מאלי - הממלכה העשירה בהיסטוריה

דלג לתוכן העמוד

תמוז ה' פ"ד (יולי 1324). שיירה עצומה חנה בפאתי קהיר, ליד הפירמידות. 3 ימים שלמים. ואז נכנסה לעיר , ושינתה אותה לתמיד. בראש השיירה צעד קיסר שהעולם המוסלמי טרם ראה כדוגמתו: מנסא מוסא, שליט אימפריית מאלי, בדרכו לעלייה לרגל למכה. מה שהתרחש בחודשים שלאחר מכן נחרת בזיכרון הקהירי לדורות.

אימפריית מאלי לא צמחה יש מאין. היא נבנתה על יסודות שהניח סונדיאטה קייטה, "האריה הרעב", כינוהו , שאיחד בשנת 1235 שורת ממלכות קטנות לאחר שניצח את ממלכת הסוסו בקרב קירינה. מה שהתחיל כממלכה קטנה של עם המנדינקה על גדות נהר הניז'ר העליון הפך תוך דור אחד לאימפריה שהשתרעה על פני יותר מ-1,300,000 קמ"ר, שטח גדול מכל מערב אירופה גם יחד. בתקופת השיא שלה, רק האימפריה המונגולית הייתה גדולה ממנה.

הסוד לעושרה האגדי של מאלי טמון בשלושה משאבים שהיו לה בשפע שאף ממלכה אחרת לא ידעה: זהב, מלח ונחושת. בתחילת המאה ה-14 הייתה מאלי מקור לכמעט מחצית הזהב של העולם הישן כולו. הציפוי הזהוב על דיוקנאות המלכים האירופאים, ההילות הזהובות בציורי התנ"ך, כל אלה הגיעו ממכרות בבמבוק ובגאלאם. אפילו המטבע הפורטוגלי היה מבוסס בעקיפין על זהב מאלי, שהגיע לאירופה דרך מרוקו.

אבל לא פחות ואולי אף יותר מהזהב, המלח היה עמוד השדרה של הכלכלה המאלית. ביערות דרום-מערב אפריקה, שם לא ידעו מלח כלל, הגיע ערכו לשיא שקשה להאמין בו: משקלו בזהב ממש. מכרות המלח של תגהזה , כ-800 קילומטר צפונית לתמבוקטו , היו כה חיוניים עד שהבתים שם נבנו מלבני מלח, ומכוסים בעורות גמלים.

הזהב שקרס שוק עולמי

מנסא מוסא עלה לשלטון ב-1312 בנסיבות יוצאות דופן. קודמו, מנסה אבובקרי השני, יצא לפי הגרסה המקובלת למסע מחקר ולא שב, ומוסא עלה לשלטון בעקבות כך. עושרו אינו ניתן לתרגום מדויק לכסף של ימינו. מגזין טיים כתב על כך במפורש: "אין שום דרך לשים מספר מדויק על עושרו". הערכות שונות מדברות על שווי של מאות מיליארדי דולרים, מה שהופך אותו, לפי כל קנה מידה, לאדם העשיר ביותר שחי אי פעם. (אפילו יותר מאילון מאסק, מאחר ואצל מאסק זה שווי שוק על הנייר של מניות בעוד מנסא מוסא החזיק באחד ממקורות הזהב הגדולים בעולם וכוח קניה בלתי מוגבל).

המסע למכה היה תצוגת עוצמה שהעולם לא ראה כמותה. השיירה מנתה כ-60,000 איש: אלפי עבדים לבושים ברוקד ומשי, עבדים שצעדו לפניו, כל אחד נושא מטה עשוי זהב טהור, ועשרות גמלים עמוסים באבק זהב. "דמי הכיס" שלו, כינו זאת בני זמנו.

מכרות המלח העתיקים של תגהזה: גושי מלח לבנים חצובים ומבנים עשויי לבני מלח מכוסי עורות גמלים במדבר מאלי
בלב הסהרה, עיר שלמה נבנתה מהמשאב שכרתה ותגהזה הפכה לציר מסחר שעיצב אימפריות.

בקהיר שהה מוסא תקופה ממושכת. הוא העניק מתנות נדיבות לסולטן המצרי וחילק זהב לעניים ברחובות. ההיסטוריון אל-מקריזי תיעד כי בני לוויתו רכשו סחורות בשפע עד שערך דינר הזהב צנח מאוד, ולא התאושש במשך שנים ארוכות.

מה שקרה בהמשך הוא אחד הפרדוקסים המופלאים בתולדות הכלכלה. מוסא חילק כל כך הרבה זהב עד שנגמרו לו הכספים בדרך חזרה ממכה, ונאלץ ללוות מסוחרים מצריים. ההיסטוריון הבריטי גס קייסלי-הייפורד ניסח זאת כך: "הוא האדם היחיד בהיסטוריה המתועדת שהרס כלכלה שלמה מתוך נדיבות בלבד, והרס אותה שוב כשניסה לתקן את הנזק".

טימבוקטו: בירת הידע האבודה

בשובו ממכה הביא מוסא עמו דבר שלא ניתן לשקול בזהב: חוקרים, אנשי תרבות ואדריכלים. בין אלה בלט המשורר והאדריכל האנדלוסי אבו אסחאק אל-סהילי, שמוסא שכר אותו ב-12,000 מיתקאל, שווה ערך כיום ליותר מ-2 מיליון דולר, לבניית מסגד מסגד ג'ינגרייבר בטימבוקטו. המסגד עומד על תילו עד היום, ומוכרז כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו.

אבל ג'ינגרייבר היה רק ההתחלה. מוסא הפך את מסגד סנקורה ממקום תפילה לאוניברסיטה של ממש, מוסד שבשיאו אירח 25,000 סטודנטים שהגיעו ממרחקים. תכנית הלימודים כללה מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, אסטרונומיה, רפואה, היסטוריה ואתיקה עסקית. הספרייה שנבנתה לצדה הכילה את אוסף כתבי היד הגדול ביותר מאז ספריית אלכסנדריה, מעל מיליון ספרים לפי הערכות. אחד החוקרים האסלאמיים הנודעים של התקופה תיעד שספרייתו האישית, שמנתה 1,600 ספרים, הייתה "מהקטנות בעיר".

פנים ספריית מסגד סנקורה בטימבוקטו - כתבי יד עתיקים, מגילות קלף וספרים לאור נרות באולם עמודים מהמאה ה-14
מעל מיליון כרכים שמרו על ידע האנושות ספריית סנקורה בטימבוקטו הייתה מרכז הידע הגדול בעולם האסלאמי של ימי הביניים.

המסייר הערבי-ספרדי ליאו אפריקנוס, שביקר בתמבוקטו פעמיים בסוף המאה ה-15, כתב: "המלך מחזיק אוצר עשיר של מטבעות ומטילי זהב. יש שופטים, מורים וכוהנים רבים, כולם ממונים על ידי המלך. הוא מכבד מאוד את הלמדנות. יש יותר רווח ממסחר בספרים כתובי יד מאשר מכל סחורה אחרת". עיר שבה ספרים נמכרים ביותר מזהב , מי האמין שכזו הייתה אפריקה של המאה ה-14?

ב-1375 הכין הקרטוגרף היהודי אברהם קרסקס ממיורקה את האטלס הקטלאני, מפה השמורה עד היום בספרייה הלאומית של צרפת , ובה מוסא יושב על כסאו ואוחז גוש זהב ביד ימין. הכיתוב לצדו קובע: "אדון זה הוא המלך העשיר והאצילי ביותר בכל הארץ". האירופאים ידעו על מאלי , ובחרו, לאחר מכן, לשכוח.

מה דעתך על הכתבה?

תגובות (0)

התגובה תיבדק ותפורסם לאחר אישור מנהלי האתר.

אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!