הסנפליש השקוף: הדג שנמס מחוץ למים
בחודש נובמבר 2014 הורידו חוקרים מסיפון ספינת המחקר פאלקור, מלכודת ברזל מיוחדת לתוך שקע מריאנה, הבקע העמוק ביותר הידוע באוקיינוסים. תוך עשרה ימים נלכדו במלכודת, שהותקנה עם פיתיון דג מקרל, 36 פרטים של יצור שאיש לא הכיר לפני כן: הסנפליש, דג שקוף ומוזר במיוחד. שלוש שנים לאחר מכן, ב-2017, קיבל הדג שם מדעי רשמי Pseudoliparis swirei, לכבודו של הרברט סווייר, מלח בריטי שהותיר תיעוד כתוב מהמשלחת ההיסטורית שבה התגלה עמק צ'לנג'ר, אותו בקע תהומי שבו הוא חי.
מה הופך את הדג הזה למרתק כל כך? בראש ובראשונה, המראה שלו. גופו חיוור לחלוטין, נטול כל פיגמנטציה, ומזכיר יותר ראשן מאשר דג רגיל. אורכו מגיע לכל היותר לכ-29 ס"מ, ומשקלו לא עובר 160 גרם. אבל הגודל הוא בכלל לא הסיפור המעניין ביותר כאן. גופו של הסנפליש עשוי כמעט לחלוטין מחומר ג'לטיני רך, כמעט נטול עצמות, למעט מבנים קטנטנים באוזן הפנימית שמסייעים לו לשמור על שיווי משקל.
וכאן מתחילה התופעה שהעניקה לדג את הכינוי שלו, 'הדג שנמס'. כל עוד הוא שוחה בעומקים שבהם התפתח, לחץ המים העצום שומר על צורתו. ברגע שהוא מגיע אל פני השטח, בין אם דרך רשת דיג ובין אם במלכודת מחקר, גופו השברירי מתחיל להימס במהירות. חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל, שתיעדו את התופעה נאלצו לנקוט באמצעי שימור מיוחדים כבר ברגעים הראשונים שאחרי ההעלאה, כדי שהדגימה תישאר שלמה מספיק לצורכי המחקר.
הגנים שפותרים את התעלומה
איך בכלל אפשר לחיות בעומק שבו הלחץ מגיע ל-800 פעמים הלחץ שאנו מכירים על פני הים, כאילו אדם עומד עליכם על קצה האצבע ומעליו נערמים עוד ועוד משקלים? זו השאלה שהטרידה חוקרים בתחום במשך שנים. תקופה ארוכה חשבו המדענים שהתשובה מסתתרת בתרכובת בשם טרימתילאמין אוקסיד, שהוא חומר שמסייע לשמר את פעילות החלבונים בגוף גם תחת לחץ אדיר. אלא שכאשר צוות בראשות החוקר ונג'י שו, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן פוליטכניק בסין, בדק את רמות האנזים האחראי על ייצור התרכובת הזו, הוא גילה שהן דומות למדי לרמות הקיימות בדגים רגילים החיים על פני השטח. אז מה בכל זאת מעניק לסנפליש התהומי את היכולת המיוחדת הזו?
החוקרים גילו שני גנים שנראים כמפתח האמיתי לחידה. הראשון, cldnj, אחראי על יצירת אוטוליטים, גבישונים קטנים מסידן קרבונט שנמצאים באוזן הפנימית ומאפשרים לדג לשמוע ולשמור על שיווי משקל. בדרך כלל, מעבר לעומק של כארבעת אלפים מטר, קשה מאוד לסידן קרבונט להתגבש כראוי, אבל האוטוליטים של הסנפליש התהומי צפופים בדיוק כמו אלה של קרובו החי במים רדודים. שלושה עותקים של הגן הזה, שנמצאים בגנום של הדג, הם כנראה הסיבה לכך שהוא מצליח לשמור על חוש השמיעה שלו במקום שהיה אמור לפגוע בו קשות.
הגן השני, fthl27, מקודד חלבון בשם פריטין, שמגן על התאים מפני נזק הנגרם מהלחץ העצום. ואם יש עדות מספרית לכוחו של הגן הזה, היא מסתתרת בהשוואה שערכו החוקרים: לסנפליש הטנקה, קרובו החי במים רדודים בים הצהוב, יש שלושה עותקים בלבד של הגן. לסנפליש התהומי יש 14 עותקים ממנו, כמעט פי חמישה. האם זה מקרה? בוודאי שלא. הבורא, שברא כל יצור עם הכלים המדויקים הדרושים לו לשרוד בסביבתו, חנן את הדג הזה בעותקים רבים של גנים המאפשרים לו לפעול במקום שנראה בלתי אפשרי לחיים.
שיאים חדשים בעומקי האוקיינוס
לפי דיווחים בתקשורת המדעית, בשנים האחרונות תועד שיא חדש: מצלמה שהוצבה על גבי נחתת מחקר תת-ימית אוטונומית, המיועדת להתיישב על קרקעית האוקיינוס, צילמה סנפליש שוחה בעומק של כ-8,300 מטרים באזור שמדרום ליפן, קרוב לתעלת איזו-אוגסוורה. זה עומק החורג מהשיא הקודם שנקבע בשקע מריאנה בכ-150 מטר. חוקרים בתחום שעסקו בחיזוי טווח העומקים שבהם ניתן למצוא דגים העריכו מבעוד מועד שיימצאו דגים בעומקים של סביב 8,200 עד 8,400 מטרים, הערכה שלפי הדיווחים אכן התממשה. לדברי חוקרים בתחום, הסנפליש שנצפה נמצא קרוב מאוד לגבול המקסימלי שבו דג כלשהו מסוגל לשרוד בכלל.
לא רק בתעלת מריאנה ובסביבת יפן מתגלים סנפליש. לפי דיווחים, משלחת מדענים בינלאומית, בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל שבבריטניה, סרקה את תעלת אטקמה שליד חופי דרום אמריקה וגילתה שם מספר מינים חדשים לחלוטין, שכונו בינתיים על פי צבעיהם, ביניהם ורוד, סגול וכחול. לפי הדיווחים, גילוי של מספר מינים שונים כה בבירור באותו אזור נחשב לדבר יוצא דופן, שכן משלחת ממוצעת לעומקי הים חוזרת בדרך כלל עם ממצא חדש אחד לכל היותר. תואר גם כי הדגים הללו, שכמעט לא נתקלים בטורפים בסביבתם, נראו במצב תזונתי טוב במיוחד.
כמה עוד נותר לגלות? קשה לענות במדויק, אך המספרים מרמזים על היקף הבורות שלנו. האוקיינוסים מכסים חלק ניכר משטח כדור הארץ, ולפי הערכות שונות, אחוז גבוה מעולם החיים שבתוכם עדיין לא נחקר כלל. מדי שנה מתגלים מינים ימיים חדשים רבים. הסנפליש התהומי הוא רק חלון קטן אחד לתוך עולם עצום שכמעט איננו מכירים, עולם שממשיך להפתיע כל חוקר שמעז לרדת אליו. מה גדלו מעשיך ה', מאוד עמקו.
תגובות
היו הראשונים להגיב!