'הענן': גורד השחקים שהזכיר את ה-11 בספטמבר
בדצמבר 2011 הציגה חברת פיתוח קוריאנית בשם "יונגסן דרים האב" הדמיה חדשה לציבור: שני מגדלי מגורים ענקיים, מחוברים זה לזה באמצע הגובה על ידי מבנה שקיבל את השם "הענן". ההדמיה פורסמה תחילה באסיה בלי שום בעיה. אבל תוך ימים ספורים בלבד, אותה תמונה בדיוק חצתה את האוקיינוס, הגיעה לניו יורק, ועוררה שם סערה שאף אחד בסיאול לא ראה אותה מגיעה.
"הענן" לא היה פרויקט בודד, אלא רק חלק קטן מתוכנית ענק בשם "מחוז העסקים הבינלאומי יונגסן", שהייתה אמורה לקום על גדות נהר גדול במרכז סיאול, בירת דרום קוריאה. שטח כל הפרויקט היה 560 דונם, ועלותו המשוערת עמדה על יותר מ-20 מיליארד דולר, הפרויקט השאפתני והיקר ביותר בתולדות דרום קוריאה. בין המגדלים המתוכננים היה גם אחד שהיה אמור להגיע לגובה 665 מטר, זה פי 3.5 ממגדלי עזריאלי בתל אביב.
את המגדלים תכנן משרד אדריכלים הולנדי. שני המגדלים המרכזיים תוכננו בגובה של 260 ו-300 מטר – בערך כמו מגדל עזריאלי המשולש בתל אביב. המבנה שחיבר ביניהם, "הענן", תוכנן כגוש ענק המחולק לקוביות רבות, בגובה של כעשר קומות. בתוכו תוכננו בריכות שחייה, אולם כושר ומסעדות, ובקומות העליונות – גני גג ובריכות פרטיות לדירות היוקרה, שחלקן היו אמורות להשתרע על 1,200 מטר רבוע, שטח גדול פי כמה מדירת מגורים רגילה.
זעם אמריקאי מול תמיהה קוריאנית
ברגע שהתמונות הגיעו לתקשורת האמריקאית, התגובה הייתה שונה לגמרי מזו שקיבל הפרויקט באסיה. משפחות שאיבדו יקיריהן בפיגועי 11 בספטמבר 2001 זיהו במבנה המתוכנן דמיון מטריד לענני האבק והעשן שהתפרצו ממגדלי התאומים בניו יורק, ברגע שהמטוסים החטופים פגעו בהם. כבאי אחד מניו יורק תיאר את הרושם שלו במילים חדות: "זה נראה כמו הרגע שבו המגדלים התחילו לקרוס, מהמרכז כלפי מטה". עיתון אמריקאי אחר תמצת את הביקורת בכותרת חדה אחת: העיצוב נראה "כמו 11 בספטמבר בהקפאת פריים".
כבאי בדימוס נוסף מניו יורק, שאיבד את בנו בפיגועים, אמר בראיון: "זה נראה בדיוק כמו המגדלים קורסים. אני חושב שהם מנסים ליצור סנסציה, זו דרך זולה לקבל פרסום". דובר חברת הפיתוח הקוריאנית דחה מנגד את הטענות מכל וכל: "הטענות לפיהן העיצוב נוצר בהשראת 11 בספטמבר הן חסרות בסיס". לדבריו לא צפוי היה שום שינוי בתוכנית, והבנייה הייתה אמורה להתחיל כמתוכנן.
והנה דבר שאולי יפתיע: בקוריאה עצמה כמעט אף אחד לא ראה שום דמיון. התקשורת המקומית קידמה את הפרויקט כחדשנות מרשימה, ובלוגר קוריאני אחד אף תמה בפומבי: "המעצב אמר שהוא קיבל השראה מהעננים סביב הבניין. אני פשוט מוצא זאת מוזר שאנשים מסוימים מיד מקשרים זאת לאש ועשן". איך זה שאותה תמונה בדיוק מעוררת אצל קהל אחד זיכרון כואב, ואצל קהל אחר, התלהבות גרידא? כנראה שהתשובה טמונה בפער הגדול בין קרבה לטרגדיה לבין ריחוק ממנה.
לא כולם בארצות הברית ראו את הדמיון באופן מיידי. תושב ברוקלין אחד סיפר: "זה נראה כמו משחק הקוביות ההוא. אני יכול לראות איך זה נראה כמו מגדלי התאומים, אבל זו לא הייתה התגובה הראשונה שלי". משתמש אחר טען שהתופעה דומה לחיפוש צורות מוכרות בעננים או בכתמים אקראיים: מי שמחפש דמיון מסוים, בסופו של דבר ימצא אותו כמעט בכל מקום.
מהתנצלות לתחייה מחודשת
מול הביקורת ההולכת וגוברת, משרד האדריכלים ההולנדי בחר להתנצל. בפוסט שפרסם ברשת החברתית פייסבוק, הסביר המשרד שהעיצוב של "הענן" נקבע לפי שיקולים של אור שמש ואיכות חיים לדיירים, והבהיר שלא הייתה כוונה ליצור תמונה שמזכירה את הפיגועים, ושהצוות פשוט לא שם לב לדמיון האפשרי במהלך התכנון. ההתנצלות כללה גם התייחסות למי שנפגע או נעלב מהפרשה. הביקורת הציבורית שהחריפה הובילה בסופו של דבר לגניזת התוכנית המקורית עוד באותה שנה, 2011, זמן קצר בלבד לאחר שנחשפה לראשונה.
אך גורלו של "הענן" לא הוכרע רק בגלל הביקורת. כמה שנים לאחר מכן נקלע הפרויקט כולו לקשיים כספיים חמורים, בין השאר בגלל משבר כלכלי גדול שפגע אז בכלכלות רבות בעולם ועצר פרויקטים גדולים כמעט בכל מקום. חברות ענק כמו סמסונג פרשו מהפרויקט אחת אחרי השנייה, ובאפריל 2013 החליטה חברת הרכבות הממשלתית שהובילה את היוזמה להפסיק אותה כליל. עיתונים קוריאניים דיווחו אז על חשש ממשי שחלק מהשותפים בפרויקט לא יצליחו לעמוד בחובות שלהם.
מי שחשב שזהו הסוף המוחלט, טעה. בפברואר 2024, יותר מעשור אחרי הביטול, אישרה עיריית סיאול תוכנית חדשה לאותו אזור, הפעם תחת שם אחר לגמרי. תחילת הבנייה מתוכננת למחצית השנייה של 2025, וההשלמה, עד שנת 2030. הפעם, כך מסתמן, בלי שום עננים שיזכירו למישהו דבר מלבד את השמים עצמם.
תגובות
היו הראשונים להגיב!