ב-16 בנובמבר 1855 זחל החוקר הסקוטי דיוויד ליווינגסטון בזהירות אל קצה אי קטן על נהר הזמבזי. מה שנגלה לעיניו השאיר אותו אילם. "לפחות לא הבנתי זאת עד שזחלתי ביראה אל הקצה", כתב ביומנו, "והצצתי לתוך סדק גדול שנעשה מגדה לגדה של הזמבזי הרחב… הנוף המופלא ביותר שראיתי באפריקה." ליווינגסטון קרא למקום מפל ויקטוריה על שם המלכה הבריטית. זה היה השם האנגלי היחיד שהעניק לאתר גיאוגרפי כלשהו לאורך כל מסעותיו.
אבל לתושבי האזור, המפלים לא היו שום גילוי. הם הכירו אותם בשמות עתיקים: שבט המקאלולו קרא להם "מוסי-אואה-טוניה", "העשן שמשמיע קול", ולפניהם נקראו גם "שונגווה", כלומר "סיר רותח". מאוחר יותר ייקרא שם האי ליווינגסטון על שם החוקר.
מפלי ויקטוריה ממוקמים על גבול זמביה וזימבבואה, על נהר הזמבזי. הנהר שרוחבו עולה על 2 ק"מ, צונח בנפילה אנכית אחת לתוך תהום צרה. הרוחב הכולל של המפל: 1,708 מטר. הגובה: עד 108 מטר, פי שניים מגובה מפלי ניאגרה המפורסמים. שילוב הממדים הזה הפך את מפלי ויקטוריה לבעלי יריעת המים הנופלת הגדולה בעולם. הרעש נשמע ממרחק של 40 ק"מ, ועמוד האדים הלבן מתנשא לגובה של 500 מטר והוא נראה לעין ממרחק של 20 ק"מ . ב-1989 הכריז ארגון אונסק"ו עליהם כאתר מורשת עולמית.
האקולוגיה הנסתרת מאחורי האדים
מה שמבקרים רבים אינם מצפים לו הוא שמאחורי מסך האדים מסתתרת מערכת אקולוגית שלמה ועשירה באופן יוצא דופן. הפנינה שבפנינים: "יער הגשם" יער ייחודי, שנוצר אך ורק בזכות הלחות הקבועה מהתזת המפלים. בתוכו גדלים מינים צמחיים שאינם מוכרים לשאר האזור, הנשענים על הלחות הבלתי פוסקת שמספקים המפלים. פרפר בשם Acraea anemosa, אקראיה אנמוסה, ידוע רק מיער גשם זה. אם המפלים ייחלשו, גם היער ייעלם איתם.
האזור הרחב יותר מחזיק עושר ביולוגי שמעט מקומות בעולם מתחרים בו. כ-601 מיני ציפורים תועדו כאן, מתוכם 524 מקננים. בגאיות הבזלת שמתחת למפלים, שרשרת של שבעה גאיות הנמשכת לאורך 110 ק"מ, מקננים מינים רבים של עופות דורסים, ביניהם הנץ הנדיר טאיטה, שרק עשרה זוגות מתועדים ממנו בכל האתר. המפלים עצמם מהווים מחסום ביולוגי בין אוכלוסיות דגים: 84 מינים חיים מעל המפל, ו-39 מינים שונים לחלוטין חיים מתחתיו.

האזור הטרנס-גבולי הרחב, שמורת קוואנגו-זמבזי, המשתרעת על 322,000 קמ"ר בחמש מדינות, מכיל כ-178,000 פילי סוואנה אפריקאים. זה כ-30% מכלל אוכלוסיית הפילים בעולם. הפילים נעים עונתית על פני גבולות בינלאומיים, ולכן השמורה תוכננה כמרחב שימור טרנס-גבולי שיאפשר להם לנוע בחופשיות בין המדינות.
כשהמפלים מתחילים להיעלם
באוקטובר 2019 פרסם נשיא זמביה, אדגר לונגו, תמונות שהראו נוף שהקפיא את הדם: מפלי ויקטוריה, כמעט יבשים לחלוטין. "תמונות אלה הן תזכורת חדה למה שמשבר האקלים עושה לסביבה שלנו ולפרנסתנו," כתב. "מדינות מתפתחות כמו זמביה הן המושפעות ביותר ופחות מסוגלות לעמוד בהשלכותיו." הבצורת של 2019 הייתה החמורה ביותר באזור במאה השנים האחרונות. ספיקת המים ירדה בכ-50% מהממוצע הנמוכה מזה 25 שנה, וכ-45 מיליון איש ברחבי דרום אפריקה נזקקו לסיוע מזון חירום.
דומיניק ניאמבה, מוכר מלאכת יד לתיירים בצד הזמבי של המפלים, תיאר את ההשפעה הישירה: "בשנים קודמות, כשהגיעה עונת הבצורת, זה לא היה בהיקף כזה. זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים את זה ככה. כי היום תיירים יכולים לראות באינטרנט שמפלסי המים נמוכים, ואז פשוט לא מגיעים." שתי המדינות הגובלות במפלים, זמביה וזימבבואה מסתמכות על אנרגיה הידרואלקטרית מסכר קריבה, הניזון אף הוא ממי נהר הזמבזי. ירידת המפלסים גרמה לקיצוצי חשמל נרחבים בשתיהן.

הבצורת הקודמת הייתה רק 3 שנים לפני כן. אלישה מויו, חוקר ראשי לשינוי אקלים במשרד הסביבה של זימבבואה, אמר ל-BBC בנימה קודרת: "מי יודע, אולי שנה אחת לא יהיו מפלים כלל, לא יהיה מים." ולצד איום האקלים, ישנם איומים שמגיעים מקרוב יותר: תוכניות לבניית מלונות יוקרה ומגרש גולף בתוך גבולות אתר המורשת, פעילות תיירותית אווירית מעל המפלים שעלולה להפריע לחיות הבר, ופרויקט תחנת הכוח ההידרואלקטרית בגאיית בטוקה, שעתיד להשפיע על האזור הטבעי הרגיש. האם יצליחו לשמר את אחד מפלאי הטבע הגדולים בעולם, לפני שיהיה מאוחר מדי?
"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו, "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!