14,000 שבילי אור בשמיים: למה כולם חשבו שהתמונה מזויפת
מי שיוצא בערב לחצר, או למרפסת אחרי תפילת ערבית, ומרים עיניים למעלה, רואה כוכבים ואולי נקודת אור אחת שחולפת לאט והיא דווקא לא כוכב. ספטמבר, האי הצפוני של ניו זילנד: ברנדן לארסן, בן 51, מורה לקריאה וכתיבה למבוגרים מהעיר ניו פלימות', הציב מצלמה מול הר טרנאקי. הוא תכנת אותה לצלם שמונה שניות, להפסיק לשתיים, וחוזר חלילה. כך עבדה המצלמה שעתיים רצופות ויצרה 578 תמונות. "זה היה החלק הקל", אומר לארסן.
לארסן מצלם שמי לילה כבר כשש שנים, כתחביב ולא כמקצוע. בשנים האלה הוא שם לב שלוויינים מופיעים בתמונות שלו יותר ויותר. "בערך שעתיים אחרי השקיעה, לכיוון מערב, מופיעים לוויינים בהירים במיוחד, והם די הרבה", סיפר לאתר חדשות ניו זילנדי. מכאן נולד הרעיון: לתפוס את כולם בתמונה אחת, כשההר ניצב בחזית.
ואז התחילה העבודה האמיתית. להניח את כל מאות התמונות זו על גבי זו בפוטושופ. לפי העיתון הבריטי גרדיאן זה לקח כ-40 שעות ויש אומרים 45. חלק גדול מהזמן הלך על מחיקת כוכבים, כדי שיוכלו לראות את הלוויינים. לארסן קיווה שהם יתמעטו בהמשך הלילה, אבל זה לא קרה. "אחרי 10 שעות אמרתי: אוי ואבוי, זה ייקח הרבה יותר ממה שחשבתי. אבל כבר עברתי את נקודת האל-חזור."
איך תמונה אמיתית נחשדה כ-AI
המספרים בתמונה מבלבלים, אז נפרק אותם. בתוצאה הסופית רואים כ-14,000 פסים בהירים, אבל לא 14,000 לוויינים. לפי לארסן, כ-1,400 לוויינים חצו את מסגרת התמונה, וכל אחד נקלט בממוצע בכעשר תמונות, בכל פעם כקטע קצר מהמסלול שלו. ומה עם הרווחים בפסים? הם נוצרו בגלל ההפסקות של שתי שניות: "זה צילום של שמונה שניות, ואז הפסקה של שתי שניות. בגלל זה מקבלים רווחים."
באמצע אוקטובר העלה לארסן את התמונה לרשת, והיא פוצצה את הרשת. תוך שבוע נצברו 15 מיליון צפיות ברשתות החברתיות, ונוספו לו כ-15,000 עוקבים חדשים. בין אלפי התגובות הופיעה גם הטענה שהכול נוצר בבינה מלאכותית. לארסן לא כעס: "התוכנות האלה נעשות כל כך טובות שקשה להבדיל, במיוחד אם אינך מכיר את המקום." מה שכן הרגיז אותו: התמונה שלו הורדה ועובדה מחדש בידי בינה מלאכותית, עם פגמים בולטים.
הוא אינו לבד. צלם לילה באתר צילום מקצועי סיפר על סקר לא רשמי שפורסם בינואר 2023 בעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת ייל: 59% סברו שתמונה מסוימת נוצרה במחשב, אף שהייתה זו תמונה אמיתית של פסל ענק בקליפורניה, עם שבילי כוכבים. לארסן הבין מראש לאן הרוח נושבת, ולכן תיעד את כל התהליך בסרטון, כולל צילום מואץ. כך שאושר שאכן לא נעשה שימוש בבינה מלאכותית. ככה זה, בימינו, גם תמונה אמיתית צריכה תעודת זהות.
האמת על לוויינים בשמי הלילה
והנה החלק המעניין: האם התמונה מראה את מה שהעין רואה? ממש לא. הגרדיאן מבהיר שהלוויינים עדיין אינם מציפים את שמי הלילה בעין בלתי מזוינת, והתמונה היא תוצר של צילומים רבים שנערמו זה על זה. השבועון ניו סיינטיסט הציג לצדה צילום בודד של שמונה שניות מעל אותו הר, ובו רק כמה פסים. לארסן רצה "להראות לאנשים, בתצלום אחד, עד כמה דרמטי השינוי שחל בשמי הלילה שלנו."
הוא הקפיד שלא להשאיר רושם שהרקיע נראה כך כל הלילה. לארסן פרסם תמונה של שביל החלב, הפס הבהיר של כוכבים שחוצה את השמיים, שצולמה באותו לילה בשעה 21:41 ומורכבת מארבעה צילומים. עד אז רוב הלוויינים כבר דהו, ונותרו כעשרה פסים קלושים. ועכשיו לנקודה המפתיעה: לדבריו, רוב צלמי השמיים מסירים את הפסים האלה מהתמונות באופן שגרתי, ולכן אנשים לא מבינים עד כמה הבעיה חמורה. לארסן הוסיף אותם בדווקא.
הנתונים שמאחורי הדאגה שלו מוחשיים. כ-16,000 לוויינים פעילים מקיפים היום את כדור הארץ, ולצדם עשרות אלפי חלליות שאינן פעילות, חלקי רקטות ושברי פסולת. חברת ספייסאקס פרסה מאז 2019 יותר מ-9,000 לוויינים לשירות האינטרנט סטארלינק. לארסן חושש מההשפעה על בעלי חיים ליליים כמו עטלפים ועשים, ועל האוויר שעוטף אותנו כשהלוויינים נשרפים בחזרתם. הוא אינו מתנגד ללוויינים עצמם. זו דילמה מורכבת, והוא קורא להתייחס ברצינות להשלכות לטווח הארוך.
השאלה האמיתית היא מה יראו ילדינו כשירימו עיניים לשמים לראות את כוכבי השמים לרוב, האם הם יראו כוכבים או בעיקר לוויינים. לארסן מקווה לגייס תמיכה בהגנה על שמי הלילה, ולא פחות מזה, לעשות תמונה נוספת שלא תצריך 45 שעות עריכה.
תגובות
היו הראשונים להגיב!