מייג'ור אוק: סוף אלף שנות היסטוריה ביער שרווד
ביוני 2026 פרסמה האגודה המלכותית להגנת ציפורים הודעה קצרה: האלון המייג'ור, עץ האלון המפורסם ביותר בבריטניה, מת. לא מחלה, לא סערה, לא מסור, פשוט אביב שחלף בשקט ללא עלה אחד. העץ עמד בלב יער שרווד שבנוטינגהמשייר, מרכז אנגליה, וגילו נע לפי הערכות המומחים בין 800 ל-1200 שנה. יתכן וראה אחד מבעלי התוספות באנגליה. היקף גזעו הגיע לכ-10 מטרים, משקלו הוערך בכ-23 טון, וצמרתו השתרעה על פני 28 מטר.
שמו "מייג'ור אוק", "אלון המייג'ור" לא היה שמו המקורי. בני המקום קראו לו "עץ הקוקפן", שם פחות מכובד שמקורו בתחרויות לחימת תרנגולים שנערכו בצילו. שמו החדש ניתן לו בעקבות ספר שפרסם ב-1790 קצין בריטי בשם מייג'ור היימן רוק, שתיעד את אלוני שרווד העתיקים. אותו ספר הוא שהציג את העץ לעולם הרחב, הצית את גל התיירות הראשון, ומבלי שאיש ידע, היה גם ראשית סופו.
רובין הוד הפך את האלון המייג'ור לאגדה. לפי המסורת העממית, השודד האציל השתמש בגזע החלול של העץ כמחבוא מפני שריף נוטינגהאם. ד"ר אלכס בראון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת דורהם, מציין שאמנם הסיפורים הימי-ביניימיים המוקדמים ביותר אינם מזכירים עץ ספציפי, אך הם מתייחסים ל"עצי מפגש" שבהם ידעו אנשים למצוא את הוד. ב-1912 טיפסו 30 נשים לתוך הגזע החלול.
התיירות שחנקה את השורשים
כ-350,000 מבקרים הגיעו לאלון מדי שנה, וב-2014 נבחר בהצבעה ציבורית כ"עץ השנה של אנגליה". אך בדיוק אותה אהדה הרגה אותו. הקרקע סביב העץ היא מטבעה חולית, חומצית ודלת חומרים מזינים, ומיליוני צעדים לאורך 200 שנה דחסו אותה עד שהפכה לדמוית בטון. קרקע דחוסה חוסמת את זרימת החמצן, המים והמינרלים אל השורשים, ואיתה, לאט לאט, גם את חייו של העץ עצמו.
ניסיונות ההצלה עצמם גם הם תרמו לסופו של העץ. שרשראות ברזל, תמוכות מתכת ומילוי חללי ריקבון בבטון ועופרת, כל אלה נועדו לעזור, אבל פגעו. הפיגומים שתמכו בענפים אילצו את העץ לשאוב מים לעברם, במקום לאפשר לו לעבור את התהליך הטבעי שעצים עתיקים עוברים: שמיטת ענפים והתכווצות הדרגתית. כלואי ריידר, מנהלת אתרי הטבע של RSPB, ניסחה זאת בכנות: "זה הגיע מאוחר מדי."
ב-2018, כשהאגודה המלכותית להגנת ציפורים קיבלה אחריות על ניהול יער שרווד, הואצו ניסיונות ההצלה. מיפוי ראדר תת-קרקעי חשף תמונה מדאיגה: מערכת השורשים, שסברו כי היא מתפרשת הרחק מעבר לגדר שהוקמה סביב העץ בשנות השבעים, הייתה בפועל כלואה ומדולדלת בתוכה בלבד. גרוע מכך: לא נמצא אפילו חומר שורשי מת, ממצא שהצביע על כך שהשורשים נאבקו על קיומם זמן רב לפני שמישהו הבחין בכך.
הסוף, והמה שנשאר
ב-2023 החלו עבודות שיקום ידניות: חפירה זהירה, אוורור הקרקע הדחוסה, קידוח לתוך הסובסטרט הקשה והוספת חומר אורגני. הותקנו חיישנים של חברות אסטונית והולנדית שמדדו לחות, חמצן ורמת חומציות בזמן אמת. חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ביצעו ניתוח DNA של גנום העץ, ממצאים שנועדו, בין השאר, לפצח שאלה שנותרת פתוחה: האם המייג'ור אוק היה עץ אחד, או שמא שניים ואף שלושה שצמחו יחד לאורך הדורות.
ביוני 2025 נעשה ניסיון ההשקיה האחרון בציוד מיוחד, ולא עזר. האביב חלף ללא עלה אחד, ושנה לאחר מכן ניתנה ההכרזה הרשמית. אך גם במותו, המייג'ור אוק אינו נעלם: הוא יישאר עומד במקומו ולא ייכרת. לפי הערכות המומחים, עם טיפול נאות, עשוי להישאר עומד עשורים ואף מאות שנים. עץ מת אינו בית נטוש, הוא בית אחר לגמרי, לחרקים, לפטריות ולציפורים שאינן מוצאות בית אחר.
מותו של האלון המייג'ור אינו הסוף של סיפורו. ב-2003 הוקמה בדורסט מטעה של 260 שתילים שגודלו מבלוטי העץ, ושתילים נשלחו גם למקומות שונים ברחבי העולם, ביניהם מעון השגריר האמריקאי בלונדון. הגנום שרוצף על ידי חוקרי אוניברסיטת קיימברידג' ימשיך להיחקר, והידע שנצבר מניסיונות ההצלה, מה עבד, מה לא, ומה הגיע מאוחר מדי ישמש לשמירה על עצים עתיקים אחרים ברחבי בריטניה ומחוצה לה.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!