מה מצא רכב החלל במאדים?

דלג לתוכן העמוד

מלמעלה, מהמסלול, הקרקע נראתה כמו שטח בהיר וחלק, מהסוג שרכב חלל יכול לחצות בלי לעצור. ביוני 2026 הגיע לשם קיוריוסיטי, רכב החלל של נאס"א, שנחת על מאדים באוגוסט 2012. מאז 2014 הוא מטפס על הר בגובה כחמישה ק״מ, שמתנשא מתוך מכתש ענק. הצוות ציפה לדרך נוחה. ומה מצא בפועל? משהו אחר לגמרי.

הקרקע הייתה מכוסה בצורות מצולעות, כל אחת ברוחב של 4 עד 8 ס״מ. הן נמתחו לכל עבר, עד כמה שהמצלמות הצליחו לראות. ב-19 וב-20 ביוני צילם הרכב תמונת פנורמה של 360 מעלות, שהורכבה מ-340 תמונות נפרדות, בעמק שהצוות כינה "העמק הגדול". בתמונה רואים שהמצולעים מכסים גם את צדי הגבעה שבאזור, גבעה בגובה של כשישה מטרים, שבראשה כיפת חול עבה.

אחד ממנהלי המשימה, אשווין ואסוואדה, לא הסתיר את ההתפעלות: "ראינו הרבה נופים מרתקים דרך העיניים של קיוריוסיטי, אבל ים המצולעים הזה עצר לנו את הנשימה." צורות כאלה הרכב כבר פגש בעבר, אבל רק בכתמים קטנים. שום דבר בהיקף הזה.

סדקי בוץ: סימן לנוזלים שהתייבשו?

כל מי שראה שלולית שהתייבשה בקיץ מכיר את התופעה: הבוץ מאבד מים, מתכווץ ונסדק לרשת של צורות. כאן על כדור הארץ קוראים לזה סדקי בוץ, ובמאדים ההסבר הזה נשמע טבעי, אגם שהתייבש. אבל האם זה באמת כל הסיפור? מאחורי המראה הפשוט מסתתר תהליך מורכב יותר.

תקריב של סדקים מצולעים בקרקע מאדים עם רכסים מינרליים ומשקעי מלח לבנים
מאחורי הצורות המשושות של הקרקע האדומה מסתתר סיפור על מים שנעלמו, מלחים שנותרו ואדמה שהתייבשה לפני זמן רב.

סקירה מדעית שפורסמה ב-2014 מסבירה שככל שהחומר עשיר יותר בחימר, כך הוא מתכווץ יותר כשהוא מתייבש. כשהוא לא יכול להתכווץ בחופשיות, נוצר בו מתח עד שהוא נקרע. עומק הסדק תלוי בעובי השכבה שהתייבשה, ולכן גם גודל המצולע מרמז על השכבה עצמה. מצולעים שגודלם נע בין סנטימטרים למטרים נוצרים בדרך כלל כשהמים מתאדים במהירות מפני השטח. מי שמחפש רמזים לאגם שהיה שם, מחפש בדיוק את הצורות האלה.

באזור הזה כבר נמצאו סימנים כאלה. במחקר שפורסם ב-2023 תואר שבסדקי בוץ בעלי שש צלעות על ההר מופיעים סימנים לכך שהמקום נרטב והתייבש שוב ושוב. החומר שמילא את הסדקים היה מלח קשה יותר מהבוץ שסביבו. פרופסור בריאן הורגן הסבירה: "הבוץ נשחק ונשארות צורות יפות של המלח סביבו. בגלל זה הן בולטות כל כך בתמונות."

חידת המצולעים במאדים נותרה פתוחה

האם גם בעמק הגדול מדובר באגם שהתייבש? נאס"א נזהרת. בהודעה שלה נכתב שחלק מהמצולעים שהרכב זיהה בעבר אכן נוצרו כסדקי בוץ, אבל יש גם הסברים אחרים. אחד מהם הוא חום וקור שחוזרים שוב ושוב: הקרקע מתרחבת ומתכווצת עד שהיא נסדקת. הסבר אחר הוא לחץ: שכבה שנקברה מתחת לשכבות חדשות נלחצת, מאבדת מים ונשברת. ייתכן גם שכמה תהליכים פעלו יחד. השדה העצום שנחשף כאן מעורר שאלות חדשות.

הר שארפ במאדים מתנשא מעל קרקע סדוקה וסלעית, בשמי סלמון כתומים וממש מאחורי גבעת מירפלורס
הרחק מכדור הארץ, הר שארפ מתנשא מעל אדמה שנראית כאילו התייבשה ושומרת בסדקיה רמזים לעבר רטוב יותר.

כדי להכריע, הרכב בודק את הרכסים הבולטים ואת החומר השטוח שבמרכז כל מצולע. הוא משתמש במכשיר שבודק ממה עשוי החומר, במצלמת תקריב ובמכשיר שיורה קרן לייזר על מטרות נבחרות ובודק מה יש בהן. אם הרכסים והמרכזים שונים זה מזה במינרלים, סימן שפעל כאן תהליך אחד. אם לא, ייתכן שהשדה נוצר בכמה תקופות שונות.

ולמה כל זה חשוב? כי המצולעים עשויים לגלות כמה זמן היו מים על פני הכוכב האדום. אם יתברר שהסדקים נוצרו מהתייבשות, הם יצטרפו לסדקי הבוץ שכבר נמצאו על ההר ויעידו שהמקום נרטב והתייבש שוב ושוב. אם יתברר שמדובר בתהליך אחר, התמונה תהיה שונה. בינתיים, החידה נותרה פתוחה.

כך או כך גם אם היה שם נוזל כלשהוא בעבר או לא, נראה שעדיין, חיים יש רק על פני כדור הארץ וחייזרים ישארו בספרים.

מה דעתך על הכתבה?

תגובות

התגובה תיבדק ותפורסם לאחר אישור מנהלי האתר.

היו הראשונים להגיב!