דלג לתוכן העמוד

לפני כמעט אלפיים שנה עמד פליניוס הצעיר, סופר רומי, בעיירה מיזנום וצפה בהר הווזוב מתפרץ מעבר למפרץ. דודו, פליניוס הזקן, הפליג לעבר ההתפרצות ומצא שם את מותו. את מה שראה תיאר הצעיר כך: "חושך עז ביותר, מבעית עוד יותר בגלל הברק המהבהב של לפידים, שנחשך לסירוגין על ידי הבזק הברק החולף". זה התיעוד הכתוב הקדום ביותר של ברק בתוך ענן אפר.

במשך מאות שנים נשארה התופעה נחלתם של עדי ראייה בלבד: אנשים שהביטו בשמיים וסיפרו מה ראו. רק במאה ה-19 לואיג'י פלמיירי, מנהל המצפה שעל הווזוב, תיעד פעילות חשמלית בכמה התפרצויות: ב-1858, ב-1861, ב-1868 וב-1872. כלומר, ברקים בתוך ענן אפר ידועים לנו כבר הרבה זמן, ואולי תופתעו לשמוע שעד היום לא הכול בהם מובן.

מה בעצם קורה שם? ברק געשי הוא ניצוץ חשמלי ענק שנוצר בתוך עמוד האפר שעולה מהר געש מתפרץ, ולא בענן גשם רגיל. העיקרון זהה לזה של סופת רעמים: חלקיקים בענן סוער נטענים בחשמל, חלקם חיובי וחלקם שלילי, המטענים מצטברים באזורים נפרדים, וכשהמתח גדול מספיק האוויר "נשבר" וניצוץ מזנק. ההבדל הוא בחומר: בענן רגיל יש מים וקרח, ובעמוד געשי יש סלע מרוסק. מכאן הכינוי "סופת רעמים מלוכלכת".

ויש הבדל נוסף, מפתיע. בסופת רעמים רגילה גבישי הקרח הם מרכיב מרכזי, אבל ברק געשי יכול להופיע גם בענן אפר שאין בו קרח בכלל. בהר פינטובו שבפיליפינים, ביממה שלפני ההתפרצות הגדולה של יוני 1991, התרחשו 13 התפרצויות קטנות יותר, ובכל אחת נוצרה סופה כזו. ענן חם ועמוס אפר עלה "כמו בלון פורח ענק", ובתוכו, כך תיארו אנשי מצפה הרי הגעש של הוואי, "ברק אדום-כתום".

איך ענן אפר נטען בחשמל?

החוקרים מזהים שלושה מקורות עיקריים למטען החשמלי. הראשון נמצא ליד הפתח: כשהמאגמה נקרעת לאפר, הסלע והזכוכית נשברים ופולטים חלקיקים טעונים, וכך הגרגרים נטענים כבר שם. השני הוא חיכוך. קורדו צ'ימרלי, חוקר ברק געשי מגרמניה, מתאר את עמוד ההתפרצות כסילון צפוף וסוער שבו חלקיקים מתנגשים בלי הפסקה. השלישי הוא קרח, אבל רק בגבהים קפואים. מחקר של הסקר הגיאולוגי האמריקאי על הר הגעש בוגוסלוף מצא שהעמודים לא יצרו ברק שאפשר לזהות עד שעלו לגובה שבו האוויר קופא.

הר געש מתפרץ בלילה עם זרם לבה זוהר וברק בענן האפר מעל רכסים מיוערים
כשהאדמה מתעוררת, גם השמיים מגיבים: לבה לוהטת וברק חד נפגשים בעוצמה. צילום: John Arellano

את התהליך הזה אפשר לראות גם במעבדה. כבר ב-2014 יצרו צ'ימרלי ועמיתיו ברק געשי בקטן, כשירו תערובת של גז וחלקיקים דרך פיה צרה. במחקר מאוחר יותר ירו חוקרים אפר של סלע געשי קל ונקבובי מתוך צינור שמפיק פרץ גז פתאומי, בלחץ גדול מאוד. בסילון של אבק דק נצפו אינספור ניצוצות קטנים, ובסילון גס, לא יותר מתריסר. עוד נמצא שהחלקיקים הקטנים נטענו שלילית והגדולים חיובית, ולדברי החוקרים זו הפעם הראשונה שדפוס כזה מזוהה בזרימה שמפיקה ניצוצות.

התברר שגם בטבע הברק משתנה לאורך ההתפרצות. בהתחלה, ממש מעל הפתח, נורים ניצוצות באורך של מטרים בודדים, בקצב של אלפים בשנייה. אחריהם בא ברק באורך של קילומטר עד שבעה. ורק דקות אחר כך, בענן הנפרש גבוה, מופיעים הברקים הגדולים של עשרות ק״מ, אלה שנותנים לסופה המלוכלכת את הדרמה שלה. כלומר, ככל שהענן עולה ומתרחב, כך הברקים גדלים.

ומה נשאר אחרי הברק? חוקרת בשם קימברלי ז'נרו ועמיתיה מצאו ב-2015 באפר של הר רדאוט שבאלסקה ושל איילפיאטלייקודל שבאיסלנד כדורי זכוכית זעירים, בקוטר ממוצע של כ-50 אלפיות מ״מ, כעובי שערה. הם נוצרו כשחום הברק המיס גרגרי אפר. אפר רגיל הוא חד וזוויתי, וחרוז חלק מסגיר שהיה שם ברק. אפשר לקרוא אותם כעקבות של הברק.

טונגה 2022: שיא עולמי בהבזקי ברק

ב-15 בינואר 2022 התפרץ באוקיינוס השקט הר געש תת-ימי בשם הונגה טונגה-הונגה האפאי. עמוד האפר שלו טיפס לגובה של לפחות 58 ק״מ, זה גובה עצום. בתוכו נרשמו קצת יותר מ-192 אלף הבזקי ברק, במשך לפחות 11 שעות. בשיא נמדדו 2,615 הבזקים בדקה אחת. השיא הקודם, מסופת רעמים בדרום ארצות הברית ב-1999, עמד על 993 בלבד, כך שהשיא החדש גבוה ממנו פי 2.6.

ענן אפר געשי עצום מעל האוקיינוס עם טבעות ברקים קונצנטריות בהתפרצות תת-ימית
טבעות ברק נדירות מתפשטות על פני ענן אפר עצום באוקיינוס השקט, תופעה שוברת שיאים המכונה 'סופת רעמים מלוכלכת'.

ההבזקים התארגנו בטבעות ענקיות סביב הפתח. הטבעת הגדולה הגיעה לרדיוס של כ-140 ק״מ, קוטר של כ-280 ק״מ, בערך כשני שליש מאורכה של מדינת ישראל כולה. הטבעות נעו על גלים בענן, כמו אדוות כשזורקים חלוקי נחל לאגם. הפתח שכן כ-200 מטרים מתחת לפני הים, עמוק מספיק כדי שהמאגמה תהפוך מי ים לקיטור בבת אחת, ורדוד מספיק כדי שהאוקיינוס לא יחנוק את הפיצוץ.

למה זה חשוב מעבר לסקרנות? ענני אפר מסוכנים למנועי מטוסים, ואת הברק אפשר לזהות מרחוק, ביום ובלילה. כך אפשר להתריע לטייסים לפני שהם נכנסים לענן. רשת עולמית של מקלטי רדיו באוניברסיטאות עוקבת אחריו אפילו ממרחק אלפי ק״מ. בבוגוסלוף שבאלסקה נרשמו בשנים 2016-2017 יותר מ-4,550 מכות ברק, והנתונים הועברו לסקר הגיאולוגי האמריקאי כמעט בזמן אמת.

אבל לא כל התפרצות מייצרת ברק. בבוגוסלוף התרחשו 70 אירועים נפיצים, כלומר פיצוצים חזקים של ההר, ורק ב-32 מהם נוצר ברק שניתן לזהות. לכן ברק הוא רמז טוב, אבל לא מושלם. בטונגה סייעו נתוני הברק לשחזר שלבים של ההתפרצות שענן האפר הסתיר מעיני הלוויינים. כשהענן מסתיר הכול, הברקים מספרים לנו מה קורה בפנים.

המדענים עוד רחוקים מהתמונה המלאה. באיילפיאטלייקודל נראה שדווקא הטעינה בחיכוך שלטה, ואילו בבוגוסלוף וברדאוט נראה שמים חיצוניים, מהאוקיינוס או מקרחון בפסגה, היו חשובים. באירופה כבר פועל פרויקט בשם וולטה, באוניברסיטה במינכן, שקיבל כשני מיליון אירו מגוף שמממן מחקרים, ומטרתו לבנות מודל חשמלי של עמודי אפר. אז מה השורה התחתונה? עוד לא הכול ברור. המדע כמו בעוד הרבה דברים עדיין מנסה להבין את הטבע.

מטוס נוסעים טס בשמי דמדומים לעבר ענן אפר געשי כהה שבו מבזקים ברקים, לצד הר געש מתפרץ באופק
כשהשמיים מתמלאים באפר וברקים, גם טיסה שגרתית הופכת לשיעור בכוחו של הטבע ובחשיבות הזהירות בתעופה.
הדמיית AI של סופת רעמים מלוכלכת: אפר, אש וברק נפגשים בלב התפרצות געשית לילית | קרדיט: lplmhg

מה דעתך על הכתבה?

תגובות

התגובה תיבדק ותפורסם לאחר אישור מנהלי האתר.

היו הראשונים להגיב!