הקניון הענק שאיראן לא רוצה שיופצץ

דלג לתוכן העמוד

בצפון-מערב טהראן, לצד אגם מלאכותי ענק, מתנשא מתחם קניות שגודלו כמעט חסר תקדים: יותר מ-700 חנויות על פני שבע קומות, אולם מכוסה במיליוני שברירי מראה, גנים פנימיים עם עצי דקל ומפלים, ואפילו ספרייה של ממש. זהו קניון איראן, מיזם ענק ושנוי במחלוקת כאחד, שמבקש להתחרות על התואר "הקניון הגדול בעולם" ובמקביל סוחב איתו סיפור של חריגות בנייה, קנסות ענק וביקורת ציבורית.

לצאת ל"סיבוב חנויות" רגיל בקניון הזה זו לא ממש אופציה: אם מקדישים לכל חנות חמש דקות בלבד, יידרשו כמעט שלושה ימים תמימים כדי לעבור על כולן. אין כאן הגזמה תקשורתית, אלא תוצאה של חישוב פשוט: מעל 700 בתי עסק פרושים על 7 קומות, בצפון-מערב הבירה טהראן. המתחם, שנקרא בשמו הרשמי "השוק הגדול של איראן", הוקם ממש לצד אגם צ'יטגר, אחד האגמים המלאכותיים הגדולים באזור, ופתוח כמעט כל יום מ-10 בבוקר ועד 10 בלילה.

עד כמה המקום עצום? כאן המקורות נחלקים מעט: יש המדברים על 1.6 מיליון מטר רבוע בנוי, ויש שמצביעים על כמעט 1.95 מיליון, בהתאם לשלב הבנייה שבו נאספו הנתונים. כדי להמחיש את הסדר גודל: זה שטח שדומה כמעט לשטחה של גני תקווה. לצד זה מוצעים כ-20 אלף מקומות חניה, ולפי חלק מהמקורות מספר החנויות והשירותים שמשולבים בקניון חוצה אפילו את רף ה-2,500.

מי שיזם ומימן את הפרויקט הוא איש העסקים האיראני עלי אנצארי, בעליו של בין היתר בנק "איינדה", שעמד מאחורי מרבית ההשקעה. עבודות הבנייה יצאו לדרך סביב שנת 2010, והשלב הראשון של הקניון נפתח לציבור באחד במאי 2018. לפי אחד המקורות, בהקמתו השתתפו למעלה מ-1,200 קבלנים וכ-25 אלף פועלים, בעלות כוללת של מיליארדי דולרים.

שווקים, גנים וספרייה מרהיבה

מי שמדמיין מסדרונות אחידים עם חנויות זהות עלול לגלות כאן משהו אחר לגמרי. בליבו של המתחם פועל שוק בסגנון מסורתי, שנבנה בהשראת שווקים היסטוריים מהערים תבריז, אספהאן ושיראז, שלוש מהערים העתיקות והמשמעותיות ביותר בהיסטוריה האיראנית. השוק מחולק לארבעה חללים מסחריים מקורים בסגנון מסורתי שמכונים בפרסית "סראי", אחד מוקדש למלאכת יד ולקרמיקה, שני לשטיחים פרסיים אותנטיים, שלישי לפריטי עתיקות, ורביעי למזכרות. ממש לידו נמצא "אולם המראות", חלל דרמטי שקירותיו ותקרתו מצופים במיליוני פיסות מראה זעירות, בהשראת אולם דומה שהתקיים בפרלמנט הישן של איראן.

אטריום ירוק בגן מהאן בקניון באיראן עם עצי ברוש, בית קפה ותקרת זכוכית
בין קירות זכוכית ותקרות מרהיבות, גן מהאן הופך קניון ענק לירוק ומפתיע במיוחד | צילום: Mrb bgp

מלבד השוק, יש במתחם גם שני גנים פנימיים מרשימים. הראשון, "גן מהאן", מבוסס על גנים איראניים קלאסיים כדוגמת "באג שאהזאדה" שבעיר כרמאן, גן מדברי היסטורי המוכר כאתר מורשת עולמי. הגן הבנוי במפלסים מדורגים, ומעליו תקרת ממברנה מיוחדת השולטת בכניסת אור השמש ומאפשרת גידול צמחים למרות שהמבנה סגור לחלוטין. הגן השני, "גן דידאר", מתנשא לגובה ניכר וכולל עצי דקל, גשר זכוכית מעל בריכת מים ומפל מדורג.

ואיך בכלל מכניסים ספרייה של ממש לתוך קניון? התשובה נמצאת ממש שם: ספרייה בשם "ג'ונדישאפור", הבנויה בסגנון אירופי קלאסי. לפי אחד המקורות, זו פעם הראשונה שספרייה מסוג זה נבנית בתוך מרכז מסחרי כלשהו בעולם. הספרייה, הפרושה על פני מספר קומות, מחזיקה עשרות אלפי כרכים, ההערכות השונות נעות בין 45 ל-67 אלף כותרים, ורצפתה מקושטת בשטיח גיאומטרי מרשים בעבודת יד.

מעבר לשוק ולספרייה, גם חובבי הספורט לא נשארים בחוץ: יש כאן מסלול החלקה על קרח בשטח של כ-3,600 מטר רבוע, מגרשי סקווש, בריכות שחייה, ואפילו אולם ביליארד עם נוף אל האגם הסמוך.

תארים גדולים, מחלוקות לא קטנות

הקניון זכה בתואר "מתחם המסחר הרב-תכליתי הטוב ביותר במזרח התיכון" בתערוכת MAPIC, תערוכת נדל"ן מסחרי בינלאומית שמתקיימת בקאן שבצרפת, ובשנת 2017 אף הוכתר כ"קניון הטוב ביותר בעולם" מטעם מכון RLI, גוף בינלאומי המדרג מתחמי מסחר. גם באתר הגלובלי Statista, וכן במקורות נוספים, הוא מופיע בין הקניונים הגדולים בעולם מבחינת שטח להשכרה, כמעט כפול מהמתחם שבמקום השני. עיתון בריטי אף תיאר אותו במאי 2025 כ"קניון הקניות הגדול ביותר בעולם, במיקום מפתיע במיוחד", מה שמרמז שרבים במערב פשוט לא מודעים לקיומו. כמונו.

מבט אווירי על קניון איראן מול בטהראן עם מזרקות מוארות בשעת בין-ערביים
ענק של קניות וארכיטקטורה: מבט חדש על אחד הקניונים הגדולים בעולם, שם מתמזגים עיצוב מרהיב ותנועה עירונית סוערת

עם זאת, לא כל המקורות מסכימים על מיקומו המדויק בדירוגים: יש שמציבים אותו במקום הראשון בעולם, ואילו מקור אחר דירג אותו במקום החמישי בלבד, פער לא זניח. גם הדרך לפסגה לא הייתה נקייה מבעיות: בשנת 2018 אישרה עיריית טהראן שבמתחם בוצעו חריגות בנייה, בהן ביטול מקומות חניה מתוכננים, בנייה בשטחים שיועדו לחניון, ואפילו סלילת מנהרה תוך ניצול חלק מכביש ציבורי סמוך.

בעקבות החריגות הוטל על המתחם קנס בסך 300 מיליארד ריאל, ועד שנת 2019 שילמו בעליו לעירייה סכום מצטבר של 500 מיליארד ריאל. מוחמד-ג'וואד שיראזי, שעמד אז בראש ארגון הביקורת של העירייה, טען כי מדובר ב"עשרות אלפי מטרים של חריגות", טענה שכנראה עלתה לו בתפקידו.

הפרויקט עדיין רחוק מלהיות שלם: מלון חמישה כוכבים בן 359 חדרים נמצא בשלבי בנייה מתקדמים, ולצידו מתוכנן מגדל נוסף שאמור לשמש כמרכז סחר עולמי למשרדי חברות בינלאומיות. חלק מהביקורת הציבורית באיראן בשנים האחרונות מתמקד דווקא בהיעדרם של מותגים עולמיים גדולים מהמתחם, נקודת תורפה עבור קניון שמבקש להיחשב לגדול בעולם. ובכל זאת, מיליוני מבקרים ממשיכים לפקוד את המקום מדי שנה, בין שבאים לקנות ובין שבאים רק כדי לראות במו עיניהם את הענק הטהרני.

חשוב לציין: נכון לחודש אב תשפ"ו 2026, הקניון טרם הופצץ על ידי ישראל וארה"ב במסגרת סבבי המלחמות.

מה דעתך על הכתבה?

תגובות

התגובה תיבדק ותפורסם לאחר אישור מנהלי האתר.

היו הראשונים להגיב!