נשק אוטונומי: המהפכה ששינתה את המלחמה
ב-19 ביולי 2024, בשעות הבוקר המוקדמות, רחפן חות'י חצה את השמיים מעל חצי האי ערב. 16 שעות טיסה רצופות. יותר מ-2,600 קילומטרים במסלול מתוכנן מראש. היעד: תל אביב. התוצאה: אזרח ישראלי אחד הרוג, שמונה פצועים, ומערכות הגנה אווירית מתקדמות שלא הצליחו לעצור אותו.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהחות'ים שיגרו רחפנים לעבר ישראל מאז אוקטובר 2023, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהם הצליחו. ההצלחה הזו לא הייתה מקרית, היא סימנה קפיצת מדרגה טכנולוגית שמדאיגה מומחים בכל העולם. כי הרחפן הזה לא היה מונחה על ידי מפעיל אנושי שישב מאות קילומטרים משם. הוא טס בעצמו, ניווט בעצמו, ומצא את דרכו למטרה בעצמו.
הסיפור הזה הוא רק קצה הקרחון של מהפכה שקטה ומטרידה שמתרחשת בשדות הקרב ברחבי העולם. מערכות נשק שמקבלות החלטות באופן עצמאי. רחפנים שמזהים מטרות ותוקפים אותן ללא שום מעורבות אנושית. אלגוריתמים שמחליטים מי יחיה ומי ימות. זה לא ספר מתח, זה המציאות ב-2026.
בשנת 2010, רק 3 מדינות בעולם החזיקו ברחפנים מזוינים. עד 2024, המספר קפץ ליותר מ-40 מדינות. ארגון ACLED שהוא פרויקט למיפוי אירועי אלימות ומלחמות, תיעד שימוש ברחפנים בלחימה לפחות ב-34 מדינות רק בשנה אחת. אבל מה שבאמת מדאיג את מומחי המשפט הבינלאומי והאתיקה הצבאית הוא לא הרחפנים עצמם, אלא מה שהם הופכים להיות.
מערכות נשק אוטונומיות קטלניות, הן לא סתם רחפנים שמופעלים מרחוק. אלה מערכות שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי לזהות, לבחור ולהרוג מטרות אנושיות, ללא התערבות אנושית. הן מתוכנתות מראש להרוג "פרופיל מטרה" ספציפי, ואז משוחררות לעולם. החיישנים שלהן סורקים את הסביבה, האלגוריתמים מנתחים את הנתונים, והמערכת מחליטה לבדה: האם זו מטרה לגיטימית? האם לתקוף? מתי?
במרץ 2021, פאנל המומחים של האו"ם על לוב תיעד את השימוש הראשון במערכת נשק אוטונומית שצדה כוחות נסוגים. זה היה רגע היסטורי, הפעם הראשונה שמכונה קיבלה החלטה עצמאית להרוג בני אדם בקרב אמיתי. מאז, הדיווחים רק מתרבים. נחילי רחפנים, מערכות אוטונומיות, טכנולוגיות שמתפתחות במהירות מסחררת.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש תיאר את קצב הפיתוח הטכנולוגי בתחום הבינה המלאכותית כמתרחש ב"מהירות עיוות" שהיא טכנולוגיה תיאורטית שתאפשר לחללית לנוע מהר יותר ממהירות האור, ובמרץ 2019 הוא הזהיר: "העולם צופה, השעון מתקתק ואחרים פחות אופטימיים." הבעיה היא שבעוד שהעולם עדיין מתלבט בשאלות האתיות והמשפטיות, הטכנולוגיה כבר כאן. והיא מתפשטת.
אוקראינה: כשהשמיים מושחרים מרחפנים
במלחמה באוקראינה, השמיים מעל קווי החזית מושחרים מקוודקופטרים קטנים. עשרות אלפי רחפנים בכל יום. הערכות מדברות על 10,000 רחפנים שמשמשים ביום אחד, מציאות שמשנה לחלוטין את אופן הלחימה.
בתחילת המלחמה, רחפני הבאירקטאר TB2 הטורקיים זכו לתהילה עולמית. הם עזרו לאוקראינה להדוף את ההתקפה הרוסית הראשונית והרסו טורי שריון רוסיים. התעמולה הטורקית הציגה אותם כנשק פלא שיכול להתחמק אפילו ממערכות הגנה אווירית מתקדמות. הציבור האוקראיני אהב אותם כל כך עד שנכתב להם שיר. המציאות התבררה כמורכבת יותר.
ברגע שרוסיה התאוששה מההלם הראשוני ועדכנה בהתאם את מערכת ההגנה האווירית וטילי הקרקע-אוויר שלה, רוב רחפני ה-TB2 הופלו במהירות. הם נעלמו למעשה משדה הקרב הטקטי והוגבלו למשימות מעקב מעל הים השחור.
הכוכבים האמיתיים של המלחמה באוקראינה הם הרחפנים הקטנים. הצבאיים והמסחריים כאחד. רחפני מודיעין צבאיים כמו "פוריה" A1-SM האוקראיני או האורלן 10 הרוסי טסים רחוק יותר, נשארים באוויר זמן רב יותר, ומציעים מעקב מתמשך באמצעות חיישנים מתוחכמים. הם מופעלים בדרך כלל על ידי יחידות גדולות יותר כמו גדודים.
אבל הקוודקופטרים המסחריים הקטנים, אלה שעולים רק אלפי דולרים, הם שהפכו את שדה הקרב לשקוף. הם נפוצים בכל מקום, למרות שיש להם טווחים קצרים וחיי סוללה מוגבלים. אף יחידה אוקראינית או רוסית לא תנסה לתמרן או לפתוח בהתקפה ללא לפחות רחפן מסחרי קטן אחד לסיור. הם מספקים מודיעין בזמן אמת על מיקום כוחות האויב והידידים הסמוכים, מידע שבעבר היה זמין רק למפקדות גבוהות.
ההשפעה של כל הרחפנים האלה דרמטית: ההגנה הפכה דומיננטית וקווי החזית הפכו קטלניים ביותר. קשה לכוחות לנוע או להתרכז, ובכך להשיג הפתעה טקטית או לצאת למתקפה. רחפנים מאלצים חיילים להתפזר ולהסתיר את עצמם, מה שמקשה על תמרון והתקפה.
רחפנים לבדם לא משנים את שדה הקרב. השילוב של מספר רב של מערכות נשק המקושרות יחד הוא המשבש באמת. לעתים קרובות, מספר רחפנים פועלים בערימות באותו מרחב אווירי, כל אחד עם תפקיד שונה. רחפן אחד מעופף גבוה מזהה את המטרה הפוטנציאלית. רחפן קטן וזול יותר נשלח לאמת שזו תצורת אויב ששווה לתקוף. רחפן שלישי רוכש את נתוני הכיוון האיכותיים ומעביר אותם לתותח הארטילריה. אותו רחפן או אחר עשוי להעריך אם המטרה הושמדה.
בשנה האחרונה התרבו רחפני ה"קמיקזה", רחפנים מתאבדים שמתרסקים לתוך המטרות. הם דומים יותר לתחמושת מאשר למטוס שאמור לטוס גיחות רבות.
אבל הכוכב האמיתי הוא רחפן FPV "עשה זאת בעצמך". המפעילים עונדים משקפיים ורואים בדיוק מה שהרחפן רואה, כאילו הם טסים בו ממבט של גוף ראשון. אוקראינה הייתה הראשונה להרכיב את הנשקים הזולים הללו מרחפני מירוץ מסחריים, אך רוסיה חיקתה אותה במהירות. בכ-400 דולר כל אחד.
רחפני קמיקזה עשה זאת בעצמך עולים שבריר מנשקים אחרים ומאפשרים לחיילים לתקוף מטרות נעות מעבר לקו הראייה שלהם. למרות שיש להם טווח ארוך יותר מרוב כלי הנשק נגד טנקים, הם נושאים מטענים קטנים יותר. פגז 155 מ"מ אמריקאי בסיסי מכיל כמעט 11 ק"ג של חומר נפץ, לעומת ק"ג וחצי ברחפן FPV. לרוב, רחפני FPV משביתים את הטנק במקום להרוס אותו.
בינה מלאכותית קטלנית: הקופסה השחורה
כשמדברים על בינה מלאכותית ברחפנים, רוב האנשים מדמיינים רובוטים שמחליטים בעצמם מי לתקוף. המציאות מורכבת יותר. ובדרכים מסוימות אף מפחידה יותר.
רוב הרחפנים במלחמות כיום, כולל באוקראינה, עדיין מופעלים מרחוק על ידי בני אדם. אין נחילי רחפנים אמיתיים או אוטונומיה מלאה. כל רחפן מופעל בדרך כלל על ידי שני מפעילים, אחד לניווט והשני למיקוד. נשק אוטונומי לחלוטין, המסוגל להשלים מחזור התקיפה באופן עצמאי, עדיין לא נפרס בשטח באופן נרחב ולא מספיק יעיל.
הבעיה האמיתית מתחילה עם למידת מכונה. בינה מלאכותית בנשק היא "קופסה שחורה", אף מדען מחשבים מתקדם לא יכול לחזות את החלטותיה בשל המורכבות העצומה. הדרך היחידה להבין כיום כיצד בינה מלאכותית פועלת היא ניסוי וטעייה, להתבונן בתוצאות ולראות במי התוכנית בחרה להרוג, מה שמעלה דילמות מוסריות קשות.
הטכנולוגיה מתקדמת במהירות והקצב מואץ. במערכות מתקדמות הבינה המלאכותית כבר מנהלת בקרת טיסה וזיהוי מטרות, אך תקיפה עדיין דורשת אישור אנושי. המלחמה בעזה חשפה מגבלות, מערכות שאומנו על תרחישים מסוימים כשלו במציאות שונה, והתברר שאין תחליף ליכולת ההסתגלות, האינטואיציה והאלתור האנושיים.
האו"ם מנסה להסדיר נשק אוטונומי קטלני וקורא לייצר אמנה בינלאומית, אך הדיונים נתקעו ללא התקדמות משמעותית. בינתיים, הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם. החשש המרכזי הוא שמערכות נשק אלה יתפשטו לשוק השחור ויגיעו לידי טרוריסטים, דיקטטורים ומנהיגי מלחמה, לפני שנצליח לווסת או לעצור אותן.
העולם עומד בצומת דרכים. האם נצליח לוסת את הטכנולוגיה הזו לפני שהיא תחמוק משליטה? או שמא כבר מאוחר מדי? רק הזמן יגיד.
תגובות (2)
אני פשוט נהנה לקרוא את הכתבות ולחבין כל דבר
לעומק איך זה עובד