הבחירות יעלו 4 מיליארד שקל: לאן הכסף הולך ומי משלם על הכול?
מאחורי כל פתק שאתם מכניסים לקלפי מסתתרת מכונה ענקית. בימים רגילים ועדת הבחירות המרכזית היא משרד צנוע, עם כ-45 עובדים קבועים. ואז מתחילים תשעים ימי בחירות, והמשרד הקטן הופך בבת אחת למערכת של 26 זרועות: כ-1,200 עובדים, כ-12,500 קלפיות ויותר מ-70,000 בעלי תפקידים. כמה עולה המבצע האזרחי הגדול במדינה? לפי אתר ״ביזפורטל״, הבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר, יעלו למשק כ-4 מיליארד שקל. ב-2022 דובר על קרוב ל-3 מיליארד. זו עלייה של כשליש בארבע שנים בלבד.
רוב הסכום הזה אינו כסף שהמדינה מוציאה ישירות מהקופה. הוא נולד ביום אחד: יום השבתון. המחלקה לכלכלה של התאחדות התעשיינים מעריכה שהוא עולה כ-2.68 מיליארד שקל. החישוב מתבסס על כ-4.1 מיליון שכירים: כ-2.54 מיליון בעסקים פרטיים, בשכר ממוצע של כ-15.8 אלף שקל בחודש, וכ-1.58 מיליון במגזר הציבורי, בשכר של כ-11.9 אלף. הוא כולל שכר לעובדים שנשארים בבית, שכר מוגדל למי שעובד ביום הבחירות, והפסד של מפעלים ועסקים שנעצרים. בחלוקה פשוטה זה כ-270 שקל לכל תושב. אבל זו חלוקה על הנייר בלבד: איש לא יקבל דרישת תשלום בגלל הבחירות.
האם 2.68 מיליארד באמת נעלמים מהמשק? לא בטוח. מסעדות, מרכזי קניות ותיירות פנים נהנים בדרך כלל מיום פנוי של מיליוני עובדים, וחלק מהקניות פשוט נדחות ליום אחר. מנגד, מפעל שלא ייצר יום שלם עדיין נושא בעלות, והשכר נשאר שכר. גם ב״ביזפורטל״ מדגישים שמדובר באומדן גס של העלות, ולא בחישוב מדויק של ההפסד האמיתי. התאחדות התעשיינים, ארגון המעסיקים שהפיק את האומדן, קוראת לבטל את יום החופש.
הנקודה שכדאי לזכור: יום שבתון הוא לא ״חינם״. מי שלא עובד לא מרוויח, ומישהו תמיד משלם, אם במשכורת שעולה למעסיק ואם בעסקים שלא מכרו כלום באותו יום.
לאן הולך תקציב ועדת הבחירות
הסכום השני בגודלו בעלות הבחירות נקבע בדרך מיוחדת. לפי סעיף 134 בחוק הבחירות לכנסת, ועדת הכספים של הכנסת היא שקובעת את תקציב ועדת הבחירות המרכזית. המחוקק בחר בכך כדי שהוועדה לא תהיה תלויה בממשלה. לקראת בחירות 2026 ביקשה הוועדה בפברואר כ-740 מיליון שקל. ועדת הכספים קיצצה כ-50 מיליון, בעיקר מקופות גיבוי ומסעיפים שנועדו למצבים בלתי צפויים. התקציב המאושר עומד על כ-690 מיליון שקל: כ-593 מיליון לקיום הבחירות וכ-97 מיליון לפעילות השוטפת. בבחירות 2022 הוא עמד על כ-538 מיליון.
מה קונים בכסף הזה? קחו ועדת קלפי אחת. לפי מסמכי הוועדה היא זקוקה לעשרות פריטי ציוד: קלפי, פרגודים, מזוודות לחומר רגיש, מגשים לפתקי ההצבעה ושקיות אריזה. את הרכש מפזרים על פני השנים שבין בחירות לבחירות, ״למניעת מעמסה תקציבית״, ולכן התקציב קופץ מעלה ומטה: ״מספר מיליוני ₪ בשנה אחת, ואילו בשנה אחרת מאות אלפי ₪״. ב-2025 נרכשו בעיקר שקיות מסוגים שונים ואפודים לסדרנים. במחסני הוועדה מאוחסנות גם כ-13,000 מצלמות גוף, שנועדו לשמור על תקינות ההצבעה.
אבל ההוצאה הגדולה באמת אינה נראית לעין. ב-2025, שנה לפני הבחירות, עמד תקציב הוועדה על כ-81.3 מיליון שקל, ו-54% מהסכום הלכו למחשוב. הסיבה? מערכת ניהול הבחירות הנוכחית תוכננה בתחילת שנות ה-2000 והופעלה לראשונה ב-2009. עד 2019 הפעילה הוועדה תשע מערכות מחשב, וכיום יש יותר מ-20. המערכת החדשה תכלול למעלה מ-30 חלקים נפרדים, ובנייתה תימשך ארבע עד חמש שנים, בעלות מוערכת של מעל 150 מיליון שקל, עוד לפני תחזוקה. החבילה הראשונה כוללת הגנה מפני תקיפות ברשת, אפליקציית ״מפת הקלפיות״ ואפשרות לפנקס בוחרים ממוחשב.
כלומר, חלק גדול מהכסף לא הולך ליום הבחירות עצמו אלא לתיקון מערכת ישנה שהצטברה במשך שנים. וכמו בבית שלא משפצים בזמן, ככל שמחכים יותר, התיקון יקר יותר.
מי מממן את המפלגות, ומה קורה עם החובות?
ומה עם המפלגות? ב-2022 הסתכמו הכנסותיהן ממימון הבחירות בכ-207 מיליון שקל, ומתוכם למעלה מ-206 מיליון הגיעו מקופת המדינה. תרומות? כ-250 אלף שקל בלבד. כלומר, 99.7% מהכנסות המפלגות היו כסף ציבורי, כסף שמגיע מהמסים שלכם. כך עולה מדוחות מבקר המדינה, שאותם מביא המכון הישראלי לדמוקרטיה. ההסבר: המימון מהמדינה נדיב גם בהשוואה למדינות אחרות, ובצדו יש הגבלות מחמירות על תרומות. מפלגה מכהנת רשאית לקבל בשנת בחירות עד 2,800 שקל מאדם ובני ביתו, ורק מאזרחים ישראלים. כמעט כל מדינות ארגון המדינות המפותחות מעניקות מימון ציבורי למפלגות, ושווייץ היא היוצאת מן הכלל.
הכסף מתחיל לזרום עוד לפני שנספר קול אחד. סכום הבסיס שלפיו מחשבים את המימון, ה״יחידה״, נקבע לבחירות האלה על 1.835 מיליון שקל, עלייה של 12%. גם המקדמה, התשלום שמגיע למפלגה מראש, על חשבון המימון הסופי, הועלתה מ-70% ל-80% מהיחידה לכל חבר כנסת. הליכוד קיבל כ-37 מיליון שקל, יש עתיד כ-32 מיליון, ש״ס יותר מ-16 מיליון וכחול לבן כמעט 10 מיליון. מיד לאחר פרסום התוצאות מועברים למפלגה 85% מהמימון המגיע לה. את ה-15% הנותרים היא מקבלת רק אחרי שמבקר המדינה מפרסם את הדוח שלו, עד 48 שבועות מיום הבחירות. המבקר רשאי להטיל קנסות על חריגות.
אלא שהכסף מעולם לא הספיק. הליכוד קיבל בבחירות הקודמות, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-51 מיליון שקל והוציא כ-57 מיליון. בטבלת מבקר המדינה על הכנסת ה-24, 15 סיעות דיווחו על הוצאות של כ-233.8 מיליון שקל, ו-11 מהן סיימו בגירעון, הגדול שבהן כ-13.75 מיליון. אחרי 2022 עמד חובו של הליכוד לכנסת על כ-72 מיליון שקל, וחובו של יש עתיד על כ-23 מיליון. והמפלגות שנפלו? הבית היהודי, ״עצמאות״ של אהוד ברק וצל״ש (המפלגה שדרכה רצו ימינה והימין החדש) נותרו חייבות לכנסת מיליונים. הפעם תקוזז מהמקדמה מחצית מהחוב.
אז מי משלם בסוף? אתם. דרך שכר שמשלמים למעסיקים ביום השבתון, דרך תקציב הוועדה שמגיע מהקופה הציבורית, ודרך מימון המפלגות מהמסים. והחשבון לא נסגר ביום הבחירות: הוא ממשיך עוד חודשים ארוכים, עד שהמבקר מפרסם את הדוח, והחובות מוסדרים. או שלא.
תגובות
היו הראשונים להגיב!