וחיבור. מחקרים מראים שאינטראקציות חברתיות חיוביות כמו שיחה אמיתית או צחוק משותף משפרים את מצב הרוח ומפחיתים חרדה.
שינה איכותית היא תנאי הכרחי לשמירה על איזון הורמונלי. אי קבלת מספיק שינה איכותית יכולה לתרום לחוסר איזון של הורמונים, במיוחד דופמין, בגוף. מחקרים מראים ששינה לקויה משפיעה לרעה על זמינות קולטני הדופמין במוח, מה שמוביל לפחות מוטיבציה, פחות מיקוד ומצב רוח ירוד יותר. הפתרון הוא עקביות: ללכת לישון ולהתעורר באותה שעה, אפילו בסופי שבוע, להפחית חשיפה לאור כחול שעה לפני השינה, ולהוסיף מזונות עשירים במגנזיום כמו שקדים ותרד לארוחת הערב.
רפואת העתיד: שמחה כאמצעי בריאות
הראיות המדעיות המצטברות על הקשר בין שמחה לבריאות מובילות חוקרים רבים להציע שהגיע הזמן להוסיף התערבויות לשיפור הרווחה הסובייקטיבית לרשימת אמצעי בריאות הציבור. גודל ההשפעות שנמצאו במחקרים אינו טריוויאלי, הוא משמעותי כאשר בוחנים אותו בפרספקטיבה חברתית רחבה. אם שמחה מוסיפה ארבע עד עשר שנים לחיים בהשוואה לחוסר שמחה, זו תוצאה ראויה לתשומת לב רחבה.
כאשר שוקלים שהשנים שחי אדם מאושר הן מהנות יותר ונחוות עם בריאות טובה יותר, החשיבות של הממצאים היא אף משכנעת יותר. מחקרים מראים שהשפעות השמחה על תמותה דומות לסיכון הנובע מעישון, יתר לחץ דם וסוכרת, גורמי סיכון שהרפואה המודרנית משקיעה משאבים רבים בטיפול בהם. אם כך, מדוע לא להשקיע באותה מידה בקידום שמחה ורווחה נפשית?
מחקרי התערבות מראים שזה אפשרי. במחקר אחד, מתרגלי מדיטציה הראו רגש חיובי מוגבר והפעלת מוח קדמית שמאלית, ואלה היו מלווים בעלייה בנוגדנים לחיסון שפעת. במחקר אחר, התערבות להפחתת עוינות אצל גברים עם מחלות לב וכלי דם הובילה ללחץ דם דיאסטולי נמוך משמעותית לעומת קבוצת הביקורת. אלה שכתבו על נושאים חיוביים היו להם פחות פניות למרכז בריאות בגלל מחלה במהלך שלושת החודשים הבאים. במחקר מרשים במיוחד, חולי סרטן סופניים שקיבלו טיפול פליאטיבי מוקדם יותר מהרגיל סבלו מפחות תסמיני דיכאון וחיו כמעט שלושה חודשים יותר מזמן ההישרדות הממוצע.
עם זאת, חשוב להדגיש שהפתרון אינו "חיוביות רעילה" או העמדת פנים לחוות רק רגשות חיוביים. "אם אתה נושא נטל כבד, סתם לנסות לחשוב מחשבות שמחות לא יגרום לזה להיעלם", אומר ד"ר לוונסון. אם קורה משהו טרגי, זה לגמרי נורמלי להרגיש מדוכא בגלל זה. אבל המפתח הוא לחפש עזרה, באמצעות טיפול, פנייה לאנשים אהובים לתמיכה, והימנעות מבידוד עצמי, כך שתתמודד עם זה בצורה שלא תשפיע לרעה על בריאותך לטווח ארוך.
המחקר על הקשר בין שמחה לבריאות ממשיך להתפתח. עדיין יש הרבה שאיננו יודעים למשל, כיצד סוגים שונים של רווחה סובייקטיבית משפיעים על מחלות ספציפיות, ומה בדיוק התהליכים המתווכים. יש צורך במחקר נוסף כדי להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של אופטימיות ורגש חיובי על סמנים חיסוניים, את הסוגים היעילים ביותר של התערבויות לחיזוק בריאות חיסונית, ואת המנגנונים הביולוגיים המדויקים שמסבירים כיצד רגשות חיוביים משפיעים על תפקוד חיסוני.
אך מה שברור כבר עכשיו הוא שיש לנו שליטה רבה יותר על בריאותנו דרך השפעה על מצב הרוח שלנו ממה שחשבנו בעבר. "יש הרבה מחקר מדעי מאחורי האופן שבו חוויה של רגשות כמו יראת כבוד, הכרת תודה, שמחה ורוגע משפיעים לטובה על הבריאות", אומר ד"ר לוונסון. אלו רגשות שכל אחד יכול לחפש באופן פעיל לחוות יותר, בילוי זמן בטבע, ריקוד במוזיקה, רישום דברים שאנחנו אסירי תודה עליהם, תרגול מדיטציה, ובילוי זמן איכות עם אנשים שאנחנו אוהבים.
בדיוק כפי שהזנחת הבריאות הפיזית מקצרת את החיים, הזנחת הבריאות הרגשית תעשה זאת גם כן. על ידי מתן עדיפות לשניהם, לא רק נחיה חיים ארוכים יותר, הם יהיו גם מאושרים יותר. דברי חז"ל ש"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה" מקבלים כעת גם הסבר מדעי: כאשר אנחנו שמחים, המוח שלנו צלול יותר, מערכת החיסון שלנו חזקה יותר, הלב שלנו בריא יותר, ואנחנו מסוגלים יותר לעשות את עבודת ה' כך שהשכינה תשרה עלינו ולהתחבר טוב יותר לעצמנו ולאחרים. השמחה, מתברר, אינה רק מצב נפשי היא תרופה ביולוגית שיוצר האדם נתן לנו.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!