כשגוגל ניסתה לבנות עיר חכמה בטורונטו
באוקטובר 2017 הגיע ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, לאתר נטוש על שפת אגם אונטריו כדי להכריז על פרויקט שנראה כלקוח מסרטי מדע בדיוני. חברת סיידווק לאבס, השייכת לאלפבית (חברת האם של גוגל), זכתה במכרז לפיתוח שכונת קייסייד בטורונטו. החזון שהוצג היה שאפתני במיוחד: "עיר שנבנית מהאינטרנט ומעלה", כפי שהגדיר זאת דניאל דוקטורוף, מנכ"ל החברה דאז.
דוקטורוף לא היה איש טכנולוגיה טיפוסי אלא מומחה לתכנון עירוני. הוא כיהן בעבר כסגן ראש עיריית ניו יורק תחת מייקל בלומברג, שם פיקח על פרויקטים עצומים כמו ההיי ליין. השילוב בין הניסיון העירוני העשיר שלו לבין המשאבים הבלתי נדלים של גוגל נראה באותו זמן כמו הנוסחה המנצחת. החברה התחייבה להשקיע עשרות מיליוני דולרים כדי להפוך את המקום למודל עולמי לחדשנות.
התוכנית כללה רשת אנרגיה יעילה, מדרכות מחוממות להמסת שלג, חופות נשלפות המגיבות למזג האוויר ורובוטים תת-קרקעיים לסילוק פסולת. אך הליבה הייתה "השכבה הדיגיטלית", רשת חיישנים שתעקוב אחר תנועה, תנתח התנהגות ותייצר משוב לשיפור המערכות בזמן אמת. דוקטורוף כינה זאת "מהפכת טכנולוגיה עירונית", והבטיח מרחב ציבורי תוסס שיהיה פעיל ונוח לשימוש בכל ימות השנה.
ככל שהפרויקט התקדם, התברר שהתיאבון של החברה גדול בהרבה מההכרזה המקורית. הדלפות חשפו כי סיידווק לאבס תכננה לפתח שטח עצום של כ-3,200 דונם באזור ה'פורט לנדס', פי 16 מהשטח המקורי שהוצע לה. במקביל, רעיונות אדריכליים כמו "מעילי גשם" לבניינים התגלו כבעייתיים ליישום, ומרצפות הרחוב החכמות נדחו על ידי העירייה בשל עלויות תחזוקה גבוהות ומורכבות טכנית מיותרת.
המאבק על המידע האישי
הדיון הציבורי בטורונטו הוסט במהירות משאלות של תכנון ובנייה לשאלות נוקבות על דאטה ופרטיות. החשש היה שסיידווק לאבס שואפת לסמכויות כמעט-ממשלתיות בניהול המרחב הציבורי. ג'ים בלסילי, מנכ"ל 'בלקברי' לשעבר, כינה את הפרויקט "ניסוי קולוניאליסטי" שמנסה לעקוף את הדמוקרטיה המקומית. ההבטחות של החברה ל"פרטיות לפי עיצוב" לא הצליחו להרגיע את המבקרים, שחששו ממעקב תמידי אחר האזרחים.
בניסיון לפתור את המשבר, הציעה החברה להקים "נאמנות נתונים אזרחית" שתנהל את המידע באופן עצמאי. אולם מחקרים הראו שגם נתונים "מנוקים" מפרטים מזהים ניתנים לשחזור בקלות יחסית. המבקרים טענו שאם חברות פרטיות יקבלו גישה לנתונים הללו הן ירוויחו הון עתק, בעוד האזרחים ישלמו באובדן הפרטיות שלהם. המשבר החריף כשאן קבוקיאן, יועצת הפרטיות של הפרויקט, התפטרה במחאה.
מעבר לסוגיית הנתונים, התגלו פערים תרבותיים עמוקים בין הצדדים. הממשל הקנדי מתנהל בזהירות ובאיטיות, בעוד תעשיית הטק פועלת בקצב מהיר של "לזוז מהר ולשבור דברים". המתח המתמיד בין הצורך של הממשלה בפיקוח לבין הרצון של החברה להתקדם, יצר חוסר אמון. החברה המשיכה לדהור קדימה עם תוכניותיה, בעוד הרגולטורים ניסו להחיל בלמים ואיזונים, מה שהוביל למבוי סתום.
קריסת החלום והמורשת
במאי 2020 הודיעה אלפבית רשמית על ביטול הפרויקט. הסיבה הרשמית הייתה "אי-הווודאות הכלכלית" שגרמה מגפת הקורונה, אך היה ברור שההתנגדות הציבורית והרגולטורית הכריעה את הכף. במקביל, שינויים בצמרת גוגל הביאו לגישה עסקית זהירה יותר, שדחקה הצידה פרויקטים יומרניים ומסוכנים. דניאל דוקטורוף, הרוח החיה מאחורי המיזם, נאלץ לפרוש בהמשך בשל מחלה קשה, והחברה כגוף עצמאי חדלה להתקיים.
למרות הכישלון הצורב, הטכנולוגיה שפותחה לא נזרקה לפח. פיתוחים כמו חיישני חניה חכמים (בשם פבל), מערכות לחיסכון באנרגיה (בשם מסה) וכלי תכנון מבוססי בינה מלאכותית (בשם דלב) נטמעו בתוך גוגל או הפכו לחברות עצמאיות. השטח עצמו בטורונטו מפותח כיום מחדש, אך הפעם בדגש על שטחים ירוקים וקהילה, כשהטכנולוגיה תופסת מקום צנוע בהרבה בהשוואה לחזון המקורי.
הסיפור של סיידווק לאבס בטורונטו נותר כתמרור אזהרה חשוב לעתיד הערים החכמות. הוא מלמד שממשלות חייבות להקדים ולפתח מדיניות ברורה לפני כניסת ענקיות הטכנולוגיה למרחב הציבורי. הלקח המרכזי הוא ששום טכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, לא יכולה להחליף את הצורך בשקיפות, בשיתוף הציבור ובשמירה קפדנית על הזכויות הדמוקרטיות של התושבים.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!