אוזמפיק משנה את הכלכלה העולמית והישראלית
ב-1990 נתקל ד"ר ג'ון אנג, חוקר מאוניברסיטת ניו יורק, בממצא תמוה בפיה של לטאה ארסית מאריזונה ממין "הלודרמה מרירית", המכונה "מפלצת החילה": הורמון בשם Exendin-4, שנשא דמיון מפתיע להורמון טבעי בגוף האדם, אך היה ניחן בתכונה יוצאת דופן אחת. בעוד הגרסה האנושית של אותו הורמון מתפרקת בגוף תוך שתי דקות בלבד, הגרסה הלטאתית פעילה כשעתיים תמימות. מתוך תגלית צנועה זו קמה תעשייה המוערכת כיום בעשרות מיליארדי דולרים.
אותו הורמון טבעי, הידוע בשם גלוקגון פפטיד-1, מופרש במעיים בכל ארוחה. תפקידו לסייע לגוף לווסת את רמת הסוכר בדם ולבלום את תחושת הרעב, אלא שחלון הפעולה שלו קצר ביותר. מדענים חתרו שנים ארוכות למצוא דרך להאריכו, והלטאה האריזונאית סיפקה את המפתח. מחלבוניה פותחה גרסה סינתטית, ומתוכה צמחו התרופות המשנות כיום את הכלכלה העולמית: אוזמפיק, ויגובי, מונג'רו, שמות שעד לפני שנים ספורות בקושי הכיר אותם איש.
שתי חברות מחזיקות בשליטה על שוק זה. נובו נורדיסק הדנית, שנוסדה ב-1923 בידי זוג שחתר למגר את הסוכרת שממנה סבלה אשתו, היא המייצרת את אוזמפיק ואת ויגובי. ב-2023 הגיעו מכירות החברה לכ-34 מיליארד דולר, צמיחה של למעלה מ-31% בתוך שנה אחת. באוגוסט אותה שנה אירע מהלך חסר תקדים בהיסטוריה הכלכלית האירופית: שווי השוק של נובו נורדיסק, שהגיע לכ-407 מיליארד דולר, גבר על התוצר הלאומי הגולמי של דנמרק כולה. חברת תרופות אחת שוות ערך ליותר ממדינת הבית שלה.
מתחרתה האמריקאית, אילי לילי, שנוסדה ב-1876 והייתה החברה הראשונה לייצר פניצילין ואינסולין בהיקף תעשייתי, השיקה את מונג'רו וזיפבאונד, תרופות המבוססות על מולקולה הנקראת טירזפטיד. מכירות מונג'רו זינקו מ-482 מיליון דולר ב-2022 לכ-5.1 מיליארד דולר ב-2023, עשירייה בשנה אחת. שווי השוק של אילי לילי טיפס בחדות, והפך אותה לאחת מחברות הפארמה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בעולם.
פחות תיאבון, יותר הפסדים
מה קורה כשמיליוני אנשים מפסיקים לאכול חטיפים? השאלה נשמעת תיאורטית, אבל התשובה כבר מופיעה בדוחות הרבעוניים של חברות המזון הגדולות. מחקר שניתח נתוני קנייה של כ-150,000 משקי בית אמריקאים גילה שמשתמשי תרופות מסוג GLP-1 מוציאים בממוצע 5.3% פחות על מזון, ובמשקי בית אמידים הירידה מגיעה ל-8.2%. מבין 40 קטגוריות המזון הנפוצות, רק ארבע רושמות גידול במכירות בקרב צרכנים אלה. מכירות חטיפים מלוחים ירדו ב-10.1%, מאפים מתוקים ב-8.8%, ועוגיות ב-6.5%.
הסיבה עמוקה מסתם "פחות רעב". לפי הנתונים, 85% מהמטופלים מפתחים סלידה פיזיולוגית משומן, סוכר ואלכוהול, שינוי שמשנה את העדפות המזון שלהם לאורך זמן, הרבה מעבר לאפקט של דיאטה רגילה. וולמארט כבר מדווחת על עגלות קניות קטנות יותר אצל לקוחותיה המטופלים, והירידה אינה חולפת: היא נמשכת כל עוד הטיפול נמשך.
המפסידה הגדולה ביותר היא תעשיית הדיאטות המסורתית. חברת ווייט ווטצ'רס ראתה את חבריה נוטשים בקצב מדאיג: הכנסותיה ב-2024 ירדו ב-12% לכ-786 מיליון דולר, ההפסד הנקי הגיע ל-346 מיליון, והחברה נאלצה להגיש בקשה להגנה מפני נושים עם חובות העולים על מיליארד דולר. גם אופרה וינפרי, שכיהנה בדירקטוריון כעשור, עזבה לאחר שהודתה בנטילת תרופת הרזיה.
לצד המפסידים בולטים גם מנצחים ברורים. דנון, המחזיקה ב-27% מסגמנט היוגורט היווני ועתיר החלבון בארה"ב, רשמה צמיחה של 5.2% בצפון אמריקה ב-2024. מכירות גבינות מיני בייבל של חברת בל קפצו ב-12%, והחברה הכריזה על השקעה של 350 מיליון דולר בהרחבת כושר ייצורה. נסטלה השיקה קו ארוחות קפואות עשירות בחלבון המותאמות לתיאבון המופחת של משתמשי התרופות, ואפילו רשתות המזון המהיר מגיבות: צ'יפוטלה עם תפריטים עתירי חלבון, ומקדונלד'ס עם אפשרויות דלות קלוריות.
מטוסים, אלכוהול וישראל
מי היה מאמין שזריקת הרזיה שבועית תשפיע על מחיר כרטיס הטיסה? אנליסטים בענף התעופה חישבו בדקדקנות: ירידה מצטברת במשקל הנוסעים עשויה להניב חיסכון משמעותי בהוצאות הדלק של חברות התעופה. כדי להמחיש עד כמה התעשייה רגישה לכל גרם, חברות תעופה נוהגות לחסוך סכומים ניכרים אפילו מהפחתות קטנות במשקל, כפי שמדגים הסיפור המפורסם על אמריקן איירליינס שהסירה זית אחד מכל מנה וחסכה בכך כ-40,000 דולר בשנה.
אחד הממצאים המפתיעים ביותר שצפים ממחקרים בתחום נוגע דווקא לאלכוהול. חלק גדול מהמשתמשים בתרופות GLP-1 מדווחים על ירידה ניכרת בצריכת האלכוהול שלהם. ממצא זה משמעותי מסיבה אחת: שותים כבדים אחראים לנתח לא פרופורציונלי ממכירות האלכוהול הכלל-שוקיות. אם קבוצה זו תאמץ תרופות מסוג GLP-1 בהיקף רחב, ההשפעה על ענף השתייה עשויה להיות קשה בהרבה ממה שהנתונים הגולמיים מרמזים.
בישראל התמונה שונה במקצת, אך אינה פחות מעניינת. מנגנוני תמחור ייחודיים מורידים משמעותית את עלות התרופות ביחס לארה"ב, וקופות החולים מסבסדות חלק מהנטל הכספי עבור מבוטחיהן. ברם, קופות החולים נוקטות גישה זהירה בכל הנוגע לקצב הכנסת תרופות הרזיה חדשות לסל הביטוח המשלים, ועד לסיום תהליכי האישור, עשרות אלפי ישראלים נושאים בעלות מכיסם הפרטי.
השאלה שטרם נפתרה היא שאלת הנגישות. מספר לא מבוטל של מטופלים נוטשים את הטיפול בשל עלות גבוהה מדי. מומחי סוכרת מדגישים שזה לא תרופות קוסמטיות: מי שנוטלים אותן לפי התוויה רפואית מסודרת זוכים להגנה קרדיווסקולרית מוכחת. אם המחירים יצנחו עם כניסתן של יותר תרופות לשוק, ועשרות מהן נמצאות כיום בשלבי פיתוח, הגל הכלכלי שתואר כאן יהיה זניח בהשוואה למה שעתיד עוד לבוא.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!