אפריקה נקרעת לשניים: מזרח אפריקה מתפצלת
ביום בהיר אחד בספטמבר 2005 נפער סדק עצום במדבר האתיופי. 56 ק"מ אורך, מספר מטרים בעומק וברוחב, והכול תוך מספר ימים בלבד. האירוע הדרמטי הזה לא היה תקלה גיאולוגית חולפת. הוא היה סימן מוקדם לתהליך המתרחש.
מזרח אפריקה נקרעת. לאט, בקצב של כמה מ"מ בשנה, אבל בהתמדה. מערכת הבקע המזרח-אפריקאית, משתרעת על פני כ-5,000 ק"מ מצפון לדרום, מהשקע "משולש עפר" באתיופיה ועד למדינת מוזמביק בדרום אפריקה. היא חוצה את אתיופיה, קניה, טנזניה ואוגנדה, ולאט לאט תפצל את היבשת האפריקאית לשתיים: הלוח הנובי במערב, המכיל את רוב אפריקה, והלוח הסומלי במזרח, שיכלול את סומליה, חלקים מקניה, אתיופיה וטנזניה, ואת מדגסקר.
מה שמדענים גילו לאחרונה הפתיע גם אותם. במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications באפריל 2026, חוקרים מאוניברסיטת קולומביה גילו שהתהליך מתקדם מהר משחשבו. הרבה יותר מהר. "מזרח אפריקה התקדמה יותר בתהליך ההתבקעות ממה שחשבנו קודם לכן". אומר כריסטיאן רואן, מדען כדור הארץ שהוביל את המחקר.
רואן ועמיתיו התמקדו בבקע טורקנה, קטע של כ-500 ק"מ המשתרע לאורך קניה ואתיופיה. הם ניתחו מדידות סייסמיות שנלקחו קודם לכן באזור, טכניקה שמאפשרת למדענים "לראות" מתחת לפני השטח על ידי מעקב אחר האופן שבו גלי קול עוברים דרך שכבות הקרקע. מה שהם מצאו היה מפתיע: במרכז הבקע, קרום הארץ דק רק כ-13 ק"מ. לשם השוואה, באזורים מרוחקים יותר מהבקע עובי הקרום עולה על 35 ק"מ.
זה לא סתם הבדל טכני. כאשר קרום באזור בקע הופך דק יותר מכ-15 ק"מ, זה אומר שהוא נכנס לשלב הנקרא "היווצרות צוואר", תהליך שבו הקרום נמתח ומתדלדל באמצע, בדומה למה שנוצר כאשר מושכים חתיכת טופי. "ככל שהקרום נעשה דק יותר, כך הוא נעשה חלש יותר, מה שעוזר לקדם המשך התבקעות", מסביר רואן. לאחר שהקרום מגיע לנקודה זו, התפרקות יבשתית היא כמעט בלתי נמנעת.
התהליך הגיאולוגי שמפצל את היבשת
התהליך שמתרחש באפריקה אינו ייחודי. תנועה זו, הנקראת "סחף יבשתי", היא תהליך מתמשך שמתרחש כל הזמן, גם אם בקצב איטי מאוד מנקודת מבטנו. באזור טורקנה, הלוחות האפריקאי והסומלי מתרחקים זה מזה בקצב של כ-4.7 מילימטר בשנה. זה נראה זניח, אבל לאורך השנים זה מצטבר לשינויים דרמטיים.
התהליך מתחיל בעומק. פלומות מעטפת, עליות של חומר חם ממעטפת כדור הארץ, דוחפות את הקרום כלפי מעלה וגורמות לו להיחלש ולהידלל. המתח גורם לפני השטח להתקמר ולהיסדק, מה שמאפשר למאגמה מעמקי כדור הארץ לעלות כלפי מעלה. בשלבים המוקדמים נוצרים סדקים, שברים ועמקים. האזור חווה פעילות געשית תכופה, הרי געש כמו קילימנג'רו, הר קניה והרי וירונגה הם כולם תוצרים של התהליך הזה.
מה שמתרחש כעת בבקע טורקנה הוא שלב מתקדם יותר. החוקרים מעריכים שהבקע נכנס לשלב הנוכחי שלו לאחר תקופה ארוכה של פעילות וולקנית. אן בסל, גיאו-פיזיקאית ב"מצפה כדור הארץ למונט-דוהרטי" ושותפה למחקר, מוסיפה: "הגענו לאותו סף קריטי של התמוטטות קרום הארץ. אנחנו חושבים שזו הסיבה שהוא נוטה יותר להיפרד".
השלב הבא, שאמנם יקח לו עוד הרבה שנים, נקרא "אוקיאניזציה". הקרום יימתח כל כך דק עד שמאגמה תתפרץ מתחת, ואז תצטבר ותתקרר ליצור אגן. זה יהפוך לקרקעית ים חדשה, כאשר מים יתחילו לזרום פנימה מהאוקיינוס ההודי דרך מפרץ עדן והים האדום. תהליך זה כבר מתחיל בשקע משולש עפר, הנמצא בצפון מזרח אפריקה ליד הים האדום, אזור שמפורסם כאחד המקומות החמים והבלתי נסבלים ביותר על פני כדור הארץ.
אזור משולש עפר הוא מה שמכונה "צומת משולש" נקודת מפגש ייחודית שבה שלושה לוחות טקטוניים מתרחקים זה מזה: הלוח הערבי, הלוח הנובי והלוח הסומלי. "זה המקום היחיד על פני כדור הארץ שבו אתה יכול לחקור כיצד בקע יבשתי הופך לבקע אוקיינוסי", אמר כריסטופר מור, אז סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת לידס, כיום חוקר וגאו-פיזיקאי. עבור גיאולוגים, זוהי מעבדה טבעית שמציעה תובנות שאין שני להן.
התהליך אינו חלק. מחקרה של אבינגר מצביע על כך שהבקיעה יכולה להיות מנוקדת באירועים פתאומיים ונפיצים, כמו הסדק שנפער ב-2005. אירועים אלה מונעים על ידי הצטברות לחץ ממאגמה עולה, שבסופו של דבר מכריחה את הקרום להיסדק. היא משווה את התהליך למילוי יתר של בלון: "אנחנו מנסים להבין את הקש ששובר את גב הגמל".
אנרגיה גיאותרמית: הזדמנות כלכלית לזמביה
הממצאים נשמעים מדאיגים, אבל יש גם בשורה טובה. בטווח הקצר, הגילוי עשוי להביא הזדמנות כלכלית אדירה למדינות האזור. הקשר הישיר למעטפת שנחשף בזמביה מאפשר להפיק אנרגיה גיאותרמית נגישה ומימן נקי, מה שעלול להפוך את הסדק המאיים למקור עוצמתי לייצור חשמל ירוק למיליוני בני אדם.
הממצאים מדגישים פוטנציאל משאבים משמעותי באזורים בקרבת גבול הלוח המתהווה. התנאים הגיאותרמיים באזור מתאימים לניצול אנרגיה. סביבות עם חנקן-הליום גבוה, שלא מדולל על ידי תרומת פחמן דו-חמצני מעטפתית משמעותית, מבטיחות במיוחד לחיפוש הליום, שהוא גז יקר ערך לתעשייה הרפואית והטכנולוגית.
אנרגיה גיאותרמית היא לא רק על ייצור אנרגיה. היא יכולה גם לתמוך בחממות, ייבוש יבולים, חקלאות ימית, קירור ותעשייה מקומית. מערכת גיאותרמית צנועה יכולה להיות משמעותית אם היא אמינה וקרובה לאנשים שזקוקים לה.
החוקרים מדגישים שהממצאים עדיין ראשוניים. המחקר עצמו מזהיר שמערך הנתונים קטן, אם כי זה נורמלי בגיאולוגיה שטחית, שבה גישה, שטח, עלות ולוגיסטיקה מעצבים מה ניתן לדגום. פרופסור דיילי הדגיש: "מחקר זה מבוסס על ניתוחי הליום מאזור כללי אחד במערכת הבקע הדרום-מערבית אפריקאית, שאורכה אלפי ק"מ. מחקר מוקדם זה מלווה במחקרים נרחבים יותר, שהשלב הבא שלהם יושלם השנה".
התהליך הזה, אם יימשך, צפוי להוביל בסופו של דבר ליצירת שני לוחות טקטוניים נפרדים: הלוח הנובי והלוח הסומלי. אבל אם לא יתרחש משהו חריג, אפריקה לא תתפרק מחר, או אפילו בעוד מאה שנה. תהליכים גיאולוגים זה דברים שלוקחים זמן.
תגובות
היו הראשונים להגיב!