למה סקרי הבחירות תמיד טועים? האמת מאחורי הכשלונות
במוצאי יום הבחירות האחרון בישראל לכנסת ה-25 הציגו ערוץ 14 וערוץ 12 באולפנים כי לפי המדגמים יש לגוש הימין 61 מנדטים, הערוצים 11 ו-13 הציגו 62. כמה שעות מאוחר יותר, כשהתבהרה תמונת המנדטים, התברר שכל המדגמים לא נכונים והגוש קיבל 64. אם המדגם שבוצע בתום יום הבחירות עצמו לא היה מדויק, מה אפשר לומר על סקרי הבחירות שפורסמו ימים קודם לכן?
זו לא תופעה ישראלית בלבד. בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, כמעט כל הסוקרים העניקו להילרי קלינטון סיכוי של 85% לנצח. העיתון ניו יורק טיימס אפילו העמיד את הסתברות ניצחונה על 85% ביום שלפני הבחירות. בפועל, דונלד טראמפ. באותה שנה הסקרים בבריטניה כשלו בניבוי תוצאות משאל הברקזיט, וב-3 מערכות הבחירות שעברו על ישראל בשנים 2019-2021 הליכוד תמיד קיבל יותר מנדטים בקלפי מהצפי.
מחקר מקיף של 4,221 סקרים בבחירות בארה"ב (1998-2014) מצא כי שגיאת הסקרים הממוצעת עומדת על 3.5 נקודות אחוז, פי שניים ממרווח הטעות המדווח. הממצאים מצביעים על כך שדיוק הסקרים נמוך משמעותית ממה שמוצג לציבור, הוי אומר הסקרים טועים הרבה יותר ממה שהם מודים.
בישראל התמונה אף חמורה יותר. ד"ר אבי שניידר, דיקן הסטודנטים וראש תוכנית ה-M.A בייעוץ ופיתוח ארגוני במכללה למינהל, תיעד כשלים דרמטיים: בבחירות 2009 ציפי לבני קיבלה 28 מנדטים לעומת חיזוי של 21, הבדל של 33%. בבחירות 2012 יאיר לפיד קיבל 19 מנדטים לעומת חיזוי של 11, כמעט פי שניים. ובבחירות 2015 הליכוד של נתניהו קיבל 30 מנדטים לעומת חיזוי של 22 לכל היותר, תוספת של שמונה מנדטים שהכריעה את הבחירות.
מה הולך פה? האם מכוני הסקרים פשוט לא יודעים לעשות את העבודה שלהם?
ארבע שגיאות שמרווחי הטעות מסתירים
מרווחי הטעות בסקרים מפספסים את המציאות בגלל "שגיאת מסגרת" מצב שבו הסוקרים פשוט מפספסים קהלים שלמים, כמו אנשים שלא עונים לטלפונים. הבעיה הגדולה היא שכל חברות הסקרים מנחשות מי ילך להצביע לפי אותם מודלים בדיוק; לכן, כשיש הפתעה בקלפי ופתאום מגיעים המון צעירים או מיעוטים, כל הסוקרים טועים ביחד ומופתעים באותו הרגע.
השגיאה השנייה היא פשוט אי-מענה, כאשר 91% מהפניות נדחות ושיעור המענה צנח מ-36% ב-1998 ל-9% בלבד ב-2012. תומכי המועמד המפסיד נוטים פחות להשתתף בסקרים, מה שיוצר עיוות דגימה קשה ומעלה תהיות לגבי יכולת הייצוג של ה-9% המשיבים, האם 9% יכולים באמת לייצג את כולם?
דוגמה פשוטה: נניח שרוצים ללמוד מהו המשקל הממוצע של כלל האוכלוסייה בישראל. מתקשרים ל-4,000 איש ושואלים אותם למשקלם. בתום הסקר מסתבר שמתוך 4,000 שפנו אליהם רק 700 ענו, שיעור תגובה של 17.5% בלבד. השאלה: האם הממוצע של 700 האנשים שהסכימו לספר את משקל גופם יכול ללמד על ממוצע של כלל האוכלוסייה? ככל הנראה, מי ששלם עם משקל גופו נוטה יותר לענות.
השגיאה השלישית היא שגיאת מדידה, כלי הסקר עצמו משפיע על התשובה. סדר השאלות, ניסוחן, הטון של המראיין, כל אלה משפיעים. והרביעית: שגיאת מפרט, כשנוצר קצר בתקשורת כאשר הבנת המשיב את השאלה שונה מכוונת החוקר.
אבל יש בעיה נוספת, עמוקה יותר: אנשים פשוט משקרים.
תופעת השקר: למה ימנים מסתירים דעותיהם
מחקרים מראים שאנשים לא תמיד מדווחים בכנות לסוקרים. תופעה מתועדת היא "דיווח יתר על הצבעה", נטייה של נשאלים לטעון שהצביעו גם כשלא עשו זאת. זהו אינסטינקט חברתי בסיסי: כשאנחנו משוחחים עם אדם כלשהו, גם בשיחת טלפון אנונימית, אנו מרגישים צורך להשאיר רושם חיובי ולהיראות כאזרחים אחראים.
אבל יש תופעה נוספת, מורכבת יותר: נטייה של תומכי ימין להסתיר את דעותיהם הפוליטיות. במדינות רבות, כולל ישראל, תומכי מפלגות ימין נוטים יותר להימנע מלחשוף את העדפותיהם לסוקרים. חוקרים מסבירים זאת בתחושת אי-נוחות חברתית, חשש מתפיסה שלילית או מביקורת.
התופעה הזו מתועדת גם בשאר העולם. בבריטניה 1992, המדגם נכשל בניבוי נצחונו של ג'ון מייג'ור . גם בבחירות 2015 מדגם הטלוויזיה טעה שוב. בארצות הברית, בבחירות 2020, הסקרים חזו ניצחון רחב לג'ו ביידן, אך בפועל הוא ניצח בהפרש צר, שינוי של אלפי קולות במדינות מתנדנדות היו משאירים את טראמפ בבית הלבן.
הסקרים שלפני בחירות 2020 בארצות הברית טעו בגדול והציגו יתרון מוגזם לג'ו ביידן על פני דונלד טראמפ בפער של 3.9% בממוצע, הפספוס הכי גדול של הסוקרים מאז שנת 1980. לפי האגודה האמריקנית לחקר דעת קהל, הטעות הזו קרתה בגלל שתומכי ביידן שיתפו פעולה וענו לסקרים בשמחה, בעוד שחלק גדול מתומכי טראמפ סירבו לדבר עם הסוקרים או ניתקו את הטלפון, מה שגרם לתוצאות הסקרים להיראות מעוותות ולא מציאותיות.
בישראל, כאשר מערכת הבחירות צמודה, גם טעות קטנה בסקרים עלולה להיות קריטית בקביעת הגוש המנצח והמפלגות שעוברות את אחוז החסימה. אבל יש בעיה נוספת, ייחודית לישראל: המגזרים.
נרחיב על כך בכתבה הבאה: למה סקרי הבחירות תמיד טועים? בעיית המגזרים.
תגובות (2)
חושבני שיש אלמנט נוסף שמעוות תוצאות: משאלות ליבו של הסוקר מעורבות עמוק עמוק בנתונים שהוא מציג. הצלחה רבה!