צינגי דה במראהה: יער האבן המסתורי של מדגסקר
"אם תנחתו בטעות על הסלעים האלה, סביר להניח שתיפצעו קשה" ככה תיארו חוקרי נאס"א את אחד המקומות הכי הזויים על כדור הארץ. וזה לא שדה קרב, אלא יער. פשוט במקום עצים, יש שם עמודי אבן שפיציים וחדים. המקום הזה נמצא במערב מדגסקר ונקרא "צינגי". מי שמנסה ללכת שם, מבין מהר מאוד למה אי אפשר לעשות את זה רגיל.
המילה "צינגי" בשפה המקומית של מדגסקר אומרת פשוט "הליכה על קצות האצבעות", ותכלס? אי אפשר לתאר את זה טוב יותר. זה פארק לאומי עצום שמתפרש על שטח של כ-1,500 קמ"ר, שזה פי 30 מגודלה של תל אביב. בכל השטח הזה יש עמודי סלע ענקיים שיכולים להגיע לגובה של 30 מטר, ולפעמים אפילו יותר.
אז מה זה בעצם אומר להסתובב שם? ההליכה בתוך יער הסלעים הזה היא ממש לא טיול שנתי רגיל, אלא מסלול מכשולים מטורף שדורש להשתחל בתוך חריצים צרים באבן, לטפס על קירות תלולים ולחצות גשרי חבלים רופפים שעושים סחרחורת רק מלהסתכל למטה. תוסיפו לזה את העובדה שהסלעים הבהירים מחזירים את חום השמש והופכים את המקום לסוג של תנור טבעי לוהט, ותקבלו סביבה שמעט מאוד בני אדם מעיזים להיכנס אליה. אבל המבוך הקשוח הזה, שכל כך עוין ומסובך לנו, הוא בדיוק מה שהופך את המקום לגן עדן עבור מישהו אחר.
מגוון חיות נדירות בין הסלעים
הקסם האמיתי של יער צינגי הוא לא רק בסלעים, אלא במי שחי שם. השטח הזה, שממש מסוכן וקשה למעבר לבני אדם, הפך למקום מחבוא מושלם לבעלי חיים. פשוט כי אי אפשר להיכנס לשם בקלות ולהפריע להם. ככה יצא שבעוד שהרבה אזורים אחרים במדגסקר נהרסו בגלל בני אדם, כאן חיות נדירות המשיכו לחיות בכיף שלהן, וחלקן לא קיימות באף מקום אחר בעולם.
איך בכלל יצור חי מסוגל לזוז במקום שכל צעד בו יכול להיגמר בפציעה? דוגמה מטורפת היא הלמור מסוג סיפאקה, סוג של קוף שחי רק במדגסקר. בזמן שבן אדם שינסה לחצות את השטח ייחתך בכל צעד, הסיפאקה פשוט קופץ בין הפסגות בקלילות. יש לו יכולת מדהימה לשרוד בסביבה שנראית בלתי אפשרית. בשמורה חיים לפחות 11 סוגים שונים של למורים, שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה.
חוץ מהלמורים, אפשר למצוא שם גם יצור קטן ומיוחד, זיקית זעירה שחיה רק בין חריצי הסלעים האלה, ולא תמצאו אותה בשום מקום אחר. יש שם גם מעל 90 סוגי ציפורים כולל סוג של עיט מלגשי שנמצא בסכנת הכחדה חמורה, והצמחים שם גם הם מיוחדים: מתוך כ-430 סוגי צמחים שיש בשמורה, רובם הגדול, כ-85%, קיימים רק שם, כולל בננת בר מיוחדת שהיא היחידה מסוגה במדגסקר.
שמורה בסכנה: האם היער ישרוד?
כבר מזמן הבינו שהמקום הזה הוא נדיר, ובשנת 1990 הוא אפילו קיבל טייטל של "אתר מורשת עולמית" מארגון אונסק"ו הבינלאומי. גם בגלל הנוף והמראה לא רגיל שלו, וגם כי הוא שומר על כל כך הרבה חיות וצמחים. בהמשך הפכו חלק מהאזור לפארק לאומי, כדי שאפשר יהיה להביא לשם תיירים בצורה מסודרת בלי להרוס את הטבע העדין הזה.
אבל לא הכל מושלם ויש דברים שמאיימים על השמורה. הבעיה המרכזית היא שריפות שלפעמים אנשים מציתים בכוונה כדי לפנות מקום לפרות ולחקלאות. תוסיפו לזה גם קצת ציד לא חוקי וכריתת עצים, ותקבלו לחץ עצום על הטבע. חוץ מזה, עמוק מתחת לאדמה מסתתר גז טבעי, ויש חברות שכבר מתכננות לעשות עליו קופה. כרגע אין שם קידוחים בפועל, אבל האיום הזה לגמרי מרחף באוויר ואי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד.
ולמרות הכל, יש מקום לאופטימיות. הנגישות הקשה למקום, אותו דבר בדיוק שעושה אותו כל כך מסוכן, היא גם מה ששומר עליו ושומר אנשים בחוץ. מבקרים שמגיעים היום מחויבים ללכת רק בשבילים מסומנים ועם מדריך צמוד. מי שצולח את הדרך הארוכה לשם, זוכה לחוויה של פעם בחיים: הליכה בתוך מבוך של מגדלי אבן מטורפים, שהם לגמרי יצירת אומנות של הבורא.
תגובות (3)