הרעידה שטלטלה את העיר חלב: האם באמת נהרגו 230,000?
אחר הצהריים של 11 באוקטובר 1138, בעיר דמשק, הארץ התחילה לרעוד. פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. אבן אל-קלאנסי, איש שתיעד את אירועי זמנו, רשם בדף את מה שראה ושמע, ועדותו נחשבת עד היום לאחת האמינות ביותר על אותו יום. בדמשק הזעזועים עברו בלי נזק. אבל הרחק צפונה, באזור חלב שבסוריה, התמונה הייתה שונה לגמרי: מצודות שלמות קרסו, ואנשים נמלטו מבתיהם אל מחוץ לעיר.
חלב יושבת על קו תפר בקרום האדמה, הוא שבר ים המלח, שלאורכו שני חלקים ענקיים של האדמה מחליקים זה לצד זה, ולפעמים נתקעים ואז נפלטים בעוצמה. המזרח התיכון כולו יושב על צומת כזה, ולכן רעידות אדמה הן שם עניין שכיח. אבל באותו סתיו איימה על התושבים גם סכנה אנושית: צפון סוריה היה אזור גבול בין הצלבנים, שהקימו את נסיכות אנטיוכיה, לבין המדינות המוסלמיות. הצבא הביזנטי הפגיז את אנטיוכיה, וזנגי, מצביא מוסלמי, כבש ב-9 באוקטובר את מבצר עטארב, ימים ספורים לפני הרעידה.
ובתוך כל זה באה הרעידה. והיא לא הייתה האחרונה: היא פתחה את הראשונה משתי סדרות של רעידות עזות. האחת נמשכה מאוקטובר 1138 עד יוני 1139 ופגעה באזור חלב ובחלקו המערבי של מחוז אדסה, היא אורפה של היום. השנייה, חזקה בהרבה, נמשכה מספטמבר 1156 עד מאי 1159 והכתה בצפון-מערב סוריה, בצפון לבנון ובאזור אנטיוכיה. והצלבנים? כמעט שתקו. ויליאם מצור, ההיסטוריון הנוצרי של התקופה, לא הזכיר את הרעידות כלל. אולי די היה להם בדאגות המלחמה.
עטארב וחלב: מצודות קרסו, תושבים נמלטו
עטארב שילמה את המחיר הכבד ביותר. לפי כמאל א-דין, היסטוריון ערבי שנולד בחלב ב-1192, המצודה קרסה על 600 מוסלמים. כרוניקה סורית משנת 1234 מתארת: "המצודה החזקה של עטארב הושלכה ארצה, כאילו מעולם לא הייתה." המושל וכמה ניצולים נמלטו. גם זנגי יצא מהאירוע עם סיפור אישי: הוא ברח יחף מהמצודה, והמס בסך 10,000 דינר שגבה בחלב בוטל. החוקרת גידובוני, שחקרה את הרעידה, מציינת שהפטור הזה אולי עזר לעטארב להתאושש.
בחארים, שהייתה בידי הצלבנים, קרסה הכנסייה והמצודה נופצה, כך סיפר מיכאל הסורי, היסטוריון סורי מהמאה ה-12. בכפר עזרב, מצפון לחלב, נפערה הקרקע באמצע הכפר והוא קרס כליל. החוקרים משערים שמדובר במפולת קרקע. זרדנה ושיח' נהרסו לחלוטין. פרט אחד מסביר חלק מהתמונה: המצודות שנפלו היו מבנים צבאיים חזקים מאוד, כולם על קרקע גבוהה, וייתכן שדווקא המיקום הגביר בהן את עוצמת הרעידה.
ומה עם העיר חלב עצמה? כמאל א-דין תיאר: "הארץ נראתה רועדת, והאבנים רועדות כמו תבואה במסננת." בתים רבים קרסו, חומות העיר התעוותו ושני קירות המצודה, המזרחי והמערבי, התמוטטו. התושבים עזבו את העיר וחנו מחוצה לה כשבועיים, בקירוב בין 11 ל-26 באוקטובר, לפי אבן אל-שחנה. ובכל זאת, חלב לא ספגה את הנזק הגדול ביותר. לפי כמאל, הנזק בה לא היה גדול, והחמור מכול התרחש בעטארב הסמוכה.
230,000 הרוגים: עובדה או בלבול היסטורי?
הזעזועים לא פסקו. לפי אבן אל-קלאנסי היה זעזוע מקדים ב-10 באוקטובר, ואחרי הרעידה הראשית באו עוד זעזועים ב-20, ב-25 וב-30 באוקטובר ובבוקר 3 בנובמבר. התאריכים משתנים בין המקורות בכמה ימים. ועל מספר הזעזועים כתב אבן אל-קלאנסי עצמו: "לפי עדויות מוגזמות היו מאה זעזועים; לפי עדויות אמינות יותר, שמונים, אבל אלוקים יודע מה נסתר ומה גלוי." כמאל א-דין תיעד רק רעידה אחת, ב-19-20 באוקטובר. מכיוון שאבן אל-קלאנסי כתב בזמן אמת, התאריך שלו נחשב למכריע, ואילו כמאל כתב שנים רבות אחרי האירוע.
ואז המספר: 230,000 הרוגים. הוא מופיע אצל אבן תגריברדי, היסטוריון מהמאה ה-15, כשלוש מאות שנה אחרי האירוע. לפי החוקר אמברסיס, ייתכן שהוא ערבב בין רעידת חלב לבין שתי רעידות אחרות: אחת בנובמבר 1137 בצפון מסופוטמיה, והשנייה בגנג'ה שבקווקז ב-1139. גם סיפור אחר, על 40 אנשים שנבלעו בבקע באדמה במדבר ליד רקה ורק אחד מהם ניצל, כנראה אינו מה שנראה. גידובוני ואמברסיס סבורים שמדובר בביצת חולות טובעניים ולא ברעידה.
כמה חזקה הייתה הרעידה? כאן החוקרים חלוקים. גידובוני ועמיתה העריכו 6.0 לפי היקף הנזק, אומדן שלדעת אחרים נמוך מדי. מכון איטלקי לגיאופיזיקה העריך 7.5, הערכה אחרת נותנת 7.1, ומחקר מ-2023 מדבר על קרע של כ-50 ק״מ לאורך שבר סנט סימאון, שמתאים ל-7.2. עד היום לא נמצא ממצא ארכאולוגי שמעיד על הרעידה בחלב, בעטארב או בחארים. וכך חוזרים אל אבן אל-קלאנסי, העד מדמשק, שכתב לפני כמעט אלף שנה: "אלוקים יודע מה נסתר ומה גלוי". כמה אנשים נהרגו באותו סתיו, איש לא יידע בוודאות. רק "המביט לארץ ותרעד" יודע את המספר האמיתי.
תגובות
היו הראשונים להגיב!