קרחון יום הדין: כך ת'ווייטס מאיים על חופי ישראל
איך בדיוק מתרחש הקשר בין קרחון קפוא בקצה העולם לבין מה שקורה בחוף הכרמל? התשובה טמונה בתופעה שנקראת התפשטות תרמית, שהיא התרחבות נפח המים כתוצאה מעלייה בטמפרטורה. הים התיכון הוא אגן ימי חצי-סגור, המחובר לאוקיינוס האטלנטי רק דרך מיצר גיברלטר הצר. כשמימיו מתחממים בעקבות ההתחממות הגלובלית, נפחם פשוט גדל, בדיוק כמו כספית שמתפשטת בתוך מודד חום. כך, גם בלי טיפת מים נוספת שמגיעה מהקרחונים הנמסים, מפלס הים בחופי ישראל עולה מעצמו. את המצב מחמיר עוד יותר מיקומו הגיאוגרפי הייחודי של הים התיכון: מחקרים מראים שהוא מתחמם מהר יותר מהממוצע העולמי.
הנתונים מהשטח תומכים בכך במלואם. תחנת המדידה בחדרה, הפעילה מאז שנת 1992, מראה קצב עלייה של כ-4.6 מ"מ בשנה, גבוה מהקצב העולמי הממוצע, העומד על כ-3.2 מ"מ. זה אולי נשמע כמו הבדל זעיר, אבל לאורך זמן הוא מצטבר. מאז אמצע המאה ה-20 ועד היום נרשמה בישראל עלייה מצטברת של כ-18.5 ס"מ במפלס הים. ומה צפוי בהמשך? הערכות מדעיות מצביעות על כך שבתרחישים קיצוניים, מפלס הים עלול להמשיך ולעלות משמעותית עד סוף המאה, וזה עוד בלי לקחת בחשבון אירועי סערה קיצוניים, שעלולים להוסיף עוד ועוד.
למספרים היבשים הללו יש תרגום מוחשי מאוד בחיי היומיום. מומחים מצביעים על כך שישראל כבר חווה כיום תופעות של הצפת תשתיות תת-קרקעיות בידי מי תהום באזורי חוף שונים. מעבר לכך, קצב שחיקת מצוקי החוף, למשל לאורך חוף השרון, צפוי להתגבר, ואקוויפר החוף שהוא מקור מים חשוב וקריטי לישראל עלול לספוג המלחה מוגברת. גם איכות הדגה המגיעה מהים, וגם איכות המים המותפלים המגיעים לרוב בתי האב בישראל, עלולות להיפגע כתוצאה מתהליכים הקשורים בפריחת אצות ובמחסור בחמצן במים.
תרחישי קיצון וגילויים מדעיים
מדינת ישראל מתייחסת לנושא בעמדה רשמית. גופים ממשלתיים העוסקים בהיערכות לשינויי אקלים בוחנים תרחישים שונים מבין אלו שמציג הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), כולל תרחישים מחמירים המצביעים על עליית מפלס הים בשיעורים משמעותיים עד סוף המאה. גם גורמים ביטחוניים בישראל מתייחסים לתרחישים מחמירים בהקשר זה. גופים העוסקים בהגנת חופי הים התיכון מזהירים כי רוחב החוף הצפוי להישאר עד שנת 2100 עלול להיות מצומצם מאוד, לעומת הרוחב הנדרש להגנה נאותה על המצוק החופי.
בינתיים, המחקר המדעי על ת'ווייטס לא עוצר לרגע. מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים גילו כי מי ים חמים חודרים עמוק מתחת לקרח דרך תעלות טבעיות, ומרימים פיזית שכבות קרח עבות, תהליך שמעורר בקהילה המדעית חשש מזלזול במהירות שבה הקרחון משתנה, עם השלכות הרסניות אפשריות עבור קהילות חוף ברחבי העולם. מחקרים נוספים חשפו תופעה מדעית מרתקת: מערבולות ענק, הפועלות כמו שואב אבק תת-ימי, השואבות מים חמים הממיסים את הקרחון מבפנים ותורמות לתהליך ההמסה הכולל של הקרחון.
מה בעצם אפשר לעשות נוכח כל זה? ד"ר אלסר מדגישה שההשפעות רחוקות אך ממשיות, וממליצה על צעדים פשוטים ברמת הפרט: צריכת אנרגיה מופחתת, פחות שימוש ברכב פרטי, ורכישה מושכלת יותר. לצד זה נדרשת היערכות מוסדית הכוללת בנייה מותאמת אקלים ונטיעת עצים להצללה. לדבריה, אף על פי שהקטבים נראים רחוקים מאוד מהמציאות הישראלית, הם משפיעים על האקלים בכל העולם. הבורא ברא את מערכות האקלים בעולם באיזון עדין ומופלא, ונתוני המחקרים מוכיחים שגם שינוי קטן באזור מרוחק אחד עלול לשנות מציאות שלמה במקום אחר לגמרי.
תגובות (1)