שקע דנקיל באתיופיה: המדבר הלוהט שבו נולד אוקיינוס
בוקר אחד במכרה המלח, אפשר לראות מחזה מוכר כאן מאז ומתמיד: מאות גמלים הולכים בשורה ארוכה על פני המישור. בראש השיירה צועדים כורי מלח קשוחים מהרמה האתיופית. בערך פעם בשבוע, בחודשים הקרירים, הם יורדים אל השקע עם הגמלים, חוצבים גושי מלח יחד עם בני שבט העפר וחוזרים אל שווקי הרמה. הסחר הזה נמשך דורות.
המדבר הזה נקרא שקע דנקיל, והוא שוכן בצפון אתיופיה, ליד הגבול עם אריתריאה. הקרקע שלו נמוכה מפני הים, בערך 100 מטר לפי מקורות אחדים ובערך 120 מטר לפי אחרים. והחום? לא פחות קיצוני. בדאלול, עיירת כרייה ישנה במרכז השקע, הטמפרטורה הממוצעת לאורך השנה היא כ-34 מעלות. בין מאי לספטמבר היא כמעט תמיד עוברת 50 מעלות אחר הצהריים. מי שמתכנן ביקור בוחר בדרך כלל בחודשים נובמבר עד מרץ, כשהמדחום "מסתפק" בכ-32 מעלות.
באגם אסאלה אפשר לראות איך נולד אריח מלח. מוטות ברזל מפרידים בין השכבות, גרזן חוצב, וסכין מיישרת את הקצוות. אריח אחד, ברוחב 40 ס״מ ובעובי כ-10 ס״מ, מוכן תוך כחמש דקות ושוקל כחמישה ק״ג. כ-20 אריחים נטענים על גמל אחד, ובמקלה, עיר ברמה, המחיר שלהם גבוה כמעט פי עשרה מהמחיר במקום החציבה. אבל הכורים מודאגים. מלח תעשייתי זול מציף את השווקים, וכביש חדש מתקדם מהרמה אל מכרה המלח, ומשאיות עשויות להוביל בו את הסחורה במקום הגמלים. מה יישאר אז משיירות הגמלים?
הלוחות הטקטוניים והאוקיינוס העתידי
למה הקרקע בשקע דנקיל נמוכה כל כך? לפי החוקרים, שלושה לוחות ענקיים בקרום כדור הארץ, האפריקאי, הערבי והסומלי, מתרחקים זה מזה בסנטימטר עד שניים בשנה. הלוחות האלה הם כמו קרשים ענקיים שהארץ מונחת עליהם, והם זזים לאט מאוד. האזור שביניהם נמתח ונשקע. באזור דאלול נמדדה מתיחה של כ-11.5 מ״מ בשנה. לפי מסמכים של האיגוד הבינלאומי לגיאולוגיה, זה מקום שבו אפשר לראות מקרוב את מה שנראה כתחילתו של אוקיינוס חדש. החוקרים משתמשים בו כדי להבין איך בנויה מתיחה כזו.
השאלה עצמה פשוטה מכפי שנדמה. כשהקרקע נמתחת, היא יכולה לקלוט את המתיחה בשתי דרכים: בשברים עמוקים שבהם גושי סלע מחליקים זה מול זה, או בסלע מותך, שעולה מהעומק ודוחף את הקרקע לצדדים. ב-2023 מיפתה קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות בבריטניה ובאיטליה, בראשות ג'ון הורמן, לא פחות מ-586 מבנים בתצלומי לוויין. הם בדקו גם תשעה קווים של בדיקות בגלי קול, שמראים מה מסתתר בשכבות האדמה, ו-39 קידוחים. התוצאה: כשליש מהמתיחה באזור דאלול, 3.6 מתוך 11.5 מ״מ בשנה, נקלט בשברים. לדבריהם זו הערכה נמוכה, והמספר האמיתי כנראה גבוה יותר. במילים פשוטות, מה שהיה מקובל עד היום, ששלב מתקדם הסלע המותך כבר משתלט על הכול, צריך בדיקה מחדש.
מי שרוצה לראות את הסלע המותך בעיניים יכול לעלות להר הגעש ארטה אלה. ב-20 בינואר 2017 נפתח סדק בעורף ההר, שריקן את הסלע המותך מאזור הפסגה ויצר שדות של לבה. גם הר געש ותיק כזה מראה עד כמה האזור הזה חי ופעיל.
הר דאלול: בריכות חומציות ושאלת החיים
רחוק מארטה אלה, במרכז השקע, שוכן הר דאלול: שלושה ק״מ על קילומטר וחצי, והוא מתנשא כ-60 מטר מעל מישורי המלח. בשפת העפר פירוש השם "התמוססות" או "התפוררות". ההר נוצר כשסלע מותך חדר לשכבות עבות של מלח. בשנת 1926 אירע כאן פיצוץ של קיטור, כשמי תהום פגשו חום עז, ונפער מכתש בקוטר 30 מטר. המעיינות שנובעים משם הם מהחומציים ביותר בכדור הארץ. מדד החומציות נמוך מאפס, הטמפרטורה עוברת 108 מעלות, המליחות גבוהה כמעט פי עשרה ממי ים, ובכל ליטר יש יותר מ-26 גרם ברזל. הצבעים, צהוב, כתום, ירוק ואדום, נוצרים מחלודה של הברזל ולא מיצורים חיים, כמו בבריכות הצבעוניות בילוסטון שבארצות הברית.
האם אפשר לחיות בבריכות כאלה? במאי 2019 דיווח צוות בהובלת פליפה גומס ממרכז מחקר בספרד, שעוסק בחיים בתנאים קיצוניים, על יצורים זעירים הכלואים בשכבות מינרל. הם קטנים עד פי 20 מהחיידק הממוצע. גומס תיאר "סביבה מוזרה וקיצונית מכל כיוון, עם יצורים שחייבים לאהוב חום גבוה, הרבה מלח וחומציות גבוהה מאוד כדי לשרוד". חמישה חודשים אחר כך, באוקטובר, הגיע צוות צרפתי-ספרדי בהובלת פורפיסיון לופז גרסיה, ממרכז מחקר לאומי בצרפת, למסקנה ההפוכה. הם כתבו: "בדקנו ואישרנו שאין חיים של יצורים זעירים בבריכות המלוחות, החמות והחומציות האלה".
מה שונה בין שני המחקרים? הצוות הצרפתי בדק הרבה יותר דגימות, השתמש בבדיקות נגד זיהום, בקריאת הקוד הגנטי של הדגימות, בניסיונות גידול ובמיקרוסקופ חזק במיוחד. יצורים זעירים קדמוניים שאוהבים מלח אכן חיים בשפע במדבר ובקניוני המלח שמסביב, אבל לא בבריכות עצמן. שני חסמים מונעים שם חיים: מלחי מגנזיום שמפרקים את החומרים שמהם בנוי כל יצור חי, והשילוב של מליחות, חומציות וחום. לופז גרסיה מזהירה גם שחלקיקי מינרל מסוימים נראים במיקרוסקופ כמו תאים חיים. המסקנה שלה: יש מקומות "סטריליים, אף שיש בהם מים נוזליים". ומי שמסתכל על מקום שנראה כמו עולם אחר, ועדיין שייך לכדור הארץ, מבין למה אמרו חכמינו "מה רבו מעשיך ה'". כמה עוד מקומות מופלאים הבורא הניח בפינות שאדם כמעט לא מגיע אליהן?
תגובות
היו הראשונים להגיב!