ענן הסופר-סל: המפלצת האטמוספרית שמסעירה את השמיים
בשעות אחר הצהריים של יום קיץ שקט, השמיים מתחילים להשתנות. ענן אחד, גדול ומבודד, מתנשא לגובה של 20 ק"מ מעל פני הקרקע, גבוה מספיק כדי לפרוץ את גבול הטרופוספרה ולנגוע בשכבות האטמוספרה שמעליה. הוא לא נראה כמו שאר העננים. פסים שכבתיים רחבים נכרכים סביב מרכזו כמו לולאות ספירלה, ובתחתיתו בולטת כיפה מסתובבת שנראית כאילו היא מנסה לרדת לקרקע.
זהו ענן הסופר-סל, או בעברית "תא-על" סופת הרעמים העוצמתית, המרשימה והמסוכנת ביותר בטבע. מה שמבדיל אותו מכל סופת רעמים אחרת אינו הגובה, הגשם, או הברד, אלא דבר אחד: עמוד האוויר שבמרכזו מסתובב. שמכונה 'מזוציקלון', הוא הלב הפועם של הסופר-סל. מי שמבין אותה מבין מדוע הסופה הזו שונה מכל אחרת.
טווח החיים של סופות רעמים רגילות הוא דקות עד שעה לכל היותר. הסופר-סל יכול לקחת 2-4 שעות, ובתנאים נוחים במיוחד גם 7 שעות ויותר. הסיבה לאריכות חייו טמונה בסיבוב: עמוד האוויר העולה שבמרכז הסופה מסתובב בקצב שמאפשר לו להישאר מופרד מהאוויר היורד שסביבו. בסופות רגילות, האוויר הקר היורד "חונק" את האוויר החם העולה ומכבה את הסופה. בסופר-סל, ההפרדה הזו מונעת את הכיבוי, והסופה ממשיכה לחיות, להתחזק, ולנוע.
אנטומיה של מכונת הרס
סופר-סל היא סערה שעובדת כמו מכונה, כשכל חלק בה עושה את התפקיד שלו. הענן שלה צומח כל כך גבוה עד שהוא פורץ מעל לשכבת העננים הרגילה, ושם הוא נשפך לצדדים ויוצר צורה שטוחה ורחבה שנראית כמו סדן של נפח, עם טמפרטורה של מינוס 30 מעלות. מתחת לסדן הזה נוצרות לפעמים בליטות ענן שתלויות למטה כמו שקיות הפוכות, ונקראות ממטוס. הן נוצרות כשאוויר קר יורד לתוך אוויר חם, ולמרות שהן לא מסוכנות בעצמן, הן סימן לכך שיש בתוך הסערה הרבה אנרגיה.
בתחתית הסופה, ממש מתחת לאזור שבו האוויר עולה בכוח, יש אזור בהיר שנראה כאילו אין בו גשם. אבל למרות המראה התמים הזה, ברד גדול יכול ליפול שם בלי שום התראה מוקדמת. במקום שבו האוויר העולה פוגש את האוויר היורד נוצר מה שנקרא "ענן קיר", שנראה כמו בסיס ענן שיורד ומסתובב כלפי מטה. זה הסימן הכי ברור שאפשר לראות בעיניים שמשהו מסוכן עומד לקרות. כשענן הקיר הזה מתחיל לנוע בצורה אלימה למעלה ולמטה, מטאורולוגים יודעים שצריך להיות בכוננות מלאה.
על מסכי הרדאר, הסופר-סל מזוהה בחתימה ייחודית הנקראת "הד וו", ספירלה בצורת ווו שנוצרת כאשר המזוציקלון עוטף משקעים לאחור סביב עמוד העלייה. רק סופר-סל מייצרים חתימה כזו, וזיהויה בזמן אמת על מסכי הרדאר מאפשר להזהיר תושבים דקות קריטיות לפני פגיעת טורנדו.
הסופר-סל מגיע בכמה גרסאות. הקלאסי הוא הנפוץ ביותר. הוא נראה כמעט שקוף ויפהפה, אך יכול לייצר ברד בקוטר של כ-7.5 ס"מ, בגודל כדור בייסבול, מבלי שתיפול טיפת גשם אחת. ה"עתיר משקעים" החזק יותר מסוכן מסיבה הפוכה: עמוד העלייה שלו עטוף לחלוטין בגשם, ואם הוא מוליד טורנדו, הטורנדו מוסתר מאחורי הגשם, ואי אפשר לראותו עד שהוא כבר כאן.
שיאים, הרס ורשומות היסטוריות
המספרים שמתארים את עוצמת תא-העל קשים לתפיסה. עמוד האוויר העולה בתוכו מגיע למהירות של מעל 40 מטר בשנייה, מהירות שמספיקה כדי להשעות באוויר אבני ברד בגודל אשכולית בתוך הסופה. הסופה עצמה יכולה לנוע ב-65-80 קמ"ש, ולשלוט במזג האוויר המקומי על פני שטחים נרחבים. אבני הברד שהיא מייצרת יכולות להגיע לגדלים ניכרים, ורוחות עזות אינן נדירות כלל.
תאי-על הותירו עקבות הרס ברחבי העולם. אירועים תועדו בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, וחלקם גרמו לנזקים של מיליארדי דולרים ולהפסדי ביטוח שיא. כל אחד מהם מזכיר עד כמה התופעה בעלת עוצמה כלכלית והרסנית חסרת תקדים.
הסכנה הגדולה ביותר שמייצר תא-העל היא הטורנדו. בין עשרים לשלושים אחוז מתאי-העל מולידים טורנדו, אבל כמעט כל הטורנדו האלימים ביותר, בדרגות EF3 עד EF5 בסולם פוג'יטה המשופר, נולדים דווקא מתאי-על. במאי 1999 פגע טורנדו שנולד מתא-על באוקלהומה סיטי, ורוחותיו נמדדו כגבוהות ביותר שנרשמו אי פעם על פני כדור הארץ. ב-27 באפריל 2011 זוהו בתמונות הרדאר כדורי פסולת ורודים כה עצום היה הטורנדו עד שכמויות אדירות של פסולת נשאבו לתוכו וניתן היה לאתרן על המסך ממרחק של עשרות ק"מ. תא-העל אינו רק ענן. הוא איתן טבע שהקב"ה הטביע בו עוצמה שאין לה אח ורע בשמיים.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!