הדולר מתחת ל-3 שקלים: מה קרה לראשונה מזה 30 שנה?
ב-15 באפריל 2026, בשעות הצהריים, קרה משהו שלא ראו בישראל כבר 30 שנה. שער הדולר ירד מתחת לרמה הסמלית של 3 שקלים, ונסחר סביב 2.99 שקלים. הסוחרים בבורסה מצמצו לנוכח המספרים על המסכים. בטווח של 52 השבועות שקדמו ליום זה, הדולר נע בין שיא של 3.7380 שקלים לשפל של 2.9994 שקלים, טווח תנודה של כמעט 20%. הירידה השנתית של 18.61% היא אחת הגדולות שנרשמו ביחס דולר-שקל.
הפרדוקס מדהים: בעוד ישראל נמצאת במלחמה ממושכת, עם טילים שעפים לכל עבר ואי-ודאות גיאופוליטית שמלווה כל יום, המטבע המקומי לא רק שלא קרס, הוא דווקא התחזק. התופעה הזו סתרה כל הגיון כלכלי מקובל, ששואל: איך יכול מטבע של מדינה במלחמה לעלות בערכו?
המעבר לא היה הדרגתי. בתחילת מרץ 2026, הדולר עדיין נסחר מעל 3.10 שקלים. ב-30 במרץ נרשם השער הגבוה ביותר בתקופה, 3.1824 שקלים לדולר. אחר כך הגיעה הירידה החדה. בתחילת אפריל החל הדולר לצלול, עם ירידות יומיות של מעל 1% ביום 8 ו-9 באפריל. עד שב-15 באפריל נשברה לראשונה רמת 3.00 שקלים לדולר.
מה מחזק את השקל? הגורמים הכלכליים
כשמסתכלים על הגורמים שמניעים את חוזק השקל, מתגלה תמונה מורכבת של כמה כוחות כלכליים שפועלים במקביל. הגורם המרכזי הוא עודף כרוני של דולרים שנכנסים לישראל. בשנים האחרונות נכנסים למשק הישראלי הרבה יותר דולרים שרוצים להפוך לשקלים, מאשר שקלים שרוצים להפוך לדולרים, זה קרה בעיקר בגלל תעשיית ההייטק, שהגדילה באופן משמעותי את תזרים הדולרים לישראל.
מעבר לזרם הדולרים השוטף, ההשקעות הזרות בישראל גם הם זינקו בשנים האחרונות. רוב הדולרים הללו שנכנסים לישראל מחפשים להפוך לשקלים, מה שמגביר את הביקוש למטבע המקומי ומעלה את מחירו.
בנק ישראל גם תורם לחוזק השקל דרך מדיניות מוניטרית הדוקה. הבנק שמר על ריביות גבוהות יחסית כדי לשלוט באינפלציה, מה שהופך נכסים ישראליים לאטרקטיביים למשקיעים גלובליים המחפשים תשואה. השקל החזק תורם להורדת האינפלציה, תרומה משמעותית ליציבות המחירים.
גורם נוסף הוא רזרבות המט"ח של בנק ישראל, שהגיעו לרמות גבוהות בשנים האחרונות. הרזרבות הגדולות הללו משמשות ככוח מייצב קריטי, נותנות לבנק המרכזי את היכולת להתערב בתקופות של תנודתיות ולאותת על אמינות ארוכת טווח למשקיעים.
מגזר ההייטק הישראלי חווה התאוששות משמעותית, עם עסקאות גדולות שמכניסות זרם עצום של דולרים למשק הישראלי.
מנגד, הדולר האמריקאי נמצא בשפל. הסיבה המרכזית לירידת הדולר קשורה לציפיות מהבנק המרכזי האמריקאי ה'פדרל ריזרב', השוק מהמר שהריבית בארה"ב בדרך למטה, בעוד בנקים מרכזיים אחרים בעולם דווקא שוקלים להעלות ריבית או להשאיר אותה גבוהה. כשהריבית יורדת, הדולר הופך לפחות אטרקטיבי בהשוואה למטבעות אחרים.
השקל החזק: מי נהנה ומי משלם
התחזקות השקל היא חרב פיפיות. מצד אחד, היא מביאה יתרונות ברורים לאזרחים הישראליים: כשהשקל חזק יותר, זול יותר לישראלים לבלות בחו"ל, זול יותר לקנות באתרים שהמחירים בהם מוצגים בדולרים או ביורו, וסל הקניות בסופרמרקטים מתייקר בקצב איטי יותר, שכן רבים מהמוצרים על המדפים מיובאים. דולר חלש אומר שכל 100 דולר שמוציאים באמזון או על טיסה לקרעסטיר עולים פחות שקלים.
מנגד, השקל החזק פוגע קשה בעסקים יצואניים ובחברות הייטק. כל עסק שיש לו הוצאות בשקלים והכנסות בדולרים מרוויח פחות. זה כולל חברות תעשייתיות שרוב הסחורה שלהן נמכרת מחוץ לגבולות ישראל, הן מכניסות דולרים אבל מוציאות שקלים כמו למשל משכורות, שכירות, מיסים, רכבים וכדו'. כמעט כל חברת הייטק בישראל חשופה לדולר, שכן רוב מוצרי התוכנה והחומרה שמיוצרים ומפותחים בארץ נצרכים בחו"ל. חברה שכל הכנסותיה בדולרים וכל ההוצאות שלה בשקלים מרוויחה 16% פחות, שיעור משמעותי ביותר שמשפיע על כדאיות העסק.
התאחדות התעשיינים ערכה סקר שמצא ממצאים מדאיגים: 40% מהחברות היצואניות שוקלות להגדיל ייצור בחו"ל, ו־55% מחברות ההייטק שוקלות לעשות זאת. רוב החברות דיווחו שהשקל החזק פוגע ברווחיותן, ורק מיעוט מהן מדווח שהוזלת המוצרים המיובאים מפצה אותן על ההפסדים. בהייטק, שלא רוכש כל כך הרבה חומרי גלם בדולרים, ההשפעה השלילית חדה במיוחד.
אחד ממנהלי הכספים בחברות הטכנולוגיה העלה תמונה מדאיגה. לדבריו, בשנה שעברה תכנן את שנת 2026 לפי שער דולר של 3.5 שקלים לדולר, אבל כעת הוא מתכנן לפי שער של 3.1 שקלים. המשמעות היא שהרווחיות של החברה נשחקה באופן דרמטי רק בגלל עלויות המשכורות. הוא הזהיר כי אם החברה לא תפטר כ־12-15% מכוח האדם, היא תכנס להפסדים. להערכתו, אם הדולר ישאר ברמתו הנוכחית או ירד עוד יותר, יפוטרו השנה כ־10,000 עובדים על רקע שער הדולר.
העובדים המפוטרים הם עובדים שמכניסים למדינה ממיסים מאות אלפי שקלים כל שנה. במקום להכניס הכנסות, הם יעלו למדינה בדמי אבטלה. מעגל שני שצפוי להיפגע הוא ספקי השירותים, ובראשם שירותי ההסעדה. חברות טכנולוגיה צפויות לקצץ בהטבות לעובדים, כולל בהפרשות להסעדה, מה שיוביל להשפעה ישירה על כל המערכת של ההסעדה.
יצואנים רבים הביעו דאגה עמוקה. אחד מהם כתב: "ישראל הצליחה עד כה כתוצאה מייצוא. אם היצוא מת, אין כסף. כשאין כסף, גם אם יורידו את המחירים ב־50%, עדיין לא יהיה כסף לרכוש מוצרים ושירותים. הדולר חייב להיות לפחות ב-3.6". יצואן אחר הצהיר: "בנק ישראל הפקיר את היצואנים. הדולר צריך להיות 3.6 לפחות כדי שנהיה תחרותיים. ב־3.2 אין לנו מה לחפש בישראל".
התעשיינים וחברות ההייטק מעלים שתי דרישות מרכזיות: ראשית, שבנק ישראל יתחיל לרכוש דולרים או לספוג את הביקושים של המוסדיים לשקלים. שנית, שרשות המיסים תיעתר לכך שחברות ישלמו מיסים בדולרים, מה שבעצם יקטין את הביקוש לשקלים. כיום חברה שמכניסה כסף בדולרים חייבת להמיר את הכסף לשקלים, ומייצרת ביקוש גבוה לשקלים ועודף היצע בדולרים.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "ריבית בנק ישראל היא כלי רוחבי, ולא כזה שנועד לטפל בשוק כזה או אחר. מדיניות הריבית תכללה את אי הוודאות הגיאופוליטיות והשפעותיה על פרמיית הסיכון ושער החליפין, מגבלות ההיצע בשוק העבודה והמדיניות הפיסקאלית והשפעותיהם על האינפלציה. הורדות ריבית, מוקדמות מידי, עלולות לפגוע בתהליך הריסון של האינפלציה ובכך להזיק בראש ובראשונה לשכבות החלשות". במילים פשוטות זה אומר שבנק ישראל לא מתכוון להתערב באופן ישיר בשער החליפין, ומעדיף לשמור על מדיניות מוניטרית שמתמקדת בשליטה באינפלציה בלבד.
תגובות (2)