ב-18 ביולי 1918 נולד בכפר נידח שבדרום אפריקה ילד שקיבל את השם "רוליהלאלה", "עושה צרות". איש לא יכול היה לדמיין אז שהילד הזה יגדל ויהפוך להיות אחד המנהיגים הגדולים בהיסטוריה האנושית. נלסון מנדלה, כפי שיכונה מאוחר יותר, נולד לשבט ת'מבו, דובר שפת הקוסה. אביו שימש כיועץ למנהיגי השבט, והתהליכים של יישוב מחלוקות בחצרו של הצ'יף השפיעו עמוקות על הנער הצעיר.
כשהגיע לבית הספר, מורה העניקה לו את השם האנגלי "נלסון", ומאוחר יותר, בגיל 16, כשעבר את טקס המילה כמסורת השבט, הוענק לו השם "דליבונגה", "מייסד הבונגה". דרכו של מנדלה למנהיגות החלה כשהחל ללמוד משפטים באוניברסיטת פורט הייר, אך הושעה לאחר שהשתתף בשביתת סטודנטים. ב-1940 השלים את לימודיו בהתכתבות, התמחה במשרד עורכי דין ביוהנסבורג, ונרשם ללימודי משפטים.
ב-1952 הקים מנדלה, יחד עם חברו אוליבר טמבו, את משרד עורכי הדין הראשון בבעלות שחורה בדרום אפריקה. באותה תקופה כבר הצטרף לשורות הקונגרס הלאומי האפריקאי, תנועה שנועדה להגן על זכויות הרוב השחור. המפגש שלו עם העוולה הגדולה שתפס את ארצו עתיד היה לעצב את כל מהלך חייו ולהפוך אותו למנהיג שישנה את פני ההיסטוריה.
כשמדינה הופכת לגיהינום עלי אדמות
השנה 1948 סימנה נקודת מפנה בהיסטוריה של דרום אפריקה. המפלגה הלאומית עלתה לשלטון והחלה ליישם מערכת שקיבלה את השם "אפרטהייד", "נפרדות" בשפת האפריקאנס. המערכת חילקה את תושבי המדינה לארבע קטגוריות גזעיות: לבנים, שחורים, צבעוניים והודים. האוכלוסייה הלבנה, שהיוותה רק 15 אחוז מהאוכלוסייה, החזיקה בכל הכוח והעושר, בעוד 80 אחוז מהאוכלוסייה, השחורים, נדחקו לתחתית החברה.
חוקי האפרטהייד אסרו על נישואים בין-גזעיים, חייבו רישום של כל תושב עם תיעוד גזעו, הקצו אזורי מגורים שונים לבני גזעים שונים, ואסרו על לא-לבנים לגור בערים או להשתמש במתקנים ציבוריים. מנדלה החל את מאבקו בדרכי שלום, ב-1952 הוא נבחר לרכז את המתנדבים במסע ההתנגדות למשטר האפרטהייד. נסע ברחבי המדינה וארגן הפגנות מול מוקדי שלטון, שביתות המוניות והתכנסויות של תומכי הארגון.
מטרתו הייתה להגיע לשוויון באמצעות חרמות, שביתות ואי-ציות אזרחי להוראות השלטון. בשלביו הראשונים זכה המאבק לתמיכה מלאה מהאוכלוסייה השחורה, מאות אלפי אנשים יצאו להפגנות המוניות. אך השלטון הלבן הגיב בסנקציות ובאלימות קשה, עצר והכניס לכלא פעילים, והרס יישובים שחורים. נקודת המפנה הגיעה ב-1960, עם טבח שארפוויל, שבו הממשלה ירתה והרגה מפגינים לא חמושים.
27 שנות תפילה מאחורי סורגי ברזל
לאחר שהקונגרס הלאומי האפריקאי הוצא אל מחוץ לחוק, מנדלה הגיע למסקנה כואבת: המאבק השלום לא השיג את התוצאות המקוות. ב-1961 הקים, יחד עם אחרים, ארגון צבאי בשם אומקונטו ווה סיזווה, "חנית האומה". האסטרטגיה הייתה לערוך פשיטות על מתקנים צבאיים ותחנות כוח. ב-1962 נתפס ונידון לחמש שנות מאסר, אך זו הייתה רק ההתחלה. ב-1964, במשפט שנודע כמשפט ריבוניה, השמיע את המילים שהפכו למפורסמות: "זהו אידיאל שאני מוכן למות למענו".

ב-11 ביוני 1964 הורשע ונידון למאסר עולם ונשלח לכלא בטחון מקסימלי באי רובן, אי קטן מול חופי קייפטאון. שם, בתא קטן במחלקה B, בילה 18 מתוך 27 שנות מאסרו. התנאים היו קשים במיוחד: האסירים נאלצו לעבוד במחצבת הסיד, לשבור סלעים במשך שעות ארוכות. אסירים שחורים קיבלו מזון ירוד יותר, נאלצו ללבוש מכנסיים קצרים וסנדלים גם בחורף. הניתוק מהעולם החיצון היה אולי הקשה ביותר, מכתב אחד וביקור אחד כל שישה חודשים.
למרות התנאים הקשים, מנדלה ועמיתיו לא נשברו. הם המשיכו להתנגד למשטר האפרטהייד גם מאחורי הסורגים, נלחמו לשיפור התנאים לכל האסירים. בסופו של דבר הורשו לקרוא וללמוד, שתלו גן קטן, השיגו את הזכות לשחק כדורגל וטניס. בזמן שמנדלה היה כלוא, הקמפיין לשחרורו הגיע כמעט לכל פינה בעולם. ב-1985 הציעה הממשלה לשחרר אותו בתנאי שיוותר על האלימות, אך הוא סירב: "החופש שלך ושלי אינם ניתנים להפרדה. אני אחזור".
למרות התקופה האפלה הזו, מנדלה לא איבד את האמונה. הוא ידע שיום אחד יבוא השחרור, לא רק שלו אלא של כל עמו. ב-11 בפברואר 1990, כאשר F.W. דה קלרק הפך לנשיא, הוכרז על ביטול האיסור על הקונגרס הלאומי האפריקאי. מנדלה, בן 71, שוחרר לבסוף. בנאומו הראשון הוא קרא: "נלחמתי נגד שליטה לבנה ונלחמתי נגד שליטה שחורה. האידיאל שלי הוא חברה דמוקרטית וחופשית". הדרך למשא ומתן לא הייתה חלקה, אך ב-27 באפריל 1994 ערכה דרום אפריקה את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות. מנדלה נבחר לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה. במקום נקמה, הוא בחר בפיוס. הקים ועדת אמת ופיוס, ביצע מחוות סמליות רבות, ועזר לאחד את המדינה. כשפרש מהממשלה ב-1999, הוא הקדיש את שנותיו הנותרות לשלום עולמי. ב-5 בדצמבר 2013 נפטר בגיל 95, והותיר מורשת של תקווה וסליחה שממשיכה לחיות.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!