מכתש רמון: מסע אל תהומות סלעי האבן
כשעומדים על שפת המצוק הצפוני של מכתש רמון ומשקיפים פנימה, קשה שלא להתפעל. שקע ענק בעומק 350 מטר, באורך 40 ק"מ וברוחב 9 ק"מ , משתרע לנגד העיניים במלוא הדרו. צורתו מהאוויר מזכירה לב מאורך, והוא מהווה את שמורת הטבע הגדולה ביותר בישראל. אבל המכתש הוא הרבה יותר מנוף מרהיב, הוא חלון אל העבר הרחוק, אל תקופות שכמעט ולא ניתן למצוא עדויות להן במקום אחר בנגב.
בניגוד למה שעשויים לחשוב, מכתש רמון אינו תוצר של התנגשות מטאור ואינו לוע של הר געש כבוי. זוהי תופעה גיאולוגית ייחודית המכונה "מכתש סחיפה", תופעה שקיימת רק בנגב ובסיני. בעולם ישנם שקעים דומים הנקראים "עמקי סחיפה בשיא קמר".
במפרשים נאמר שהעולם נברא כבריאה בוגרת, כלומר, ה' ברא את העולם עם השכבות הגאולוגיות על תהליכיהן ושנותיהן או שהשכבות נוצרו במהירות עקב החום והלחץ של מי המבול ואת השאר עשה הזמן.
הר רמון שבמערב המכתש הוא הנקודה הגבוהה ביותר שנותרה מההר שבתוכו המכתש. בגובה 1,033 מטר מעל פני הים, זו גם הנקודה הגבוהה ביותר בנגב. היווצרותו של המכתש חשפה גם סלעים געשיים עתיקים, וזוהי הסיבה לגבעות הבזלת השחורות שמנקדות את קרקעיתו.
בישראל ידועים מספר מכתשים מסוג זה, כאשר מכתש רמון הוא הגדול והמרשים שבהם. בעולם קיימים שקעים דומים, אבל מעטים מהם הם מכתשי סחיפה שלמים, שמורים ונגישים כמו אלה שבנגב. המכתש משמש כיום כמעבדה טבעית לחקר תהליכים גיאולוגיים.
שכבות סלע עתיקות
הירידה אל תוך המכתש היא בעצם מסע אחורה בזמן. שכבות הסלע החשופות בתחתיתו הן העתיקות ביותר מבחינה גיאולוגית שחשופות ללא צורך בחפירה. בקרקעית המכתש ניתן למצוא סלעים מראשית העולם ממש. אלה הסלעים העתיקים ביותר במכתש רמון, והם מחולקים לשלוש תצורות: תצורת גוונים הבנויה מסלעי משקע יבשתיים כהים, תצורת סהרונים המורכבת מסלעי משקע ימיים עשירים במאובנים, ותצורת מוחילה העשויה מגבס ודולומיט בגוונים בהירים.
מעל סלעים אלו מופיעים סלעים נוספים, הכוללים תצורה הבולטת בגוון אדמדם ובונה את "הקווסטה האדומה", רכס המלווה את נחל רמון מדרום. תצורת ענמר, שחורה במיוחד, בנויה בעיקר מאבני חול יבשתיות ופריכות שמתבלות בקלות. במקומות מסוימים, כמו גבעת חרוט והמנסרה, התצורה בולטת כגבעות שחורות.
סחיפת אבני החול הביאה לחשיפת מגוון תופעות וולקניות מרתקות: הרי געש, לועות שהכילו אגמי לבה, צינורות הזנה של הרי געש, וקילוחי לבה עם פריזמות. ניתן לראות את שרידיהם של הרי געש אלו בגבעת געש, גבעה שחורה בצפון המכתש שהייתה פעם הר געש פעיל. ההתפרצות גרמה לכיסויו בלבה שהתקררה במהירות באוויר הפתוח והפכה לבזלת. גם בגבעות שחורות קטנות יותר בחלק הדרומי של המכתש, כולל קרני רמון, ניתן למצוא אבן גיר מכוסה בבזלת.
תופעות גיאולוגיות נדירות ועושר ביולוגי
מכתש רמון הוא "חלון גיאולוגי" ייחודי אל תקופת זמן עתיקה, כשארץ ישראל נמצאה על "נקודה חמה" גיאולוגית. דרך המכתש ניתן לראות תופעות שונות שנוצרו עקב חדירת סוגים שונים של מאגמה.
למכתש רמון חדרו לוחות סלע ענקיים שאינם מקבילים לשכבות ומורכבים מחומר מאגמטי ומכונים "דייקים". רוב הדייקים מסודרים כמניפה ומתכנסים לאזור מצומצם מדרום למכתש שם מקור המאגמה.
אחד האתרים המרשימים במכתש הוא קיר האמוניטים, שכבת סלע גיר המכילה ריכוז גדול של מאובני אמוניטים גדולים. האמוניטים היו סוג של רכיכות ימיים קדומים, חסרי חוליות, היו להם קונכיות מפותלות לסליל שטוח שקוטרו הגיע עד לשני מטרים. הקונכייה הייתה בנויה מכמה תאים, ובעל החיים המשיך לבנות תא חדש בכל שנה.
המנסרה היא תופעה ייחודית נוספת, גבעה שחלקה העליון בנוי מעמודים העשויים מסלע קוורציט, בצורת משושים ומחומשים בצבע שחור.
כיום, רוב שטחו של מכתש רמון הוא שמורת טבע. בפרויקט נרחב של רשות הטבע והגנים, בשיתוף הקרן לשיקום מחצבות, עוברים שטחי החציבה הישנה שבלבו שיקום אקולוגי שמטרתו לחשוף את יופיין של שכבות המסלע, ליצור מחדש מגוון בתי גידול ולהפוך את השטח המופר לגן לאומי. בספטמבר 2017 הכירה האיגוד הבינלאומי לשמי לילה חשוכים (IDA) במכתש רמון כשמורת אור כוכבים, הכרה הנותנת תוקף לחשיבות זיהום האור הנמוך בסביבה. זהו האתר הראשון שהוכר ככזה במזרח התיכון.
המכתש מציע גם עושר ביולוגי מרשים. באזורים הגבוהים ובפסגות מתקיימת צמחייה ערבתית. בקרקעית המכתש מתקיימת צמחייה מדברית המתרכזת בערוצי הנחלים: שיחי רותם, מלוח, אשלים ועוד. החי במכתש מותאם למדבר וכולל יעלים, חמורי בר אסיאתיים שהובאו והתרבו בהצלחה, תן זהוב, זאב מצוי, צבוע מפוספס, שועל מצוי ועופות דורסים. על שפת המכתש ממוקמת העיירה מצפה רמון, שהפכה בזכות הנופים המרהיבים והריחוק ממרכזי האוכלוסייה למרכז תיירות מדברית מוביל.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!