ביום רביעי, ד' בטבת תשפ"ו (24 בדצמבר 2025), בחצות הלילה, נכנס לתוקף שינוי שישפיע על כל משפחה בישראל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על צו המכפיל את סף הפטור ממע״מ על ייבוא אישי ממדינות חוץ, מ־75 דולר ל־150 דולר. בפשטות: כל מוצר שתזמינו מחו״ל עד 150 דולר לא יחויב במע״מ של 18%.
המספרים מדברים בעד עצמם. אוזניות בלוטות' במחיר 130 דולר? לפני המהלך הייתם משלמים כ־490 שקלים כולל מע״מ. עכשיו תשלמו רק כ־415 שקלים, חיסכון של 75 שקלים. שעון חכם ב־149 דולר? החיסכון מגיע ל־86 שקלים. מדובר בהטבה משמעותית שפותחת שער רחב לקניות מקוונות מחו״ל ומאפשרת לצרכנים ישראליים לחסוך במע״מ על מגוון רחב של מוצרים.
המהלך בא על רקע גידול דרמטי ביבוא אישי מחו״ל. בשנת 2024 נכנסו לישראל 52.8 מיליון חבילות בפטור ייבוא, לעומת 16.7 מיליון בשנת 2020, גידול של למעלה מ־300%. כיום כ־50% מכלל החבילות שמועברות לצרכנים ישראליים מגיעות מאתר AliExpress בלבד. הכפלת הפטור ממע״מ צפויה להגדיל עוד יותר את המספרים המרשימים האלה ולהרחיב את היקף הקניות המקוונות מחו״ל.
המטרה המוצהרת של שר האוצר: הוזלת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק המקומי. "הצרכן הישראלי משלם מחירים גבוהים מדי", הסביר סמוטריץ', "והמהלך הזה יאפשר לישראלים לקנות בזול ויפעיל לחץ על הרשתות המקומיות להוריד מחירים". אבל האם זה באמת הפתרון?
ישראל נגד העולם: למה כולם מבטלים פטורי מע״מ
בעוד ישראל מרחיבה את הפטור ממע״מ לייבוא אישי, מדינות רבות בעולם המפותח הולכות בכיוון ההפוך. האיחוד האירופי ביצע רפורמות משמעותיות במדיניות המע״מ על יבוא אישי בשנים האחרונות, ומדינות נוספות בעולם מצמצמות את הפטורים שהיו נהוגים בעבר.
הסיבה למגמה העולמית פשוטה: מה שהיה הגיוני בעבר, כשמערכות המכס היו ידניות, הגבייה יקרה, והיקפי המסחר המקוון זניחים, איבד את תוקפו. היום, כשמערכות המכס והגבייה דיגיטליות, אוטומטיות ומהירות, הטיעון הטכני לפטורים נחלש משמעותית. פטורים רחבים מעוותים את התחרות ופוגעים בעסקים המקומיים שמשלמים מע״מ מלא.
כלכלני ה-OECD ממליצים זה שנים לצמצם פטורים ממע״מ, לא להרחיב אותם. המגמה העולמית היא לייעל את מערכות הגבייה ולהבטיח שוויון תחרותי בין מוצרים מקומיים ליבוא. אבל סמוטריץ׳ הולך בדיוק בכיוון ההפוך, מרחיב את הפטור בתקופה שבה העולם מצמצם אותו, ובכך מעמיד את ישראל בניגוד למגמות הכלכליות המקובלות במדינות מפותחות.
מי משלם את המחיר: העסקים הישראליים במשבר
מאחורי החיסכון הצרכני מסתתר מחיר כבד שמישהו צריך לשלם. ראשית, קופת המדינה. הפטור הנוכחי של 75 דולר כבר עולה למדינה כמיליארד שקלים בשנה. הכפלת הפטור ל־150 דולר צפויה להגדיל משמעותית את אובדן ההכנסות, סכום עצום שאמור היה להגיע לבריאות, חינוך ורווחה.
המהלך בא בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם הוצאות ביטחון כבדות, ריבית גבוהה על החוב הציבורי, וגירעון תקציבי גובר. הפטור המורחב מקטין את הכנסות המדינה בדיוק כשהיא זקוקה להן ביותר.

אבל המחיר הכבד ביותר משלמים העסקים הישראליים. שחר טורגמן, נשיא התאחדות לשכות המסחר, וד״ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, מתנגדים בחריפות למהלך. הטענה המרכזית: בעוד סוחרים ישראליים משלמים 18% מע״מ על כל מוצר, ייבוא אישי נהנה מפטור מוחלט. זוהי תחרות לא הוגנת שעלולה להוביל לסגירת אלפי חנויות.
האבסורד מגיע לשיאו כשבוחנים את הדוגמאות הקונקרטיות. בעל חנות אקססוריז לסלולרי, רוב מוצריו (כיסויים, מגיני מסך, כבלים, מטענים) עולים פחות מ־150 דולר. כל ישראלי יכול כעת לרכוש את אותם מוצרים מסין ללא מע״מ, בעוד החנות הישראלית חייבת לשלם מע״מ מלא.
הפגיעה מגיעה גם לשכבות החלשות ביותר. מאות אלפי ישראלים מועסקים במסחר, ושכרם נמוך מהשכר הממוצע במשק. המהלך מגדיל את אי השוויון: עובדי הייטק ורופאים לא יפגעו, אבל עובדי המסחר הפשוטים עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!