גיאנה והנפט: כשהעושר מגיע מהר, מחירי הדיור מזנקים
הדרך משדה התעופה אל ג'ורג'טאון, בירת גיאנה, כבר אינה סתם כביש אלא אתר בנייה אחד גדול. דחפורים עובדים יומם ולילה והופכים אספלט מלא בורות לכביש מהיר, ולצדו צצים סוכנויות רכב, מחסנים, סופרמרקטים ומפעלים. גם בתוך העיר נבנים בקצב מואץ פרויקטים חדשים של דירות מגורים.
הכול התחיל במאי 2015. חברת אקסון מוביל, ענקית נפט אמריקאית, הודיעה שבקידוח ליזה-1, כ-200 ק״מ מהחוף, נתקלו בשכבה של כ-90 מטר של אבן חול שמלאה בנפט. ההפקה המסחרית החלה בדצמבר 2019, פחות מחמש שנים אחרי הגילוי. עד פברואר 2026 הגיעה התפוקה ל-918 אלף חביות ביום, ובין 2020 ל-2025 היא גדלה בכ-860%, כמעט פי עשרה. וכל זה קורה במדינה של כ-800 אלף תושבים, שעוד לפני עשר שנים ייצאה בעיקר אורז ובוקסיט (אבן גלם שממנה מכינים אלומיניום). תנסו לדמיין את זה: עיר קטנה שהתעוררה יום אחד ומצאה מתחת לרגליה מכרה זהב. איך מתרגלים לקצב כזה?
ואז פרצה המלחמה באיראן. תוך ימים נסגרו מצרי הורמוז לשיט מסחרי, הנתיב שדרכו עוברת בדרך כלל כחמישית מסחר הנפט בעולם. הנפט של גיאנה מפליג מעבר לאוקיינוס האטלנטי בלי לעבור באף נקודת חנק, ולקוחות מאסיה ומאירופה מיהרו לקנות אותו. מחיר הברנט, המחיר שלפיו נמדד הנפט בעולם, טיפס מעל 100 דולר לחבית. ממשלת גיאנה צופה עכשיו הכנסות של 6.5 מיליארד דולר מנפט ב-2026, יותר מההערכה הקודמת שלה. לשם השוואה, ב-2025 כולה הכניסה המדינה כ-2.43 מיליארד דולר, כך שהסכום הצפוי השנה גדול ביותר מפי שניים וחצי. בחלוקה פשוטה, זה יוצא כ-8,000 דולר לכל תושב. אבל שימו לב: זה כסף שנכנס לקופת המדינה, לא לכיסו של כל אחד.
פריחת הנדל״ן ויוקר המחיה בג'ורג'טאון
ומה עושה כל הכסף הזה לגג שמעל הראש? נתונים מסודרים על מחירי הדירות ועל שכר הדירה למגורים בגיאנה עדיין חסרים, ולכן קשה למדוד בדיוק מה קורה בשוק. הנתון הקרוב ביותר נוגע דווקא למשרדים: לפי אחד המקורות, שכר הדירה למשרדים עלה בכ-200% מאז 2019, כלומר הוא שילש את עצמו. זה לא נתון על דירות מגורים, אבל הוא מלמד שיש ביקוש חזק מאוד לנכסים בעיר. אז כשאתם קוראים כותרות על מחירי דיור שמזנקים, חשוב לדעת: בינתיים הן נשענות על עדויות מהשטח ועל סימנים עקיפים, לא על מדידה מלאה.
והנה מה שמסתתר מאחורי הכותרות הנוצצות: פער בין מי שמרוויחים מהפריחה לבין מי שנושאים בעלות שלה. בעלי נכסים וקרקעות עשויים ליהנות מעליית המחירים, ואילו שוכרים ומשפחות מעוטות הכנסה נחשפים ליוקר מחיה גובר, בעיקר בדיור ובמזון. במדינה שבה עניים רבים עדיין מתקשים לסיים את החודש, גם התייקרות קטנה יחסית יכולה להכביד מאוד. תחשבו על משפחה ששכר הדירה שלה עולה בכל שנה, בזמן שהמשכורת נשארת במקום.
והשאלה הגדולה נשארת פתוחה: האם פריחת הבנייה משקפת צמיחה רחבה שתישאר גם בעתיד, או שהיא נשענת כמעט כולה על כספי הנפט? בלי נתונים מלאים על מחירי הדיור ועל ההכנסות של משקי הבית, קשה לדעת אם הבום יטיב עם רוב התושבים או רק עם מעטים.
קרן העושר מול המחלה ההולנדית
כלכלנים קוראים לזה ״המחלה ההולנדית״. השם נולד בהולנד, אחרי שנתגלה שם גז. הכסף הזר שזרם פנימה חיזק את המטבע ההולנדי של אז, הגילדר, ואחרי זה ענפים אחרים במשק נפגעו. העיקרון פשוט: כשנכנסים הרבה דולרים, המטבע המקומי מתחזק והמחירים עולים, עובדים והון נוהרים לענף המשאבים, והעסקים האחרים נחלשים. אננד פרסאד, עורך העיתון המקומי סטברוק ניוז, מזהיר שגיאנה כבר מראה סימנים ראשונים של המחלה: ענף הנפט גדל כל כך מהר, שחלקים אחרים במשק עלולים להידחק החוצה.
הממשלה מצביעה על קרן עושר ריבונית, כלומר חיסכון לאומי מכספי הנפט. הקרן הוקמה ב-2019 בהשראת נורווגיה, ולדברי הממשלה היא אמורה להגן על הכלכלה. הכסף מופקד בבנק הפדרלי של ניו יורק, ובקרן כבר נצברו מיליארדי דולרים. הנשיא עירפאן עלי מתנגד לחלק את כספי הקרן ישירות לאזרחים באופן שוטף, מחשש שיתרגלו להסתמך על זה. עם זאת, הממשלה כן מעניקה הטבות, כמו מענקים חד-פעמיים וביטול שכר הלימוד במכללות. ג'רי גוביאה הבן, איש עסקים בתחומי התעופה והאירוח, סבור שהחששות מוגזמים, ושההנהגה בגיאנה יודעת איפה מדינות אחרות טעו.
אבל מה שהמבקרים מדגישים הוא החוזה עם אקסון משנת 2016, והם מפנים אליו אצבע מאשימה. לפי הטענה, המדינה מקבלת תמלוגים של 2% בלבד, כלומר מכל 100 דולר שהנפט מכניס, רק 2 דולר מגיעים אליה כתמלוג. ועד 75% מהנפט המופק מוקצים להחזר הוצאות לחברות, עוד לפני שמתחלקים ברווח. כך, לטענתם, חלקה של המדינה מהנפט שהופק ב-2025 היה קטן בהרבה מחלקן של החברות. האם הכסף יחלחל אי פעם למטה, אל הרחוב? ויקראם מנשרמני, יועץ ומחבר ספר על בועות כלכליות, מזכיר שלנורווגיה היו מוסדות ותיקים ויציבים עוד לפני שמצאה נפט, ואילו המוסדות של גיאנה צעירים בהרבה. מזל, הוא כותב, אינו אסטרטגיה.
אז מה כדאי לזכור? כסף שנופל פתאום מהשמיים לא מבטיח חיים טובים יותר לכולם. השאלה היא מי מחזיק בו, ומי משלם את המחיר כשהכול מתייקר. ואם מישהו מבטיח לכם שהבום הזה בטוח ושלא יקרה כמו במדינות אחרות, שאלו אותו: על סמך מה?
תגובות
היו הראשונים להגיב!