ההר שגדול כמו צרפת וגבוה כפול מהאוורסט

דלג לתוכן העמוד

עצמו עיניים ונסו לדמיין מדבר קפוא וצחיח. השמיים צבועים ורדרד, הקרקע בוערת באדום עמוק בשל ריכוז גבוה של תחמוצת ברזל, ובאופק מתנשא קיר סלע אינסופי שנדמה שאינו נגמר לעולם. זהו אולימפוס מונס, הר הגעש הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש כולה. השם הלטיני שלו, שפירושו "הר האולימפוס", אינו מוגזם כלל: מדובר במפלצת גיאולוגית המתנשאת לגובה של כ-25 ק"מ מעל פני מאדים, גובה כמעט פי שלושה מהר האוורסט. אילו עמד על כדור הארץ, פסגתו הייתה חודרת עמוק לתוך שכבת האטמוספירה השנייה, הרחק מעל נתיבי הטיסה של מטוסים מסחריים.

אך הגובה הוא רק חלק מהסיפור. רוחבו של ההר מגיע לכ-600 ק"מ, שטח השווה למדינת צרפת כולה, או למדינת אריזונה שבארצות הברית. אדם שיעמוד למרגלותיו לא יוכל לראות את הפסגה כלל; היא פשוט תיעלם מעבר לעקמומיות של הכוכב. אילו הנחתם את ההר הזה על מפת אירופה, הוא היה בולע מדינות וערים שלמות מבלי להרף. נפחו גדול פי 100 מהר הגעש הגדול ביותר בכדור הארץ, מאונה לואה שבהוואי.

ניסיון לתפוס את קנה המידה הזה בראש הוא כמעט בלתי אפשרי. קוטרו של ההר שווה בערך למרחק שבין תל אביב לאילת ובחזרה. נאס"א מציינת כי כל שרשרת איי הוואי הייתה נכנסת בנקל לתוך השטח שתופס הר בודד זה. אלה אינם מספרים ערטילאיים, אלה גבולות שמאתגרים את יכולת הדמיון האנושית, ומזכירים לנו שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה.

סוד הגובה: קרום יציב וכבידה חלשה

הסיבה שאולימפוס מונס הצליח לצמוח לממדים כאלו נעוצה במבנה הייחודי של מאדים. בניגוד לכדור הארץ, שבו הקרום מחולק ללוחות טקטוניים נעים, מאדים נברא עם קרום סטטי לחלוטין. בכדור הארץ, תנועת הלוחות מעל "נקודה חמה" של מאגמה מייצרת שרשרת הרי געש קטנים, כמו איי הוואי. במאדים, הנקודה החמה נשארה תחת אותו מקום בדיוק במשך עידנים, וכך נערמו שכבות אינסופיות של לבה על אותה גבעה, שהפכה להר, הר ענק. מאוד ענק.

גורם לא פחות קריטי הוא הכבידה החלשה של מאדים, שהיא כשליש בלבד מזו של כדור הארץ. כבידה נמוכה מאפשרת למבני סלע אדירים לעמוד בלי לקרוס תחת משקלם. הר בגובה 25 ק"מ על כדור הארץ היה מתמוטט פנימה אל תוך הקרום. במאדים, הסלעים מחזיקים. קצב השחיקה נמוך אף הוא: מחסור במים ובאטמוספירה סמיכה מונע מהרוחות לשחוק את ההר בקצב שמוכר לנו על פני כדור הארץ.

מצוק בסיס אולימפוס מונס - קירות סלע אנכיים בגובה 6 ק"מ מטילים צללים על מישורי מאדים האדומים
הקירות העצומים של ואליס מארינריס, מערכת הקניונים האדירה של מאדים. אחד המבנים הגיאולוגיים המרשימים במערכת השמש.

מבחינה גיאולוגית מוגדר ההר כ"הר געש מגיני", צורתו מזכירה מגן המונח על הקרקע. הלבה הבזלתית שממנה הוא בנוי נוזלית במיוחד, ולכן זרמה למרחקים ארוכים לפני שהתקררה, ויצרה מדרונות מתונים ורחבים. בראשו נמצאת קלדרה הבנויה משישה לועות שקרסו זה לתוך זה, ורוחבה מגיע ל-80 ק"מ, שטח שבו ניתן היה בנקל להכניס את כל גוש דן.

מחכה לביקורו הראשון של אדם

מחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications ב-2017 ניתח מטאוריטים ממאדים שנפלו על כדור הארץ, והעלה אפשרות מרתקת: ייתכן שאולימפוס מונס אינו כבוי לחלוטין, אלא נמצא בתרדמת זמנית בלבד ועשוי להתפרץ שוב בעתיד הרחוק.

מעבר לסקרנות המדעית, ההר מוגדר גם כיעד אסטרטגי בחיפוש אחר סימני חיים של יצורים חד-תאיים. האנושות כבר נערכת ליום שבו נצעד עליו: חברות טכנולוגיה מפות מסלולי טיפוס באמצעות מציאות מדומה, ואף הוכרזו פרסים לחלוצים שיעפילו לפסגה. היכולת הטכנולוגית עדיין רחוקה בעשורים, אבל ההר ממשיך לעמוד שם, דומם ועצום.

מבט אווירי מגובה רב על קלדרת אולימפוס מונס - ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - ועקמומיות מאדים באופק
מעל פסגת הענק: הקלדרה המורכבת של אולימפוס מונס במבט מהחלל.

נאס"א מציינת כי כל שרשרת איי הוואי הייתה נכנסת בנקל לתוך השטח שתופס ההר הבודד הזה. מול עוצמה שכזו, קשה שלא להרגיש נפעמים: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה.

מה דעתך על הכתבה?

תגובות (0)

התגובה תיבדק ותפורסם לאחר אישור מנהלי האתר.

אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!