בליל שישי, 14 ביוני 2025, בשעה 2:30 לפנות בוקר, מטח קטלני של טילים בליסטיים איראניים חצה את שמי המזרח התיכון. באזור דרום תל אביב, בבת ים, משפחה אוקראינית ששהתה בישראל כדי ללוות את בתם בת השבע, נסטיה, בטיפולי סרטן, שכבה במיטותיה. הטיל פגע ישירות בבניין. תשעה בני אדם נהרגו, ביניהם חמישה בני המשפחה האוקראינית, נסטיה הקטנה, סבתה לנה, שני בני דודיה קונסטנטין (9) ואיליה (13), ואמה מריה. זו הייתה אחת הפגיעות הקטלניות ביותר במתקפה האיראנית על ישראל.
המתקפה שהחלה ב־13 ביוני והסתיימה ב־24 ביוני 2025 הייתה חסרת תקדים בהיקפה. איראן שיגרה מעל 530 טילים בליסטיים ב־42 מטחים נפרדים, לצד יותר מאלף כטב״'מים. מערכת ההגנה האווירית הישראלית, בשיתוף עם מערכות אמריקאיות, עבדה ללא הפסקה. צה'״ל דיווח על שיעור יירוט של 86% מהטילים הבליסטיים, מספר מרשים במיוחד בהתחשב בהיקף התקיפה. מתוך כלל הכטב'״מים ששוגרו, 99% יורטו. רק כטב״'ם בודד אחד פגע בבניין בן שתי קומות בבית שאן, ללא נפגעים.
אבל המספרים האמיתיים מספרים סיפור מורכב יותר. רק חלק קטן מהטילים הבליסטיים ששוגרו, עשרות טילים בעלי ראש קרב כבד ומצרר, פגעו בפועל באזורים בנויים. רוב הטילים יורטו בהצלחה על ידי מערכות ההגנה האווירית, ואחרים נפלו בשטחים פתוחים.
הפגיעות התפזרו על פני 14 ערים ברחבי הארץ. תל אביב־יפו ספגה את המספר הגבוה ביותר, חמש פגיעות ישירות. בעקבותיה חיפה והרצליה־רמת השרון עם ארבע פגיעות כל אחת, ורמת גן ובאר שבע עם שלוש פגיעות כל אחת. פתח תקווה ורחובות ספגו שתי פגיעות כל אחת, ובת ים, חולון, טמרה, ראשון לציון, נס ציונה, בני ברק וזבדיאל, פגיעה בודדת כל אחת. מאות מבנים נפגעו ברמות שונות מתוך מאות אלפי מבנים באזורים שהותקפו.
31 הרוגים ואלפי נפגעים: המחיר האנושי
למרות שרק אחוז קטן מהטילים פגע באזורים בנויים, המחיר האנושי היה כבד. 31 אזרחים ישראלים נהרגו במהלך 12 ימי הלחימה, 30 מפגיעות טילים ישירות ואזרחית אחת מכרמיאל שלקתה בדום לב בדרכה לממ'״ד. מעל 2,500 אנשים נפצעו, ויותר מ־8,000 אזרחים פונו מבתיהם. הנזק הכלכלי הוערך בכ-20 מיליארד שקלים.
הפגיעה הקטלנית ביותר אירעה בבת ים, שם נהרגו תשעה בני אדם, כולל חמישה בני משפחה אחת. בטמרה, עיירה ערבית בגליל המערבי, נהרגו ארבע נשים ממשפחת אבו אל־היג׳א חטיב כאשר טיל פגע ישירות בביתן. בפגיעה זו התגלה פער מטריד: לא הופעלו אזעקות במקום, לא נשלחו הודעות אזהרה לתושבים, ובבית לא היה ממ'״ד. העיירה סבלה מחוסר במיגון אזרחי במשך עשרות שנים.
בבאר שבע נרשמו שלוש פגיעות ישירות שגבו את חייהם של ארבעה אנשים. אחת הפגיעות הייתה בבית החולים סורוקה, מה שהוביל את שגריר ישראל באו״'ם לקרוא למועצת הביטחון לגנות את "פשע המלחמה" של ירי טילים לבית חולים. הפגיעה האחרונה בבאר שבע התרחשה בבניין רב קומות שעות ספורות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש, והרגה ארבעה אזרחים ששהו בממ״'דים שנפגעו. בפתח תקווה נהרגו ארבעה אזרחים בשתי פגיעות נפרדות, ובאחת מהן טיל פגע ישירות בקיר הממ'״ד והרג שני אזרחים ששהו בו לפי ההנחיות.
בחיפה נרשמו ארבע פגיעות שגבו שלושה הרוגים, כולל פגיעה ישירות בבתי הזיקוק של בז״ן. פגיעה אחת בחיפה קרתה ללא אזעקה מקדימה, ובתחקור הסתבר שנבעה מנפילת ראש קרב שנפרד מהטיל ולכן לא זוהה ולא יורט. בבני ברק, טיל פגע ישירות בבית ספר לחינוך מיוחד והרג ארבעה אזרחים. במספר ערים נוספות נרשמו פגיעות ישירות שגבו הרוגים ונזקים למבנים רבים.
המתקפה חשפה בעיות חמורות במיגון האזרחי. לפי דו'״ח מבקר המדינה, ל-28% מהישראלים אין גישה זמינה למרחב מוגן תקני. רבים מהמקלטים הציבוריים לא היו שמישים בשל ניצולם למטרות אחרות לפני המלחמה. במשך שנים תרחישי הייחוס של פיקוד העורף חזו אלפי טילים ופוטנציאל לאלפי הרוגים בשל העדר מיגון, אך ב־2018 אושרה החלטת קבינט מקיפה להגברת המוכנות לשעת חירום שלא תוקצבה כראוי.
החישוב הסטטיסטי: מה הסיכוי לפגיעה בביתי
כדי להבין את הסיכון האמיתי, צריך להסתכל על המספרים בפרספקטיבה. מתוך 530 טילים ששוגרו, רק 33 פגעו בפועל באזורים בנויים. זה אומר שבממוצע, כ-6.2% מהטילים ששוגרו הצליחו לפגוע במבנים. אבל גם מתוך אלה שפגעו, לא כולם פגעו במדויק ביעד המיועד.
הפגיעות התרכזו באזורים ספציפיים. צה"ל ערך ניתוח מפורט והגדיר את אזור חיפה ואת אזור המרכז (גוש דן והסביבה) כאזורים המאוימים ביותר. אלה אזורים צפופי אוכלוסין עם תשתיות אסטרטגיות. לעומת זאת, לפי דברי פיקוד העורף, "לא ראינו ירי בכלל לפריפריה, ובגבולות יש ירידה משמעותית בפעילות, כמעט לא קורה שם כלום". משמעות הדבר היא שאזורי הפריפריה והגבולות נמצאים בסיכון נמוך משמעותית.

גם באזורים המאוימים ביותר, הסיכוי לפגיעה במבנה ספציפי נמוך. בתל אביב, למשל, שספגה את המספר הגבוה ביותר של פגיעות (חמש), נפגעו רק 478 בניינים מתוך עשרות אלפי מבנים באזור. 20 מהם נפגעו באופן קשה. זאת בניגוד לבת ים, שם פגיעה ישירה בודדת גבתה תשעה הרוגים. ברחובות, שתי פגיעות ישירות גרמו לנזק ל-124 בניינים, 20 מהם באופן קשה, כולל נזק כבד במכון וייצמן.
פגיעות הטילים בעלי ראש קרב כבד יצרו גלי הדף שהגיעו למרחק של עד 600 מטרים, ושברו זכוכיות, תריסים, הפילו קירות גבס ויצרו סדקים בקירות תומכים. משמעות הדבר היא שגם אם טיל לא פגע ישירות בבניין ספציפי, הוא עדיין יכול היה לגרום נזק משמעותי לעשרות מבנים בסביבה. סך הכול 113 מבנים נפגעו באורח קשה, ומאות מבנים נוספים נפגעו באורח קל ובינוני.
העלות הכלכלית של ההגנה הייתה אדירה. מערכות ההגנה האווירית הישראליות והאמריקאיות השתמשו בכ-80 מיירטי חץ-3 בעלות של 2-3 מיליון דולר כל אחד וכ-93 מיירטי ת'אאד (THAAD) אמריקאיים, בעלות של 13 מיליון דולר כל אחד, בנוסף למיירטי כיפת ברזל וקלע דוד שהופעלו במקביל. העלות הכוללת המשוערת של המיירטים בלבד עמדה על מיליארדי שקלים.
המסקנה המתבקשת היא שהסיכוי שטיל יפגע בדיוק בבית ספציפי נמוך מאוד. מתוך מאות אלפי מבנים באזורים שהותקפו, כ-1,500 נפגעו ברמות שונות, ורק 113 נפגעו באורח קשה. הסיכון משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי, גבוה יותר באזור המרכז וחיפה, נמוך משמעותית בפריפריה ובגבולות. הוא תלוי גם בקרבה ליעדים אסטרטגיים כמו בסיסים צבאיים, תשתיות קריטיות ומרכזי ממשל.
עם זאת, חשוב לזכור שכאשר טיל כן פוגע באזור מאוכלס, התוצאות יכולות להיות קטלניות. 31 בני אדם נהרגו במתקפה זו, ואלפים נפצעו. גורמים בצבא הישראלי הביעו שביעות רצון יחסית מהתוצאות ביחס להערכות המקדימות. "זה פחות ממה שחשבנו שעלול להיות", אמרו בצבא. "זה מהותי, וזה קורה בגלל ההקפדה על ההנחיות". הערכה זו מצביעה על כך שמערכות ההגנה האווירית הישראליות פעלו בהתאם לציפיות, ושההנחיות לאזרחים תרמו משמעותית להפחתת הנפגעים.
תגובות (1)