מדד המחירים לצרכן: איך זה משפיע על הכיס שלנו
תארו לעצמכם שאתם הולכים לקניות עם רשימה קבועה של מוצרים: חלב, לחם, ירקות, חשבון החשמל, ארנונה, נסיעות. בכל חודש אתם קונים בדיוק את אותם הדברים, אבל המחיר משתנה. מדד המחירים לצרכן הוא בעצם המדידה הזאת, כמה עולה אותו "סל קנייה" קבוע לאורך זמן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לאלפי חנויות ברחבי הארץ, הם רושמים מחירים של מאות מוצרים ושירותים שונים, ומחשבים את השינוי.
הסל הזה לא נבנה באופן שרירותי. הלמ"ס מעדכנת אותו מעת לעת על פי סקרי הוצאות משק הבית שנעשים אצל משפחות ישראליות, כדי לבדוק על מה הן באמת מוציאות את הכסף שלהן. למשל, אם משקל ההוצאה על מזון עולה בפועל בהוצאות המשפחות, המשקל של המזון במדד עולה בהתאם. אם משקל ההוצאה על תקשורת יורד, המשקל במדד יורד. זה נותן תמונה די מדויקת של איך נראים החיים של המשפחה הממוצעת בישראל.
אבל יש כאן נקודה חשובה: המדד מתייחס ל"משפחה ממוצעת" באוכלוסייה, ולא לכל פלחי החברה באופן שווה. זה אומר שאם דפוס ההוצאות שלכם שונה מהממוצע, ייתכן שהמדד לא משקף בדיוק את מה שקורה לכם בפועל. משפחה שמרבית ההוצאה שלה היא על מזון תרגיש עליות מחירים הרבה יותר חזק ממשפחה שמרבית ההוצאה שלה היא על בגדים.
מה נכנס למדד ומה לא – ההפתעות
עכשיו מגיע החלק המעניין: לא הכול נכנס למדד המחירים לצרכן. יש דברים שאתם משלמים עליהם כל חודש, אבל המדד לא "רואה" אותם. הדוגמה הכי בולטת היא מחירי הדירות. כן, קראתם נכון, המדד לא מודד את עליית מחירי הדירות. כי דירה נחשבת נכס, לא הוצאה שוטפת. המדד כן מודד את שכר הדירה של שוכרים חדשים ואת עלויות אחזקת הדירה, אבל לא את המחיר של קניית דירה עצמה.
זה יוצר מצב מוזר. אפשר לראות את מחירי הדירות עולים בעשרות אחוזים, אבל המדד כמעט לא זז. משפחה צעירה שמנסה לקנות דירה ורואה את המחירים דוהרים למעלה תרגיש שיוקר המחיה פשוט הורס אותה, אבל המדד יגיד שהכול יחסית בסדר. וזה עוד לא הכל, גם דמי ניהול על קרנות פנסיה, גם שיפוץ בדירה, גם החזר משכנתא, כל אלה לא נכנסים למדד. הסיבה היא שהמדד מודד רק הוצאות שוטפות על צריכה, לא השקעות או חיסכון.
מנגד, המדד כן כולל דברים שאולי הייתם מופתעים למצוא בו: מיסים עקיפים שמשולבים במחיר המוצרים, ארנונה, אגרות רישוי, וביטוחי רכב ודירה. אז בכל פעם שהממשלה מעלה מע"מ או מס על דלק, זה משתקף ישירות במדד. אבל מיסים ישירים כמו מס הכנסה לא נכנסים. התוצאה היא שהמדד נותן תמונה די טובה של הוצאות היומיום בלבד, אבל לא באמת של כל העלויות שמשפחה מתמודדת איתן.
ההשפעה על המשכורת, המשכנתא והחסכונות שלכם
עכשיו בואו נדבר על מה שבאמת מעניין אתכם: איך המדד הזה משפיע על הכסף שלכם. ראשית, המשכורת. הרבה הסכמי וחוזי עבודה, במיוחד במגזר הציבורי, כוללים הצמדה למדד המחירים לצרכן. כשהמדד עולה, המשכורת עולה איתו, זו ה"תוספת יוקר" שאתם שומעים עליה. אם המדד עלה ב-3% בשנה האחרונה, אתם אמורים לקבל עלייה של 3% במשכורת. נשמע הוגן, הבעיה היא שלא כולם נהנים מזה. עובדים רבים במגזר הפרטי לא מקבלים הצמדה אוטומטית, והמשכורת שלהם נשחקת בשקט.
אבל יש גם צד אחר למטבע: המשכנתא. אם לקחתם משכנתא צמודת מדד, והרבה עשו את זה, אתם בבעיה כשהמדד עולה. כי לא רק התשלום החודשי עולה, גם החוב עצמו גדל. תארו לעצמכם שלקחתם משכנתא של 500,000 שקל. המדד עלה ב-1% בשנה הראשונה. פתאום החוב שלכם לא 500,000 שקל אלא 505,000 שקל, וגם התשלום החודשי עלה. זה אומר שאתם משלמים יותר על החוב שגדל.
יש עוד דבר שקורה בשקט: החסכונות שלכם מתאדים. אם יש לכם כסף בפיקדון בבנק שנותן 2% ריבית, אבל המדד עלה ב-3%, אתם בעצם מפסידים 1% בשנה. הכסף שלכם קונה פחות ממה שהוא קנה לפני שנה. לכן חשוב להשקיע את החסכונות במקומות שמציעים תשואה גבוהה מהמדד, אג"ח צמודות מדד, מניות, או נדל"ן. אחרת אתם רואים את הכסף שעבדתם קשה בשבילו פשוט נמס.
ובואו נדבר רגע על הפנסיונרים. קצבאות הפנסיה והביטוח הלאומי מוצמדות למדד, וזה דבר טוב, זה שומר על כוח הקנייה שלהם. אבל יש בעיה: המדד הכללי לא בדיוק משקף את מה שקורה לאזרחים הוותיקים. מחקר מקיף שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גילה שבין 2013 ל-2020, מדד המחירים של בני 65 ומעלה עלה ב-4.5%, בעוד שהמדד הכללי עלה רק ב-1.7%. למה? כי אזרחים וותיקים מוציאים הרבה יותר על דיור, 34% מההוצאות שלהם, לעומת 24% באוכלוסייה הכללית, ועל בריאות 10% לעומת 6%. הם גם קונים יותר ירקות ופירות, ופחות תחבורה ובידור. כשמחירי הדיור והבריאות עולים, זה פוגע בהם הרבה יותר.
המחקר מצא שאם היו מצמידים את הקצבאות למדד של אזרחים וותיקים במקום למדד הכללי, הם היו מקבלים יותר מ-500 שקל בשנה. זה לא סכום ענק, אבל עבור פנסיונרים שחיים מקצבה קטנה, זה יכול לעשות הבדל אמיתי. המחקר ממליץ לחשב ולפרסם מדד ייחודי לאזרחים וותיקים, כדי שהקצבאות שלהם ישקפו באמת את מה שהם חווים. לא נשאר לנו כי אם להתפלל "אל תשליכנו לעת זקנה, ככלות כוחנו על תעזבנו".
תגובות (2)
כתבה מעניינת!