נפלאות הגשם: מאדי אוקיינוס לגשמי ברכה
כאשר אנו מביטים בשמיים המתכסים בעננים כבדים ומברכים על הברק "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שעושה מעשה בראשית", מעטים מאיתנו עוצרים לחשוב על המסע המופלא שעברה כל טיפת גשם עד שהגיעה אלינו. התהליך מתחיל בדיוק כפי שהקב"ה תיכנן אותו: השמש מחממת את מי האוקיינוסים, הנהרות והאגמים בעדינות מתמדת. המים מתאדים ועולים כאדי מים אל האטמוספירה, נישאים על כנפי הרוח למרחקים של מאות ואלפי קילומטרים במערכת הפצה מושלמת שאף מהנדס אנושי לא יכול היה לתכנן.
ככל שאדי המים עולים גבוה יותר, הטמפרטורה יורדת בדיוק לפי חוקי הפיזיקה שקבע הבורא. במרומי האטמוספירה, כאשר האוויר מתקרר מספיק, מתרחש תהליך שרק ההשגחה העליונה יכולה לבצע בדיוק כה מושלם: אדי המים מתעבים סביב חלקיקי אבק זעירים, גרגירי אבקנים או חלקיקי זיהום שכאילו מחכים שם במיוחד למטרה הזו. כך נוצרות טיפות מים זעירות במיוחד, קטנות בהרבה מטיפת גשם רגילה. טיפות אלה מתחילות להתנגש זו בזו, ובכל התנגשות הן מתמזגות ונעשות גדולות יותר.
התהליך נמשך עד שהטיפות מגיעות לגודל הנכון, ואז קורה המופת האמיתי: כוח הכבידה מתגבר על כוח הרוח העולה, והטיפות מתחילות לצנוח כלפי מטה. בדרכן אל הקרקע, הן עוברות דרך שכבות אוויר בטמפרטורות שונות, מה שגורם להן לעבור שינויים נוספים. לעיתים טיפת הגשם מתקררת כל כך עד שהיא הופכת לגביש קרח, ואז אנו רואים שלג יורד מהשמיים. במקרים קיצוניים, כאשר זרמי אוויר עולים חזקים במיוחד, הגבישים עולים ויורדים שוב ושוב, מצטברים שכבות של קרח ומתגבשים לגרגירי ברד, תזכורת לכוחה הגדול של הטבע.
מחקר פורץ דרך בהרי יהודה
בהרי יהודה, על אדמת ארץ ישראל הקדושה, ליד מושב מטע, מתנהל זה יותר משני עשורים אחד המחקרים הייחודיים בעולם. פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג מאוניברסיטת תל אביב, בוחן שאלה שמעסיקה כל איכר ובעל גן: מה יקרה לצמחייה שלנו כאשר דפוסי הגשם ישתנו? החוקרים יצרו בשטח תנאים מלאכותיים שמאפשרים להם ללמוד על חוכמת הבריאה. באזורים מסוימים הם הפחיתו את כמות הגשם ב-30 אחוז באמצעות כיסוי פלסטיק, ובאזורים אחרים הוסיפו 30 אחוז גשם באמצעות מערכת השקיה, הדמיה של תרחישי עתיד שונים.
התוצאות הראשוניות הפתיעו את החוקרים וחשפו שלמרות השינוי המשמעותי בכמות הגשם, הצמחייה המקומית המשיכה לתפקד כמעט כרגיל. "נראה ששינויים אלו נמצאים בטווח השונות הטבעית של תנודות הגשמים באזורנו", הסביר פרופ' שטרנברג בתמיהה. המערכת האקולוגית הים-תיכונית, שהתפתחה במשך אלפי שנים בתנאי מחסור במים על אדמת ארץ ישראל, הוכיחה עמידות מרשימה שמעידה על התכנון המושלם של הבורא. הצמחים המשיכו לצמוח, מערכות השורשים נשארו יציבות, ומאגר הזרעים בקרקע לא נפגע, כאילו הם מכירים את הסוד של "עץ שתול על פלגי מים".
אך כאשר החוקרים החליטו לבחון תרחיש קיצוני יותר, הפחתה של 66 אחוז בכמות הגשם, התמונה השתנתה לחלוטין. בשנתיים הראשונות עדיין לא נצפו שינויים משמעותיים, אך מהשנה השלישית ואילך החלו להתרחש שינויים דרמטיים שהזכירו את שנות הבצורת המתוארות בתנ"ך. הרכב הצומח השתנה, מינים מסוימים החלו להיעלם, וייצור הביומסה ירד באופן ניכר. "רצף של כמויות מים נמוכות בקרקע גורם להשפעה מצטברת", הסביר פרופ' שטרנברג, "המתבטאת בירידה בכמות המים הזמינים אל מתחת לסף המינימלי", ממש כפי שכתוב "ולא תתן הארץ את יבולה".
הגשמים הקיצוניים של זמננו
באוגוסט 2017 התעוררו תושבי טקסס למציאות שנראתה כמו מכה מן השמיים. הוריקן הארווי, שפגע בחוף כסופה עם רוחות של 209 קמ"ש, נתקע מעל העיר יוסטון למשך יומיים. הגשם לא פסק לרדת, 63.5 סנטימטרים על פני שטח של 36,260 קמ"ר בארבעה ימים בלבד, כמות שמתחילה להזכיר את גשמי המבול בתקופת נח. במקומות מסוימים ליד פורט ארתור נרשמו יותר מ-1.5 מטר גשם, הכמות הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בארצות הברית מציקלון טרופי. הסופה גרמה לנזקים עצומים והרגה עשרות בני אדם, תזכורת לכוחה הבלתי נתפס של הטבע.
מה שהופך את הארווי למיוחד אינו רק עוצמתו, אלא העובדה שהוא חלק ממגמה מדאיגה של אירועי גשם קיצוניים שהולכים ומתעצמים בעשורים האחרונים. המדע מציע הסבר ברור לתופעה המבוססת על חוקי הטבע שקבע הבורא. אטמוספירה חמה יותר יכולה להכיל יותר מים, זהו עיקרון פיזיקלי בסיסי שנקבע כבר במאה ה-19 במשוואה המכונה יחס קלאוזיוס-קלפיירון. לפי משוואה זו, אוויר יכול להכיל כ-7 אחוזים יותר לחות עם כל מעלת צלזיוס של התחממות. כאשר הטמפרטורות העולמיות עולות, האטמוספירה מחזיקה יותר אדי מים ומביאה לאירועי גשם אינטנסיביים יותר.
התמונה שעולה מהמחקרים מורכבת ומזכירה אותנו שאין אנו יכולים לשלוט בכוחות הטבע. מצד אחד, באזורים מסוימים תקופות היובש מתארכות והצמחייה סובלת ממחסור במים. מצד שני, כאשר הגשם כן יורד, הוא יורד בעוצמה חסרת תקדים, גורם לשיטפונות קטסטרופליים ולנזקים עצומים שמזכירים אותנו שיש מנהיג לבירה. הגשם, שהוא ברכה משמיים וביטוי לחסדו של הקדוש ברוך הוא, הופך לפעמים למבחן לכוח האמונה והביטחון שלנו ותזכורת לכך שהכל בידי שמיים. בכל טיפת גשם שיורדת, בכל ענן שנוצר ובכל מחזור של מים שמתרחש, אנו רואים שוב ושוב את נפלאות הבריאה שמקיפות אותנו בכל רגע.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!