הצלחת והמלון שהצילו 200 מיליון בני אדם
ב-3 בספטמבר 1928, אלכסנדר פלמינג חזר מחופשה של שבועיים ומצא במעבדתו בלונדון מראה מביך: עשרות צלחות זכוכית מלוכלכות פזורות על השולחנות, תרביות חיידקים שהכין לפני החופשה לא נוקו, וריח מוזר של עובש התפשט באוויר. פלמינג, איש נמוך קומה ושקט, החל למיין את הצלחות לפני שיזרוק אותן, שגרת ניקיון משעממת שכל מדען מכיר. אבל כשהגיע לצלחת אחת מסוימת, משהו תפס את עינו.
הצלחת הייתה מכוסה במושבות של חיידקי סטפילוקוקוס, עיגולים קטנים וחומים שגדלו בכל מקום על המשטח. אבל באזור אחד, שם גדל גוש של עובש כחול-ירוק מטושטש, לא היו חיידקים כלל. האזור מסביב לעובש היה נקי לחלוטין, כאילו משהו חזק יותר מכל חומר ניקוי הרג את החיידקים שניסו לגדול שם. "זה מצחיק", העיר פלמינג לעמיתו שהתרשם מהתגלית המוזרה.
פלמינג הבין שהעובש מייצר חומר טבעי שהורג חיידקים, תרופה שהטבע עצמו יצר. הוא צילם את הצלחת, לקח דגימה של העובש ושימר את התרבית. העובש זוהה כשייך למשפחת הפניציליום, ולכן פלמינג קרא לחומר ההורג "פניצילין", שם שהמציא ב-7 במרץ 1929. כשבדק את כוחו, גילה שהחומר הזעיר מסוגל להרוג מגוון רחב של חיידקים קטלניים: אלה שגורמים לדלקת גרון, דלקת קרום המוח ודיפתריה. זה היה כמו לגלות שבתוך הטבע מחכה תרופת נס.
המסע הארוך מגילוי לתרופה
אבל גילוי החומר היה רק התחלת הסיפור. פלמינג ועוזריו ניסו לבודד את מולקולת הפניצילין הטהורה מ"מיץ העובש", אבל התגלה שהחומר בלתי יציב ביותר. כל ניסיון לטהר אותו הסתיים בכשלון. פלמינג, שהיה בקטריולוג ולא כימאי, פשוט לא ידע איך לחלץ את האוצר המסתתר בעובש. הוא הציג את גילויו בפברואר 1929, אבל ההרצאה הייתה כל כך משעממת שכמעט אף אחד לא הקשיב.
עשר שנים שלמות עברו עד שהביוכימאי הווארד פלורי באוניברסיטת אוקספורד נתקל במאמר של פלמינג. פלורי, איש מתמיד עם כישרון לנהל מעבדות, הזעיק את ארנסט צ'יין, ביוכימאי גרמני מיומן שהיה ידוע בזריזות במעבדה. צ'יין החל ייצור "מיץ עובש": הוא גידל עובש בצלחות, הציף אותו במים כדי לחלץ את הכימיקלים, והעביר את המיץ דרך מסננים כדי לבודד את הפניצילין.
העבודה הייתה משעממת עד מוות אבל הניבה תוצאות מדהימות. ב-25 במאי 1939, הצוות ביצע ניסוי מכריע: הם הדביקו שמונה עכברים בזן קטלני של חיידקים, והזריקו לארבעה מהם פניצילין. למחרת בבוקר התוצאה הייתה בלתי רגילה, כל עכברי הביקורת מתו, וכל העכברים המטופלים היו בחיים ובריאים. צ'יין כינה את התוצאות "נס". במדע פשוט לא מקבלים תוצאות כאלה, ריפוי מושלם ב-100% מהמקרים.
הפיכת הנס לתרופה לכל העולם
אבל הפניצילין היה כמו יהלום נדיר, יקר ויפה, אבל כמעט בלתי אפשרי לייצר. בפברואר 1941 הצוות ייצר בדיוק מספיק פניצילין לטפל באדם אחד: שוטר בן 43 שנדבק מקוץ ורד. הזיהום התפשט לכל גופו ואיים על חייו. פלורי וצ'יין הזריקו לו פניצילין במשך חמישה ימים והזיהום נעלם כמעט לחלוטין. אבל אז נגמר הפניצילין. הזיהום חזר בעוצמה, והשוטר מת. המקרה הטרגי הזה הדגיש את הבעיה: הפניצילין עבד נפלא, אבל כמעט אי אפשר היה לייצר אותו בכמויות גדולות.
הפתרון הגיע ממקום בלתי צפוי: פיאוריה, עיירה קטנה באילינוי. במעבדה מקומית עבדה מרי האנט, מדענית צעירה עם עין טובה לעובשים. בעוד צוותים מכל העולם שלחו דגימות עובש מההימלאיה ומאפריקה, האנט החליטה לחפש בשכונה שלה. היא הסתובבה לחנויות מכולת ומצאה אצל ג'ון סקוטריס, בעל חנות פירות, מלון מטקסס עם קצת עובש ירוק על הקצה. זה נראה רגיל לחלוטין, רק לחישה של עובש על מלון.
כשהאנט השתילה את העובש הזה במעבדה, התוצאה הייתה מהפכנית: המלון הפשוט הזה ייצר פי 200 יותר פניצילין מהעובש המקורי של פלמינג. פי 200 התרופה! זה היה כמו למצוא מקור מים במדבר. עם השיפור הזה, יחד עם שיטות תסיסה חדשות שפיתחו האמריקאים, הפניצילין עבר מתרופת יוקרה לתרופה שכל חייל פצוע יכול לקבל. מ-21 מיליארד יחידות ב-1943, הייצור זינק ל-6.8 טריליון יחידות ב-1945. המחיר צנח מ-20 דולר ל-100,000 יחידות לפחות מעשרה סנט.
במלחמת העולם השנייה, ההשפעה הייתה מדהימה. דלקת ריאות חיידקית שהרגה אחד מכל חמישה חיילים נגועים במלחמת העולם הראשונה, הרגה עם הפניצילין רק אחד ממאה חיילים. הפניצילין לא רק הציל חיים בשדה הקרב, הוא שינה את פני הרפואה לנצח. הוא האנטיביוטיקה הראשונה שהופקה מאורגניזם חי וסלל את הדרך לגילוי סוגים נוספים של אנטיביוטיקה, והפך זיהומים שפעם היו גזר דין מוות למחלות הניתנות לריפוי. עד היום, פניצילין הציל כ-200 מיליון חיים ברחבי העולם.
ככל שאנחנו לומדים יותר על הפניצילין ועל הדרך המופלאה שבה הוא נגלה, קשה שלא להתרגש מהחכמה שהטביע הבורא בטבע. עובש פשוט שצומח על מזון מקולקל מייצר תרופת נס שמצילה מיליוני חיים. גם הזיכרון של פלמינג לשמור צלחת "מלוכלכת", והתמדתם של מדענים שהאמינו בחזון, והמקרה הפלאי של מלון עובש מחנות קטנה, הכל התחבר בהשגחה פרטית כדי להציל את האנושות. זה מעיד על הסדר המופלא שמחכה לגילוי בכל פינה בבריאה.
תגובות (2)