ביטקוין והבועות ההיסטוריות: מדוע ההיסטוריה חוזרת על עצמה
בפברואר 1637 התרחש אחד האירועים הכלכליים המפורסמים בהיסטוריה. שוק פקעות הצבעונים בהולנד, שהגיע לשיאו בינואר אותה שנה, קרס באופן דרמטי. המחיר של פקעת מסוג "כתר לבן", שעלה פי 25 במהלך ינואר, צנח בחדות בפברואר. הממשלה ההולנדית נאלצה להתערב: ביטלה חוזים, הקימה ועדה מיוחדת לאכיפת תשלומים, וניסתה להציל משקיעים שאיבדו את רכושם. זו הייתה הבועה הספקולטיבית הראשונה שתועדה בהיסטוריה האנושית.
כמעט 400 שנה מאוחר יותר, ביטקוין חווה תקופות של עליות מחיר חדות ואחריהן ירידות דרמטיות, בדומה לדפוס שנצפה בבועות פיננסיות היסטוריות. האם זה צירוף מקרים? חוקרים ומשקיעים מנסים להבין אם ביטקוין מפגין התנהגות בועתית המזכירה את הבועות הפיננסיות המרכזיות בהיסטוריה, כמו בועת הצבעונים, בועת חברת מיסיסיפי מ-1719, בועת חברת הים הדרומי מ-1720, התרסקות בורסת ניו יורק ב-1929, ובועת הדוטקום שהתפוצצה ב-2001. המטבע הדיגיטלי שנוצר כדי להיות חלופה למערכת הפיננסית המסורתית עשוי לחזור על אותן טעויות שאנשים עשו במשך מאות שנים.
בועת מיסיסיפי וקשר סטטיסטי לביטקוין
ב-1719 שכנע הכלכלן הסקוטי ג'ון לו את השלטון בצרפת ליצור בנק פרטי שיגדיל את היצע הכסף. הוא הקים את חברת מיסיסיפי, שאמורה הייתה לסחור עם המושבות בצפון אמריקה. מחיר המניות זינק מ-150 ל-10,000 ליברות טורנואה, המטבע הצרפתי דאז, תוך שנה בלבד. אנשים מכרו בתים, שדות וכל רכוש כדי לקנות מניות. אבל כשהתברר שהחברה לא באמת משיגה רווחים, הבועה התפוצצה. הממשלה הצרפתית אכפה חקיקה בחומרה והרשיעה משקיעים שהואשמו ברווחים בלתי חוקיים.
מחקרים השוואתיים מצביעים על קווי דמיון בין בועות ביטקוין לבועות פיננסיות היסטוריות. שתי התופעות חלקו מאפיינים דומים: עלייה מטאורית במחיר, אמונה עיוורת בטכנולוגיה חדשה, בנקאות מודרנית אז, בלוקצ'יין היום, ותחושה שהכללים הישנים כבר לא רלוונטיים. במקרה של חברת הים הדרומי בבריטניה ב-1720, המניה עלתה מ-128 ל-1,050 ליש״ט תוך חצי שנה, ואז קרסה ביותר מ-80% באוגוסט אותה שנה.
מה שמדאיג במיוחד הוא שבועות הביטקוין בשנים האחרונות הפגינו דפוסי עלייה חדים במיוחד. בעוד שבועות היסטוריות כמו בועת הצבעונים ראו עליות משמעותיות במחירים, חלק מבועות הביטקוין הפגינו תנודתיות גבוהה במיוחד תוך תקופות זמן קצרות. החוקרים מציינים שהתנהגות הבועתית של ביטקוין חוזרת על דפוסים שנראו בעבר בבועות פיננסיות, למרות ההבדלים הטכנולוגיים והמבניים בין השווקים.
רגולציה ומניעת הבועה הבאה
כשבועת הדוטקום התפוצצה בשנת 2000, משקיעים רבים איבדו סכומי עתק. מניות של חברות אינטרנט שנסחרו במחירי שיא צנחו תוך ימים. המחקר בוחן את הקשרים בין בועות הביטקוין לבין בועות היסטוריות, ומעלה את השאלה המתבקשת: האם ניתן למנוע את הבועה הבאה?
החוקרים מגיעים למסקנה מפוכחת. האופי הדיגיטלי והמבוזר של מטבעות קריפטוגרפיים מציב אתגרים ייחודיים בפני רגולטורים. בבועת הצבעונים, הממשלה ההולנדית יכלה לבטל חוזים ולהקים ועדת אכיפה. בבועת מיסיסיפי, השלטון הצרפתי העמיד משקיעים לדין. אבל מטבעות דיגיטליים פועלים בטכנולוגיה שונה מהמערכות המסורתיות.
מנגד, המחקר מציע מספר פעולות שעשויות להפחית את הסיכון למשקיעים. ראשית, רגולציה של בורסות, למרות שאי אפשר למנוע לחלוטין את הופעת הבועות, ניתן להסדיר את השימוש במטבעות דיגיטליים דרך בורסות ולמנוע הונאות. שנית, חקיקה מתאימה יכולה להגן על משתמשים מפני הונאות והלבנת הון. שלישית, פיקוח רגולטורי עשוי לעזור להפחית סיכונים עבור משקיעים. ולבסוף, בנקים מרכזיים יכולים לשקול יצירת מטבעות דיגיטליים מרכזיים משלהם. כך או כך המסקנה המרכזית של המחקר היא שההיסטוריה חוזרת על עצמה, גם בעידן הקריפטו.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!