הכוכב הירוק הראשון שסותר כלל אסטרונומי ותיק
שאלה פשוטה מעסיקה חובבי אסטרונומיה: אם בקשת הצבעים הירוק יושב בין הצהוב לכחול, למה אין כוכבים ירוקים? מתברר כי צבע הכוכב נקבע בעיקר לפי החום שלו. אפשר לראות את זה גם בעין, בלי טלסקופ. הכוכב הכפול אלביראו בקבוצת הברבור זוהר בכתום ובכחול, והפער בין שני הצבעים משקף הפרש טמפרטורות.
כוכב לוהט נוטה לכחול, כוכב קר נוטה לאדום, ובטמפרטורה בינונית העין קולטת תערובת של כל הצבעים והתוצאה היא לבן. כך נראית גם השמש שלנו, שאנחנו רואים כל יום. והירוק? הוא יושב באמצע הקשת, ולכן הוא מתערבב עם הצבעים שמסביבו ולא בולט מהם. בקיצור, נשארות לכוכבים שלוש אפשרויות בלבד: כחול, לבן או אדום.
במשך שנים נראה הכלל המוכר הזה חסין לגמרי. אבל באוניברסיטת וורוויק שבבריטניה בדקו אותו על ננסים לבנים, השרידים הצפופים שנותרים כשכוכב כמו השמש מסיים את חייו. הם קיבלו את שמם כי הדוגמאות הראשונות שהתגלו היו חמות מאוד וזהרו בלבן או בתכלת, ומאז הניחו כולם שגם הם מצייתים לכלל הזה, ושאין שם הפתעות.
אחד החוקרים, מארק הולנדס, מסביר: ״רוב הכוכבים, כולל רוב הננסים הלבנים, מתנהגים כמו פולטי קרינה אידיאליים, ולכן צבעם נקבע כמעט כולו לפי הטמפרטורה.״ במילים פשוטות, כוכב כזה מקרין אור רק לפי החום שלו, ולכן הצבע שלו קל לחיזוי. אבל הוא מוסיף משפט שהניע את כל הבדיקה: ״אף אחד לא באמת בדק מה עוד אפשרי.״
אטמוספרה צפופה משנה צבעים
המפתח, לפי החוקרים, הוא צפיפות. באטמוספרה של הננסים הלבנים הקרים ביותר הצפיפות מגיעה לגרם אחד לסנטימטר מעוקב, בדיוק כמו מים, וזה פי מיליונים מהצפיפות בפני השמש. בתנאים כאלה יסודות שנמצאים בכמויות זעירות, כמו פחמן, סידן ונתרן, מפסיקים להתנהג כרגיל. הם נדחסים בתוך הליום חם וטעון חשמלית, ובולעים אור בטווח רחב בהרבה של צבעים. צבע הכוכב חורג אז מהרצף המוכר של כתום, לבן וכחול.
אבל איך קובעים את צבעו של כוכב שאי אפשר להתקרב אליו? אף ננס לבן אינו קרוב מספיק כדי שנראה את צבעו ישירות, ולכן החוקרים פנו לפיזור האור שלו לצבעיו, כמו קשת היוצאת ממנסרה. זו ממש כמו טביעת אצבע של הכוכב, ואסטרונומים אוספים אותה בשגרה. את הנתונים העבירו דרך מודל מחשב שמדמה את אופן הראייה של העין האנושית, וכך חישבו איך ייראה האור בעיני אדם.
חשוב לדעת: התמונות שפורסמו אינן תצלומים אלא הדמיות שמחשבות את הצבע בצורה מדויקת. במציאות הכוכבים בהירים פי מיליונים ממה שמסך יכול להציג. כלומר, מה שאתם רואים בתמונות הוא הערכה מחושבת של הצבע האמיתי, כפי שהעין הייתה קולטת אותו. המחקר פורסם בינואר 2026 בכתב עת של האגודה האסטרונומית המלכותית בבריטניה, תחת הכותרת ״כל צבע שתרצו״.
הצבעים שהתקבלו תלויים בהרכב האטמוספרה. ננסים עשירים בפחמן נראים ורודים או סגולים. באחד מהם, גז שמתערבל בתוך הכוכב ירד עד הליבה והעלה משם פחמן, והפחמן יצר מולקולות שבולעות כחול, ירוק וצהוב. ננסים שהתעשרו בשברי אסטרואידים ושביטים, שרידים של מערכות כוכבי לכת עתיקות, נוטים לצהוב. ננסים קרים יותר, עם אטמוספרה של מימן והליום, נראים תכלת. בן הלוויה של סיריוס, הננס הלבן הקרוב ביותר למערכת השמש, כחול חיוור, ואחר כתום.
הכוכב הירוק הנדיר
ואז מגיעים אל WD J1330+6435. זהו ננס לבן בקבוצת דרקון, במרחק של כ-280 שנות אור, וטמפרטורתו כ-4,000 מעלות צלזיוס, קר יחסית לננסים לבנים. עם הזמן צבר הכוכב חומר סלעי ממערכת כוכבי הלכת שלו, והאטמוספרה שלו הועשרה בסידן, בליתיום ובנתרן. הצפיפות העצומה מרחיבה את הצבעים שהחומרים האלה בולעים. הנתרן סופג אור צהוב, כתום ואדום, ואילו הסידן סופג את הקצה הסגול. מה שנותר הוא ירוק-צהבהב, גוון שנקרא שרטרז.
הולנדס אומר: ״עקבות הנתרן באטמוספרה של הננס הלבן הזה סופגות את החלק הכתום של האור ומשאירות זוהר ירוק רפאימי. תארו לעצמכם שאתם עומדים על כוכב לכת ומביטים למעלה אל כוכב ירוק. זה מרגיש כמו משהו מתוך מדע בדיוני.״ איש לא יראה אותו בעין בלתי מזוינת. למיטב ידיעת החוקרים, אף כוכב אחר, חי או מת, מעולם לא דווח באופן אמין כירוק. הם עצמם מדגישים: הצבע חושב ממודל ולא נצפה ישירות.
בקצה השני של הסולם זיהו החוקרים ננס לבן במרחק 48 שנות אור, שכמעט כל האור שלו מרוכז בצד האדום של הקשת. התוצאה היא זוהר ורוד-סלמון עמוק, ואולי זה הכוכב האדום ביותר שתועד. אבל כמה נפוצים הכוכבים האלה? מתוך 151 ננסים לבנים במרחק של עד כ-65 שנות אור, חמישה בלבד היו חריגים, שניים צהובים ושלושה ורודים. ומכאן ההערכה: אחד מכל שלושים.
בשאר 146 הננסים מדדו את גוון האור לפי סולם שמשתמשים בו גם לנורות. הערך האמצעי היה כ-6,800 קלווין, גוון שהעין תופסת כלבן. פרופסור בוריס גנזיקה מוסיף: ״אחד משלושים אולי לא נשמע שבר גדול, אבל בכלל אוכלוסיית הננסים הלבנים ביקום זה עדיין הרבה כוכבים בצבעים מוזרים. ובכל זאת, הננס הלבן הממוצע באמת לבן.״
אז מה השורה התחתונה? הכלל הישן עדיין נכון כמעט תמיד: רוב הכוכבים נראים בצבע שמתאים לחום שלהם, ורוב הננסים הלבנים באמת לבנים. אבל כשהצפיפות גבוהה במיוחד, מופיעים גם ורוד, כתום ואפילו ירוק. וכאן צריך לזכור שהצבעים האלה חושבו במחשב ולא צולמו, ולכן הכוכב הירוק הזה נשאר בינתיים, כך נראה, רק על המסך שלנו.
תגובות
היו הראשונים להגיב!