מחלת המערות: כיצד חופשה בקוסטה ריקה הפכה למחלה מסתורית
כשמשפחה מג'ורג'יה, טקסס ומדינת וושינגטון תכננה חופשה משותפת בקוסטה ריקה בסוף דצמבר 2024, הם לא דמיינו שהטיול יסתיים במרפאות חירום ובמעבדות רפואיות. 13 בני משפחה, שישה מבוגרים בגילאי 42-49 שנים ושבעה ילדים בגילאי 8-16 שנים, יצאו לשבוע של הרפתקאות באזורי ארנל ומנואל אנטוניו. ב-24 בדצמבר, 12 מהם החליטו להצטרף לסיור מודרך במערות ונאדו, אתר תיירותי פופולרי בצפון-מרכז המדינה.
הסיור במערה נמשך שעתיים. המבקרים זחלו דרך מעברים צרים, נדחסו בין סלעים, וראו מקרוב את מושבת העטלפים המתגוררת שם. כולם דיווחו על מגע ישיר עם לשלשת העטלפים, גואנו יבש ואבקתי שכיסה חלקים נרחבים מרצפת המערה. האוויר היה לח וחם, והאבק שהתעורר מתנועתם התרחף באוויר הדחוס של המערה.
בן המשפחה ה-13, שהעדיף לדלג על הסיור במערה ולהישאר בחוץ, היה היחיד שלא חלה. העובדה הזו התבררה מאוחר יותר כרמז מכריע לפתרון החידה הרפואית שהתחילה להתפתח.
כשהמשפחה חזרה לארצות הברית בסוף השבוע, נראה היה שהכול עבר בשלום. אבל תוך 8 עד 19 ימים לאחר הביקור במערה, כל 12 האנשים שנכנסו אליה החלו לחוות תסמינים מדאיגים. תחילה הגיעו כאבי הראש העזים והעייפות המתישה. אחר כך הצטרפו חום גבוה, הזעות לילה, כאבי שרירים ושיעול. חלקם סבלו גם מקשיי נשימה, כאבי חזה ובעיות עיכול.
אבחנה שגויה: מסרטן לזיהום פטרייתי
חלק מבני המשפחה פנו לטיפול רפואי במרפאות דחופות או אצל רופאים ראשוניים. וכאן התחילה הבעיה האמיתית: באף אחד מהמקרים הרופאים לא שאלו את החולים על היסטוריית הנסיעות שלהם. זו השמטה שגרתית לכאורה, אך היא הובילה לשרשרת של טיפולים שגויים.
חלק מהמטופלים קיבלו אנטיביוטיקה, תרופות שמיועדות להילחם בחיידקים וחסרות תועלת לחלוטין נגד זיהומים פטרייתיים. אחרים קיבלו קורטיקוסטרואידים, שהם תרופות שמדכאות את מערכת החיסון ויכולות להחמיר זיהומים פטרייתיים במקום לרפא אותם. היו גם כאלה שקיבלו מדכאי שיעול. אף אחד מהטיפולים הללו לא עזר.
המקרה החמור ביותר היה כשמבוגר אחד שהופנה למחלקת חירום בגלל ממצאים מדאיגים בצילום חזה. הרופאים חשדו בסרטן ריאות. המטופל אושפז, ונראה היה שהוא עומד בפני אבחנה קשה ואולי טיפולים כבדים. אבל לאחר מכן קרה משהו שהפך את כיוון החקירה הרפואית.
רופא אחד שאל שאלה פשוטה: האם נסעת לאחרונה לחו"ל? כשהמטופל סיפר על הביקור במערה בקוסטה ריקה, על העטלפים ועל צואתם, נדלקה נורה אדומה. החשד עבר מסרטן להיסטופלזמוזיס (Histoplasmosis),, זיהום פטרייתי שנגרם משאיפת נבגי פטרייה הגדלה בלשלשת עטלפים וציפורים.
המטופל קיבל טיפול בתרופה אנטי-פטרייתית בשם וריקונזול ושוחרר לאחר מכן. הטיפול שונה לאיטרקונזול, התרופה המומלצת להיסטופלזמוזיס. בדיקות מעבדה שנעשו לחלק מבני המשפחה חיזקו את החשד: חלקם היו חיוביים לאנטיגן של הפטרייה הגורמת למחלה. מטופלים אחדים הראו תוצאות חיוביות גם בבדיקת נוגדנים, הוכחה נוספת שמערכת החיסון שלהם נאבקת בפטרייה.
מטופלים נוספים הציגו ממצאים רדיולוגיים חריגים בצילומי חזה: גושים ריאתיים ואטימויות שמתאימות להיסטופלזמוזיס. אחרים שנבדקו קיבלו תוצאות שליליות, אבל החוקרים ציינו שבדיקות אלו אינן מושלמות, ברגישות נמוכה יותר במטופלים עם מחלה קלה ומערכת חיסון תקינה, תוצאות שליליות עשויות להיות שליליות כוזבות.
היסטופלזמוזיס: הפטרייה הנסתרת במערות
היסטופלזמוזיס היא מחלה שרבים לא שמעו עליה, אך היא נפוצה יותר ממה שנדמה. הערכות מצביעות על כך שכרבע מיליון אנשים נדבקים בה מדי שנה בארצות הברית בלבד. הפטרייה "היסטופלזמה קפסולטום" משגשגת באדמה לחה ועשירה בחומר אורגני במיוחד בלשלשת עטלפים וציפורים. במערות, שבהן שוררים תנאי לחות גבוהה, טמפרטורות מתונות וגואנו יבש, הפטרייה מוצאת בית גידול אידיאלי.
כשאדם נכנס למערה ומפריע לאדמה או לגואנו היבש, נבגי הפטרייה המיקרוסקופיים עולים לאוויר. הנבגים הללו יכולים לנוע מרחקים ניכרים ולהישאר מרחפים זמן רב. כשאדם שואף אותם, הם חודרים לריאות ויכולים לגרום לזיהום. לא כל מי ששואף את הנבגים חולה. רבים מפתחים זיהום קל שעובר מעצמו ובונה חסינות, אבל אחרים מפתחים מחלה שיכולה להיות קלה עד חמורה מאוד.
התסמינים מופיעים בדרך כלל 3 עד 17 ימים לאחר החשיפה, בדיוק כפי שקרה למשפחה האמריקאית. במקרה שלהם, התסמינים הנפוצים ביותר כללו עייפות קיצונית וכאבי ראש, חום, הזעות לילה, כאבי שרירים ושיעול. חלק מהחולים סבלו גם מצמרמורות וקשיי נשימה, וחלקם חוו זיהומי אוזניים, כאבי חזה, שלשול וצרידות.
התסמינים הללו דומים מאוד לשפעת או לדלקת ריאות רגילה ובלי היסטוריית נסיעות מפורטת, רופאים עלולים לטעות באבחנה. זה בדיוק מה שקרה לחלק מבני המשפחה שקיבלו אנטיביוטיקה חסרת תועלת.
הסכנה במערות ונאדו לא הייתה חדשה. באותה מערה התרחשה התפרצות קודמת בשנים 1998-1999. באותה תקופה, חוקרים בודדו את הפטרייה H. capsulatum מלשלשת עטלפים שנאספה מהמערה. העובדה שאותה מערה גרמה להתפרצויות במרווח של 25 שנה מדגישה שהסכנה שם מתמשכת, הפטרייה לא נעלמה, היא ממשיכה לגדול בגואנו, ממתינה למבקר הבא שיפריע לה. אז או שלא תבקרו שם, או שתשימו מסיכות, וכששואלים אותכם אם הייתם בחו"ל זו שאלה חשובה.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!