הדיון המסתורי שהוביל לאמריקה ולנהר הזהב
בארמון המלוכה נסגרה דלת, ומאחוריה התנהלה שיחה שלא תועדה על ידי איש. שעות קודם לכן עזב קולומבוס את החדר בזעם והצהיר שיפנה אל מלך צרפת. עכשיו הוא שב בלב הולם, והתבשר שהמלכה מוכנה לממן את המסע מכספה הפרטי. מה קרה בין לבין? אין פרוטוקול, אין מכתב, ואין עד שסיפר. מה שנשאר הוא חור שחור היסטורי, ואת החורים האלה ממלאים אנשים בסיפורים.
ההיסטוריונים מילאו אותו בכמה תאוריות, וחלקן נוגעות ישירות לסיפור שלנו. לפי תאוריה פופולרית אחת, מי שהפכו את ההחלטה היו יועצי החצר היהודים והאנוסים. לפי תאוריה נוספת, מרעישה עוד יותר, קולומבוס עצמו היה יהודי אנוס. עד כמה שזה נשמע מופרך, זו אפשרות שנשקלת ברצינות בידי היסטוריונים רבים, כי על מוצאו ועל ילדותו של קולומבוס ידוע מעט מאוד.
לפני שנקבל החלטות כלשהן, כדאי להבין למה בכלל יועצים יהודים יתעניינו בהרפתקה של איטלקי זר, ברגע דרמטי שבו הם נאבקים על עצם קיומה של קהילתם. התשובה נמצאת בצד האפל של הגזירה, אצל מי שלא יכלו לברוח.
דג הדיו
היועצים היהודים – בגלוי ובסתר, הבינו שהמלך והמלכה נחושים להוציא את הגזירה לפועל. רוב היהודים תכננו לעבור לפורטוגל הסמוכה, ואחרים להפליג אל האימפריה העות'מאנית וצפון אפריקה. אבל על האנוסים, שנחשבו לנוצרים לכל דבר ועניין, נאסר לעזוב. כיצד יתמודדו לבדם עם האינקוויזיציה? לפי תאוריה פופולרית, ראו היועצים האנוסים בהצעתו של קולומבוס הזדמנות פז: אם ספרד תגלה ארצות חדשות, היא תקים בהן מושבות, והאנוסים יוכלו להגר אליהן, הרחק מהברדסים הלבנים של האינקוויזיציה.
עד כמה שתאוריה זו נשמעת קוסמת, מרבית ההיסטוריונים מתייחסים אליה בספקנות. סביר שהיועצים היהודים, כמו שאר המומחים בחצר, חשבו שהתוכנית מסוכנת ומופרכת, ובצדק, כי קולומבוס טעה בחישוביו. אין ראיה ברורה למעורבות דרמטית שלהם. המקורות מזכירים בעיקר גזבר אנוס בשם לואיס דה סנטאנחל, שטען בפני המלכה שהסיכון קטן והרווח גדול, אבל גם עובדה זו אינה מגיעה לכלל הוכחה.
ומה לגבי הטענה שקולומבוס עצמו היה יהודי? אחד ההיסטוריונים הספרדים כתב שקולומבוס "כמוהו כדג הדיו, פולט ענן של דיו סביב כל עובדה מוצקת ומרובעת של חייו". הוא הסתיר באובססיביות את ילדותו, ולעיתים שיקר בפרטים. אחת האפשרויות שהועלו היא שמשפחתו הייתה משפחה יהודית מספרד, שהומרה לנצרות בעל כורחה בפרעות קנ"א ונמלטה לאיטליה. יש אפילו המוצאים במכתביו רמזים לקיום מצוות בסתר, אך ההוכחות לכך רחוקות מלהיות חד משמעיות.
כשהוסכם שהמסע יצא לדרך, התברר שקולומבוס לא מסתפק בכסף. הוא דרש דרגת אדמירל, תואר משנה למלך ושלטון על כל הארצות שיגלה, עם זכות להוריש אותו לצאצאיו, הוא דרש גם עשירית מהשטחים ושמינית מהכנסות הכתר. המלך הסכים לכל, כי לא האמין שהמסע יניב פרי. יש מי שמאמינים שגם דרישתו של קולומבוס לשלטון עצמאי הייתה פרי עצתם של היועצים האנוסים: אם אכן הם חיפשו מקלט בארצות החדשות שיתגלו, אין ספק כי רצונם היה שהמושבה תהיה בשליטת משפחת קולומבוס ולא של בית המלוכה.
הזהב הספרדי
וכך יצאו לדרך שני אירועים אדירים. בתשעה באב רנ"ב עזבו מאה אלף יהודים את ספרד: רבים נמלטו לפורטוגל, שם זכו להקלה זמנית בלבד, אחרים הקימו קהילות מפוארות בקושטא, בסלוניקי, בצפת ובירושלים, ואחרים מילאו את רחובות פאס, אלג'יר ותוניס. ימים ספורים אחר כך, באירוע צנוע בהרבה בנמל קטן, יצא קולומבוס עם שלוש ספינות ו-90 אנשי צוות, חלקם פושעים והרפתקנים. ביומנו כתב למלכים שבאותו חודש שגירשו את היהודים, ציוו עליו לצאת.
המסע התארך שלושה חודשים, והמלחים כבר היו זועמים כשצרח הצופה ביום כ"א תשרי רנ"ג: "יבשה!". קולומבוס היה משוכנע שהגיע לאי בהודו, ולכן כינה את התושבים "אינדיאנים", אנשי הודו. אחר כך הפליג לקובה וחשב שזו סין, אבל מצא רק אנשים עניים. עד סוף ימיו טען שלא גילה יבשת חדשה. מי שהוכיח אחרת היה ההרפתקן אמריגו וספוצ'י, ולכבודו נקראת היבשת "אמריקה".
מלכי ספרד לא שמחו בהתחלה. הם קיוו למצוא תבלינים, ובמקום זה מצאו יבשת שלא ברור אם יש בה משהו בעל ערך. אבל עד מהרה האכזבה התחלפה בשמחה: הרנאן קורטז בזז את מקסיקו וחזר עם טונות זהב, ופרנסיסקו פיזארו כבש את ערי האינקה בפרו. התגלו גם מוצרים חדשים: קקאו, טבק, תירס, תפוחי אדמה ועגבניות. אמריקה הפכה למעין כספומט של ספרד, וכל ספינה שנפרקה בחופיה הוסיפה לאוצר המלוכה.
בינתיים נפטר המלך פרננדו השני, שגזר את גזירת הגירוש, ועל כסאו עלה נכדו קרלוס המכונה גם קרל החמישי, שהיה גם נכדו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך גרמניה. לאחר מותו של סבו, שיחד קרלוס את הנסיכים הבוחרים שיבחרו בו, וכך נעשה שליט של שתי המעצמות הגדולות בעולם – גרמניה וספרד. העות'מאנים נחרדו מפני ריכוז של כוח כה גדול בידיו של אדם אחד, ולפיכך כרתו ברית עם הצרפתים במטרה להצר את צעדיו, ואז הופיע יהודי שבחר להילחם בספרד באש תותחים. הוא נקרא "היהודי הגדול", ובשערי עיר מבוצרת עמד מול ארבע מאות אניות. על גורלו, ועל שליח יהודי שנעצר בליל הסדר באמסטרדם, בחלק הבא.
תגובות
היו הראשונים להגיב!