מיני ירח כחול: תופעה אסטרונומית כפולה ונדירה
בראשון לחודש הלועזי מאי 2026, בשעות הלילה המוקדמות, הופיע ירח מלא מעל שמי ישראל. אנשים רבים שמו לב למראה המוכר של הירח הבהיר. אבל הרבה לא ידעו שבסוף אותו החודש, יופיע שוב ירח מלא נוסף תופעה שמתרחשת רק פעם בשנתיים עד שלוש שנים.
התופעה הזו מכונה "ירח כחול", אך השם עלול להטעות: הירח לא הופך באמת לכחול. המונח מתאר מצב קלנדרי מיוחד שבו שני ירחים מלאים מתרחשים באותו חודש. איך זה קורה? מחזור הירח הסינודי, הזמן שעובר בין ירח מלא אחד למשנהו, נמשך כ-29.5 ימים. רוב החודשים בלוח השנה הלועזי ארוכים יותר: 30 או 31 ימים. כשירח מלא מופיע בתחילת החודש, יש מספיק זמן שירח נוסף "ייכנס" לפני סיום החודש הלועזי.
מתי היה הירח הכחול האחרון? באוגוסט 2023. הבא יהיה רק בסוף 2028. התופעה אינה נדירה במיוחד מבחינה אסטרונומית, אבל היא מספיק לא שכיחה כדי לעורר עניין רב. דווקא בגלל הנדירות הזו נכנס הביטוי ""פעם בירח כחול" לשפה האנגלית, כביטוי המתאר משהו שקורה לעיתים רחוקות מאוד.
במקרים נדירים במיוחד יכולים להופיע שני ירחים כחולים באותה שנה קלנדרית. זה קורה כאשר בפברואר, החודש הקצר ביותר, אין ירח מלא כלל, ואז יכולים להיות שני ירחים מלאים בינואר ושני ירחים מלאים במרץ. הפעם הבאה שזה יקרה? רק בשנת 2037, בעוד כ-11 שנים.
מיקרו-ירח: כשהירח במרחק המקסימלי מהארץ
הירח של סוף מאי 2026 לא היה רק ירח כחול רגיל. הוא היה גם "מיקרו-ירח", ירח שנמצא בנקודה הרחוקה ביותר במסלולו סביב כדור הארץ. המרחק המדויק: כ-405,500 ק"מ, לעומת מרחק ממוצע של כ-384,000 ק"מ. מדוע המרחק משתנה? מסלול הירח סביב כדור הארץ הוא אליפטי, מעין אליפסה, ולא מעגל מושלם. לכן, פעם הירח קרוב יותר אלינו ופעם רחוק יותר.
כשהירח נמצא במרחק המקסימלי, הנקודה הזו נקראת "אפוגיאום". זה ההיפך המוחלט מ"פריגיאום", הנקודה הקרובה ביותר, שבה הירח נראה גדול ובהיר במיוחד ומכונה "סופרמון". על פי נתוני נאס"א, מיקרו-ירח נראה כ-7% יותר קטן מירח מלא ממוצע, ובהשוואה לסופרמון ההבדל דרמטי עוד יותר, עד 14% בגודל ועד 30% בבהירות.
האם ניתן להבחין בהבדל בעין רגילה כנראה שלא. מומחים לאסטרונומיה מסבירים שההבדלים עדינים מדי כדי שרוב הצופים יבחינו בהם. רוב האנשים לא יכולים להשוות את גודל הירח במועדים שונים ללא תמונות זו לצד זו, אבל צלמים מקצועיים וחובבי אסטרונומיה מתכננים מראש את הצילומים שלהם, מקווים לתעד את ההבדל העדין ולהשוות אותו לתמונות מסופרמון. הסופרמון הבא, אגב, צפוי ב-24 בדצמבר 2026, הזדמנות מצוינת להשוואה.
זהו השני מבין שלושה מיקרו-ירחים מלאים ברצף ב-2026, והרחוק ביותר מביניהם. למרות שהירח יהיה קטן יותר ועמום יותר, השילוב עם הירח הכחול הפך את האירוע למיוחד במיוחד. חובבי צילום וצלמי טבע ראו בכך הזדמנות ייחודית לתעד מראה שלא יחזור במהרה.
מקור המונח: איך טעות הפכה למסורת
איך בדיוק נוצר המונח "ירח כחול" אם הירח לא באמת כחול? התשובה מפתיעה: זו טעות שהפכה למסורת. במרץ 1946 פרסם מגזין Sky and Telescope מאמר בשם "פעם בירח כחול" מאת ג'יימס יו פרואט. פרואט התייחס לאלמנך החקלאים משנת 1937, שהגדיר ירחים כחולים כשלישי מבין ארבעה ירחים מלאים בעונה אסטרונומית אחת. פרואט פישט את ההגדרה בטעות.
הוא כתב: "שבע פעמים ב-19 שנה היו, ועדיין יש, 13 ירחים מלאים בשנה. זה נותן 11 חודשים עם ירח מלא אחד כל אחד ואחד עם שניים. השני בחודש, כך אני מפרש זאת, נקרא ירח כחול." אילו היה בודק את התאריך בפועל של הירח הכחול משנת 1937, הוא היה מגלה שהוא התרחש ב-21 באוגוסט 1937, ושהיו רק 12 ירחים מלאים באותה שנה. בדרך כלל צריכים 13 ירחים מלאים בשנה כדי שיהיו שני ירחים מלאים בחודש אחד.
הרעיון נקבר במשך עשרות שנים. בסוף שנות ה-70, דבורה בירד מ-EarthSky נתקלה במקרה בעותק של גיליון 1946 הישן במדפי ספריית אוניברסיטת טקסס. היא החלה להשתמש במונח "ירח כחול" לתיאור הירח המלא השני בחודש בתוכנית הרדיו שהפיקה. מאוחר יותר, ההגדרה הזו זכתה לפופולריות בשנות ה-80. כיום זה הפך לחלק מהפולקלור.
האם היו מקרים שבהם הירח באמת נראה כחול? כן, אבל הם נדירים ביותר. זה קורה כאשר האטמוספירה מכילה חלקיקי אבק או עשן בגודל מסוים, מעט יותר רחבים מ-900 ננומטר (כ-0.0009 מ"מ). חלקיקים בגודל זה מפזרים אור אדום ביעילות רבה, ומאפשרים ליותר אור כחול לעבור. לאחר התפרצות הר הגעש קרקטואה ב-1883, אחת מההתפרצויות הקטלניות ביותר בהיסטוריה, משקיפים ברחבי העולם דיווחו על ירחים בגוון כחלחל. תופעה דומה נצפתה גם לאחר התפרצות הר הגעש סנט הלנס ב-1980.
תגובות (2)
לנו כיהודים חרדים ידוע שכל 29.5 יום יש מולד הלבנה אז ברור שיכול להיות שבהפרש של 31 יום יהיה ירח מלא פעמיים, למעשה לא קוראת כאן שום תופעה אסטרונומית מרגשת