הדג הגדול בעולם: כרישי לוויתן בחופי ישראל
בשעות הצהריים של יום שישי, אסרו חג שמחת תורה תשפ"ו, 17 באוקטובר 2025, התרחש אירוע שטרם נרשם בתולדות התצפיות הימיות בישראל. מתרחצים בחוף י"א באשדוד הבחינו בצללית ענקית השוחה במים הצלולים, ובתוך רגעים ספורים התפשט הדיווח והגיע למצילים. מה שנראה בתחילה כסיפור דמיוני התברר כמציאות, כריש לוויתן, הדג הגדול ביותר בעולם, נצפה לראשונה בחופי הים התיכון של ישראל.
המתרחצים פונו מהמים באופן מיידי, דגל שחור הונף וכל חופי הרחצה בעיר נסגרו זמנית. אך כשהסרטונים הראשונים הגיעו לידיו של ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, הוא הבין שאין כל סיבה לחשש. "הכריש הלווייתני אינו טורף מסוכן, אלא מסנן מזון מתוך המים", הסביר שיינין. למחרת, בשבת, הכריש נצפה שוב, הפעם מול חופי נתניה.
ד"ר עדי ברש, מנכ"לית עמותת כרישים בישראל, אישרה את הזיהוי של כריש הלוויתן. הזיהוי הוודאי הושלם כשהתקבלו סרטונים ברורים שהראו את הנקודות המיוחדות המאפיינות את המין, דפוס הכתמים הייחודי שהופך כל כריש לוויתן לבעל "טביעת אצבע" משלו.
התצפית הישראלית מצטרפת לרשימה קצרה ונדירה של מפגשים עם כרישי לוויתן בים התיכון. "עד כה אנחנו מכירים תצפיות מועטות של כרישי לוויתן בים התיכון, בייחוד סביב חופי טורקיה", אמר ד"ר שיינין. "כעת גם ישראל מתווספת לרשימה". התצפית בטורקיה מלפני מספר שנים עוררה ספקות רבים בקרב החוקרים בשל איכות התיעוד הנמוכה, אך התיעוד הישראלי ברור וחד-משמעי.
ארבעה חודשים אחרי התצפית ההיסטורית בחופי הים התיכון, כריש לוויתן נוסף באורך של כ-5 מטרים נצפה במפרץ אילת. התצפית החדשה, שתועדה על ידי מצילי העירייה בחוף הצפוני, מחזקת את ההשערה שכרישי לוויתן עוברים בתדירות גבוהה יותר מהצפוי דרך תעלת סואץ. "אנחנו רואים דפוס מעניין", אומר ד"ר אביעד שיינין. "התצפית באשדוד ובנתניה הייתה חריגה לגמרי, אבל התצפית באילת מצטרפת למפגשים נדירים אך קבועים יותר של כרישי לוויתן במפרץ לאורך השנים".
איך הגיע כריש הלוויתן לישראל?
כיצד הגיע כריש לוויתן, יצור שביתו הטבעי באוקיינוסים הפתוחים, לים התיכון הסגור יחסית? השאלה הזו מעסיקה את החוקרים, והתשובה עשויה לשפוך אור על שינויים משמעותיים במערכת הימית האזורית. ד"ר ברש הציגה שתי תיאוריות עיקריות. ההשערה הסבירה יותר היא שהכריש הגיע דרך תעלת סואץ, שנחפרה כדי לחבר בין ים סוף לים התיכון, והורחבה משמעותיי בשנים האחרונות.
"אנחנו מצפים למעבר של חיות גדולות יותר", אמרה ברש. "לא ציפינו דווקא שהדג הכי גדול יעבור. אז זה מאוד מפתיע". הרחבת התעלה יצרה נתיב רחב יותר לתנועת מינים ימיים מים סוף לים התיכון, תופעה המכונה "הגירה לסאופית" על שם המהנדס פרדיננד דה לסאופס שתכנן את התעלה. עשרות מינים של דגים, סרטנים ויצורי ים אחרים עשו את המסע הזה בעשורים האחרונים, אך כריש הלוויתן הוא ללא ספק הגדול והמרשים שבהם.
האפשרות השנייה, פחות סבירה אך לא בלתי אפשרית, היא שהכריש הגיע מהאוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיברלטר. "אני גם לא יודעת אם הוא יכול לצאת, יכול להיות שמדי פעם הם נכנסים ויוצאים", אמרה ד"ר ברש. "זה מין שנודד מרחקים עצומים, אז ייתכן שהוא נכנס לפעמים לים התיכון". מחקרי מעקב לוויין הראו שכרישי לוויתן מסוגלים לנוע 24-38 ק"מ ליום, ומבצעים נדידות של אלפי קילומטרים בחיפוש אחר אזורי האכלה עשירים.
התעלומה מעמיקה כשמנסים להבין מה הוביל את הכריש לבחור במסלול זה. האם הוא עקב אחרי ריכוזי פלנקטון, אורגניזמים זעירים השוכנים במים, שנסחפו לים התיכון? האם שינויים בטמפרטורת המים השפיעו על דפוסי התנועה שלו? "איננו יודעים אם מדובר במקרה חד-פעמי או בסימן לתופעה רחבה יותר", אמר ד"ר שיינין, "אבל עצם הנוכחות של כריש הלוויתן מול חופי ישראל היא נתון חשוב למחקר הימי ולמעקב אחר שינויים במערכת הים התיכון".
כריש לוויתן בסכנה: איומים והגנה
כריש הלוויתן הוא יצור מרשים במיוחד. גופו הענק יכול להגיע לאורך של 12-14 מטר, כארבעה קומות בניין, אך למרות גודלו, אופיו עדין ושיטת ההאכלה שלו אינה מסכנת אף יצור גדול. הכריש שוחה באיטיות עם פה פתוח, מסנן את המים ואוכל רק פלנקטון, דגים קטנים וסרטנים זעירים. "מדובר בבעל חיים עדין וידידותי יחסית", מציינים ברשות הטבע והגנים, וצוללים ברחבי העולם מחפשים מפגשים עמו.
במפרץ אילת, החלון היחיד של ישראל לים סוף, כרישי לוויתן מופיעים לעתים במהלך השנה, בעיקר בעונות המעבר. הם חוצים גבולות בין־לאומיים ונכנסים למים הטריטוריאליים של ישראל מהמים הסמוכים של מצרים, ירדן או סעודיה. תצפיות נדירות אלו מהוות הזדמנות ייחודית לחוקרים ולצוללים להיחשף למין המיוחד הזה.
התצפית האחרונה של כריש באורך 5 מטר ב-22 בפברואר 2026 חיזקה את הדפוס הזה, מצילי העירייה בחוף הצפוני היו הראשונים לזהות אותו, והציבור קיבל תזכורת חשובה: כרישי הלוויתן אינם מסוכנים, והם מהווים סימן למערכת אקולוגית בריאה.
אך הים התיכון מציב בפני הכריש אתגרים שונים לחלוטין מאלה שהוא מכיר בים סוף או באוקיינוסים הפתוחים. "הבעיה העיקרית של כריש הלוויתן היא פגיעה מסירות ומספינות גדולות", הסבירה ד"ר ברש. "הים התיכון הוא אזור של תעבורה גדולה מאוד של סירות וספינות, וזה החשש העיקרי לחיה כזאת". הסכנה גבוהה במיוחד מכיוון שהכריש שוחה יחסית גבוה במים, בדרך כלל במים פתוחים, ועם פה פתוח, בדיוק במקום שבו נמצאים מדחפי הספינות.
מחקרים בינלאומיים הראו שכרישי לוויתן נוהגים לחצות נתיבי שיט עמוסים, ובמקרים רבים נפגעים מכלי שיט. האיום השני הוא זיהום פלסטי. "כריש שמסנן את המים חוטף פלסטיקים וזיהום יותר מחיות אחרות", הוסיפה ד"ר ברש. בכל יום, הכריש מעביר דרך מערכת הסינון שלו אלפי ליטרים של מים, ועמם חלקיקי פלסטיק זעירים שעלולים להצטבר במערכת העיכול שלו.
מצבו של כריש הלוויתן בעולם מדאיג. האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע סיווג אותו כמין בסכנת הכחדה. אוכלוסייתו העולמית ירדה ביותר מ-50% במהלך 75 השנים האחרונות. בסין הדרומית, תפיסה מסחרית בקנה מידה גדול של כרישי לוויתן נמשכת, עם הערכות של יותר מ־1,000 פרטים בשנה. בעבר היו דיגים ממוקדים גם בהודו, בפיליפינים ובטייוואן, עם מאות כרישים שנתפסו מדי שנה בכל מדינה עד ליישום הגנות.
ישראל נמנית עם עשרות מדינות וטריטוריות שמעניקות הגנה לכרישי לוויתן. למי שזוכה למפגש עם כריש לוויתן, רשות הטבע והגנים מדגישה עקרונות ברורים: "אנחנו נהנים מזה, מצלמים אם אפשר, שומרים מרחק, לא חוסמים ולא רודפים, מתנהגים בכבוד", אמרה ד"ר ברש. אסור להתקרב יתר על המידה, לחסום את נתיבו, לגעת בו או להפריע לו בכל דרך. העיקרון המרכזי הוא פשוט: לתת לבעל החיים להמשיך לדרכו בחופשיות.
התצפית ההיסטורית בחופי ישראל מעוררת שאלות מרתקות על עתיד המערכת הימית שלנו. האם נראה תצפיות נוספות בעתיד? האם הרחבת תעלת סואץ תביא עוד מינים גדולים לים התיכון? האם שינויי האקלים משפיעים על דפוסי הגירה של יצורים ימיים? התיעוד המדויק, הסרטונים והמידע שנאסף יהוו חלק חשוב ממאגר המידע המדעי ויסייעו לחוקרים להבין טוב יותר את השינויים המתרחשים במערכת הימית שלנו.
בינתיים, כרישי הלוויתן הענקיים ממשיכים במסעיהם, מהאוקיינוסים דרך תעלת סואץ, מים סוף לים התיכון, אורחים נדירים ומיוחדים שמזכירים לנו את הקשר העמוק בין המערכות הימיות שלנו.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!