אלכס הונולד: המטפס שמוחו לא מכיר פחד מגבהים
ב-3 ביוני 2017, בשעות הבוקר המוקדמות, התחיל אלכס הונולד לטפס על אל קפיטן, מצוק גרניט אנכי בגובה 883 מטר בפארק הלאומי יוסמיטי שבקליפורניה. ללא חבלים. ללא רתמה. ללא שום ציוד בטיחות. רק הוא, נעלי הטיפוס שלו ושק גיר קטן.
3 שעות ו-56 דקות אחר כך, הוא עמד על הפסגה. מה שהשלים באותו בוקר תואר בעיתון ניו יורק טיימס כ"אחד ההישגים האתלטיים הגדולים מכל סוג שהוא, אי פעם". הונולד הפך לידוען בין לילה, או ליתר דיוק בין בוקר.
אבל מה שקרה שנה ו-3 חודשים קודם לכן, במרץ 2016, היה אולי מרתק אפילו יותר. באותו יום הסכים הונולד להיבדק על ידי ד"ר ג'יין ג'וזף, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטה הרפואית של קרוליינה הדרומית בצ'רלסטון.הם רצו לדעת מה בדיוק קורה במוחו של אדם שמסוגל לעשות דברים כאלה? "אני מניח שפחדתי קצת שימצאו משהו לא בסדר", הודה הונולד מאוחר יותר.
ג'וזף, שמעולם לא שמעה על הונולד לפני אותו מפגש, ביצעה סריקת fMRI, דימות תהודה מגנטית תפקודי, שמודדת פעילות מוחית על ידי זיהוי שינויים בזרימת הדם. היא הציגה בפניו סדרה של תמונות: רהיטים, נופים, וגם תמונות קיצוניות שמעוררות פחד אצל רוב האנשים: גופות מרוטות, סצנות אלימות. מה שהיא גילתה היה מפתיע לחלוטין.
האמיגדלה של הונולד, אותו חלק במוח שאחראי על זיהוי איומים ועל תחושת הפחד, כמעט ולא הגיבה. "עבור רוב האנשים", היא הסבירה, "הם לא יוצאים טראומטיים מהבדיקה, אבל הם כן יוצאים ואומרים שזה לא היה נעים. אלכס פשוט לא נראה מושפע".
כך עובדת מערכת הפחד במוח
כדי להבין מה כל כך מיוחד בממצא הזה, צריך להבין איך מערכת הפחד שלנו עובדת. האמיגדלה, היא זוג אשכולות של נוירונים בגודל שקד, שממוקמים עמוק במוח. כל המידע מהחושים שלנו זורם אליה בנתיבים מהירים, עוד לפני שהמידע מגיע לקורטקס המוחי, שם מתעוררת המודעות. האמיגדלה מעריכה סכנות ומפעילה תגובות הגנה לפני שאנחנו בכלל מודעים למה שקורה.
כשהאמיגדלה מזהה איום, היא יורה דחפים להיפותלמוס שמפעיל תגובה גופנית מיידית: הלב דופק מהר יותר, לחץ הדם עולה, השרירים מתכווצים, הגוף מזיע. זו תגובת "הילחם או ברח" שהבורא ברא בנו כדי להציל את חיינו במצבי חירום. הפחד הזה מגביר את היכולת הקוגניטיבית והכוח הגופני לרמות הרבה מעבר ליכולות הרגילות שלנו, כמו לדוגמה לתת לאישה קטנת מידות את הכוח להרים מכונית כדי לשחרר ילד לכוד.
במקרה של הונולד, המערכת הזו פשוט לא עובדת כמו אצל כולם. כשג'וזף השוותה את התוצאות שלו למאגר הנתונים שלה, היא גילתה שהאמיגדלה שלו כמעט לא הגיבה לגירויים שבדרך כלל מעוררים פחד. הממצא הזה היה יוצא דופן במיוחד כשהשוותה אותו לאנשים אחרים, כולל מטפסי סלעים.
הממצאים האלו מעלים שאלות מרתקות: האם הונולד נולד עם אמיגדלה שונה, או שהיא השתנתה עם השנים בעקבות חשיפה חוזרת למצבים מסוכנים? האם המוח שלו מעבד פחד בדרך אחרת לחלוטין? אלו שאלות שאין להם תשובות עדיין.
האיש שחי ללא פחד בחיים
המקרה של הונולד מזכיר מקרה רפואי מפורסם של אישה המוכרת בספרות המדעית כ-SM-046, שהאמיגדלה שלה ניזוקה. ללא פחד, היא התעלמה מאיומים ברורים בסביבתה ולא למדה מניסיון להימנע ממצבים מסוכנים. כתוצאה מכך, היא נחשפה למצבים מסוכנים רבים במהלך חייה.
אולם הונולד שונה לחלוטין. יש הבדל מהותי אחד: הונולד לא נוטל סיכונים באופן אימפולסיבי. להפך, הוא מתכנן כל פרט בקפדנות אובססיבית. לפני שהוא מבצע סולו חופשי על מסלול כלשהו, הוא מתרגל אותו עם ציוד בטיחות מלא שוב ושוב. הוא לוקח הערות מפורטות, חוזר על תנועות, ומתכנן כל אחיזת יד ורגל. תהליך ההכנה שלו לאל קפיטן ארך שנים רבות.
בשנים האחרונות, הונולד בנה לעצמו חיים מאוזנים יותר. הוא נשוי ואב למשפחה. הוא גם הקים קרן צדקה העוסקת בקיימות סביבתית. "טיפוס חופשי הוא מה שנותן לי את ההנאה הגדולה ביותר בחיים", הוא אמר בראיון.
הסיפור של הונולד מעלה שאלות מרתקות על הקשר בין מבנה המוח, אישיות והתנהגות. האם תפקוד שונה של האמיגדלה הופך אותו לפחות גיבור או יותר? האם ההישגים שלו פחות מרשימים כי המוח שלו בנוי אחרת? אלו שאלות שכל אחד צריך לענות עליהן בעצמו. מה שברור הוא שהבורא ברא את הונולד עם מוח ייחודי שמאפשר לו להשיג דברים שרוב האנשים אפילו לא יכולים לדמיין.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!