בינה מלאכותית ותעסוקה: האם המגזר החרדי מוכן למהפכת ה-AI?
בחדר ישיבות גדול בתל אביב, נשים חרדיות צעירות מסיימות בחינות גמר במתמטיקה מתקדמת וקידוד במסגרת תוכנית אולטרה-קוד של ארגון קמא-טק. אבל בדיוק כשהן מתכוננות להיכנס לשוק העבודה, משהו משתנה מתחת לרגליהן.
מחקרים עדכניים של מרכז טאוב ומכון מוזאיק מגלים תמונה מורכבת: חלק ניכר מהמשימות בשוק העבודה הישראלי יכולות כבר להתבצע על ידי מודלי שפה גדולים כמו ChatGPT, במיוחד כשמשלבים כלים טכנולוגיים נוספים. זה לא עתיד רחוק. זה קורה עכשיו.
הממצאים מראים שהחשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי עולה בקצב מואץ, במיוחד במקצועות מסוימים. מקצועות אדמיניסטרטיביים, פקידותיים ומשרדיים נמצאים בסיכון גבוה יותר, בעוד שמקצועות טכנולוגיים מתקדמים, כמו מומחי ביג דאטה, לניתוח נתונים גדולים, מהנדסי פינטק, לטכנולוגיה פיננסית, מומחי AI ולמידת מכונה, ומפתחי תוכנה צומחים במהירות.
רשות החדשנות הישראלית מצביעה על מציאות מורכבת: ישראל חווה אינטגרציה עמוקה של טכנולוגיות בינה מלאכותית במגזר ההייטק, אך ההשפעה הכוללת על התעסוקה נותרה מוגבלת עד כה. ארגונים ישראלים מאמצים את הבינה המלאכותית בעיקר כדי להגביר את הפרודוקטיביות של העובדים הקיימים, לשפר יכולות ארגוניות ולייצר ערך עסקי נוסף.
הפורום הכלכלי העולמי מתריע שבשנים 2025-2030 צפויים שינויים דרמטיים בשוק העבודה העולמי: עשרות מיליוני משרות חדשות ייווצרו, אך במקביל עשרות מיליוני משרות קיימות יועתקו עקב טרנספורמציה טכנולוגית.
המגזר החרדי: עלייה דרמטית בהייטק
המגזר החרדי בישראל עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, במיוחד בתחום התעסוקה והחינוך. מחקרים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות, בעוד ששיעור התעסוקה של גברים חרדים נותר נמוך יחסית. הפער בין המגדרים נובע במידה רבה מהשתתפות שונה במערכת החינוך, נשים חרדיות משתתפות יותר במערכת חינוך המכינה אותן לשוק העבודה.
מגמה מעניינת היא הגידול בלימודי מדעי המחשב בקרב נשים חרדיות בהשכלה על-תיכונית, לצד ירידה יחסית בלימודי חינוך שהיו היסטורית התחום המרכזי. מחקר מרכז טאוב מגלה שהמגזר החרדי נמצא במצב ייחודי מבחינת החשיפה לבינה מלאכותית. רמות החשיפה דומות ל-לא חרדים, אך ציוני המשלימות גבוהים יותר וזה נובע מייצוג יתר של מקצועות הוראה, במיוחד בקרב גברים חרדים. מה זה אומר? שבמקצועות שבהם חרדים מרוכזים, בינה מלאכותית צפויה לשמש כמשלימה לעובדים ולא להחליף אותם. זו בשורה טובה.
בשנים האחרונות צמח שיעור החרדים בתעשיית ההייטק, כאשר נשים חרדיות מהוות חלק ניכר מהמשתלבים בתחום. תוכניות הכשרה מקצועיות שונות, כמו תוכניות המיועדות לנשים ולגברים חרדים, מציעות מסלולי לימוד בפיתוח תוכנה, הנדסה ותחומים טכנולוגיים נוספים. מאות בוגרים כבר השתלבו בהצלחה בתעשיות מגוונות, כולל ההייטק הישראלי והתעשייה הביטחונית.
פערי איכות: האתגר הגדול של התעסוקה
נתונים עדכניים חושפים תמונה מדאיגה: אחרי שנים של עלייה מתמשכת בשיעור התעסוקה של גברים חרדים, בשנים האחרונות חלה דריכה במקום והאטה בקצב הצמיחה. בשנתיים האחרונות, בצל המלחמה, חלה אף ירידה בשיעור המועסקים. אבל הבעיה האמיתית לא במספרים, היא באיכות.
הדוח מצביע על פערי שכר משמעותיים בין גברים חרדים לבין גברים שאינם חרדים. בעשור החולף, רבים מהחרדים שנכנסו לשוק העבודה בחרו בתחום החינוך ובמקצועות נוספים שנחשבים כבעלי פוטנציאל השתכרות נמוך. הנתונים מעידים על גידול משמעותי במספר החרדים שלומדים קורסי הכשרה טכנולוגיים, כאשר חלק ניכר מהחרדים שלומדים בהכשרות מקצועיות לומדים קורסים בהנדסת תוכנה.
מומחים מזהירים: הכשרות קצרות מועד אינן מעניקות ידע רחב מספיק ואת הכלים הנדרשים להשתלבות לאורך זמן בתעסוקה איכותית בעידן הבינה המלאכותית. בוגרי ההכשרות הטכנולוגיות עלולים למצוא את עצמם מול תעשייה שהולכת ומצמצמת את טווח המשרות תוך העלאת הדרישות, הידע והכישורים שהיא מחפשת במועמדים פוטנציאליים.
התעשייה הטכנולוגית, בייחוד בקרב החברות המובילות, עדיין בעלת עדיפות ברורה לבוגרי תארים אקדמיים בתחומי ההנדסה, מדעים מדויקים ותחומים טכנולוגיים קשורים. זאת במיוחד בתפקידים שדורשים מבנה תוכנה מורכב, הבנה עמוקה של מערכות ואינטגרציה בין תחומים, אך אפילו במשרות מתחילים. מחקר חדש של מרכז טאוב חושף כי תעשיית ההייטק הישראלית נכנסת לתקופה מאתגרת: שיעורי האבטלה בשירותי הייטק טפסו מעל הממוצע הארצי מאז פרוץ המלחמה, ובמהלך שנת 2024 ירד חלקן של משרות פנויות במקצועות טכנולוגיים.
המחקר מצביע על פערי תעסוקה משמעותיים בהייטק לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה: כמעט רבע מהגברים היהודים הלא-חרדים מועסקים בתעשיות הייטק, כ-12% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות, פחות מ-10% מהאוכלוסייה החרדית, ופחות מ-5% מהאוכלוסייה הערבית. פרופ' גיל ס. אפשטיין, אחד ממחברי המחקר, אומר: "אימוץ הבינה המלאכותית והאצת האוטומציה משנים את התעסוקה במגזר ההייטק. בשנים האחרונות חלה עלייה בשכר של צוות התמיכה לצד ירידה במספר האנשים המועסקים בתפקידים כאלה".
ניסיון העבר מלמד שיצירת שינוי במגמות הקיימות אפשרית. בשנים האחרונות, שינויים במדיניות ההשכלה הגבוהה והכוונה של מוסדות אקדמיים הביאו לשינוי בדפוסי הלימוד של סטודנטים חרדים, עם ירידה בפניות למקצועות רוויים כמו משפטים ומנהל עסקים, וקפיצה בהשתלבות במקצועות דוגמת מדעי המחשב וההנדסה.
הפורום הכלכלי העולמי מגלה שבממוצע, עובדים יכולים לצפות ששני-חמישיות שהם 39% ממערך המיומנויות הקיים שלהם ישתנה או יהפוך למיושן בתקופה 2025-2030. פערי מיומנויות נחשבים למחסום משמעותי לטרנספורמציה עסקית, כאשר מעסיקים רבים מזהים אותם כמחסום מרכזי.
המסר המרכזי? המדיניות הנוכחית שבמרכזה יעד כמותי בלבד, ללא כל הכוונה לתארים ולתחומים שיבטיחו לחרדים שבוחרים בכך תעסוקה איכותית בשכר גבוה, אינה מספקת עוד. נדרשת גישה חדשה שמתמקדת באיכות התעסוקה ובהכוונה מושכלת למקצועות עם ביקוש אמיתי בשוק העבודה. תחום מקצועות הבריאות מהווה דוגמה מצוינת, בו קיים צורך גבוה ומתמשך בכוח אדם איכותי, ושילובם של חרדים בתחום זה הוא גם בעל ערך מוסף, בשל יכולתם לשמש כגשר וכסוכני ידע בחברה החרדית.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!