כשאין ברירה ממציאים את הדרגנוע הארוך בעולם
תארו לעצמכם שאתם יוצאים בכל בוקר מביתכם, ולפניכם, לפני כל דבר אחר, מחכה טיפוס רגלי של שעה שלמה בחום מחניק של יותר מ-30 מעלות. לא טיול. לא בחירה. פשוט הדרך היחידה להגיע לרחוב הראשי, לבית הספר, לבית החולים. כך נראים חייהם של עשרות אלפי תושבים בוושאן, עיירה קטנה במחוז צ'ונגצ'ינג שבדרום-מערב סין, שנבנתה בין הרים בולטים על גדות נהר היאנגצה.
צ'ונגצ'ינג ידועה כ"עיר ההרים" של סין, וזה לא סתם כינוי תיירותי. הטופוגרפיה שם תלולה עד כדי כך שמבנים רבים בעיר כוללים כניסות בכמה קומות שונות בו-זמנית, ורכבות חשמליות חולפות ממש דרך בניינים מגורים. וושאן, אחד ממחוזותיה, ממוקמת בלב אזור שלושת הגאיות, של נהר היאנגצה, נוף שנחשב מהדרמטיים שבסין, ומוקפת בהרים משני עבריה. מאוד יפה אך גם מאוד קשה להתנייד.
הפתרון שנבנה שם הוא כנראה הדבר הכי לא שגרתי שנבנה תחת הכותרת "תחבורה ציבורית" בשנים האחרונות: מערכת מדרגות נעות חיצוניות שאורכה הכולל מגיע לכ-905 מטרים, ומעלה נוסעים לגובה אנכי של 242 מטרים, שווה ערך לבניין בן כ-80 קומות. זו מערכת המדרגות הנעות החיצוניות הארוכה בעולם.
עשרים שנה עד לפתרון
הרעיון לא נולד אתמול. כבר ב-2002, עם השלמת האזור העירוני החדש של המחוז, הועלתה לראשונה ההצעה לבנות מערכת תחבורה אנכית שתחבר בין גדות הנהר לשכונות המגורים הגבוהות. מגבלות תקציב וטכנולוגיה דחו את הפרויקט שוב ושוב. רק ב-2022 שבו הרשויות המקומיות ובחנו אותו ברצינות, הפעם בשל לחצי תנועה גוברים ותביעות תושבים שלא שקטו.
צוות המעצבים מחברת הנדסת הרכבות הסינית "אריואן", בראשות המעצב הראשי הואנג ווי, בחן תחילה מגוון פתרונות: רכבל, רכבת תיירותית, מערכת על פסים. כולם נפסלו. בסופו של דבר נבחרה מערכת מדרגות נעות רב-שלבית, בשל שילוב של קיבולת גבוהה, בטיחות, עלויות תחזוקה סבירות, והתאמה לשיפועים קיצוניים שבחלקם מגיעים לכמעט 60%. ווי הסביר את הפילוסופיה שעמדה מאחורי הבחירה: "המטרה שלנו הייתה שהתשתית עצמה תהפוך ליעד. זה לא רק דרך להגיע מנקודה א' לנקודה ב', אלא חלק מחוויית העיר."
האתגרים ההנדסיים לא היו פשוטים. המסלול עובר דרך אזור עירוני צפוף, בניינים צמודים, תשתיות תת-קרקעיות, וקרקע רצופה מערות וחללים תת-קרקעיים טבעיים, שמקשה על הנחת יסודות כבדים. הפתרון שפיתח הצוות כונה בפיהם "תפירה תלת-ממדית": חלק ניכר מהמבנה הורם לאוויר באמצעות מסדרונות קלי משקל, כדי לחסוך בשטח קרקע ולהימנע מחפירות נרחבות. עלות הפרויקט הכוללת הסתכמה בכ-23 מיליון דולר.
כשתשתית הופכת ליעד תיירותי
המערכת נפתחה לציבור ב-29 בינואר, היום הראשון של השנת הסינית החדשה לשנת 2026. היא כוללת 21 מדרגות נעות, 8 מעליות נגישות ו-4 שבילים נעים שהם מסועי הליכה אופקיים, סך הכל 33 יחידות הפועלות כמכלול מתואם אחד. כל הציוד יוצר ונבדק מראש במפעל שינדלר. שתיים מהמדרגות הארוכות במיוחד, כל אחת מעל 70 מטרים, יוצרו בחלקים נפרדים שאפשרו הרכבה עם מכונות קטנות יחסית, פתרון הכרחי בשטח הצר והמאוכלס.
מבחינה טכנולוגית, הפרויקט חייב כמה פתרונות שאינם סטנדרטיים. האקלים בוושאן גשמי, ערפילי ולח במיוחד, שמסכן ציוד פלדה וחושף אותו לקורוזיה מהירה. לכן כל יחידה קיבלה ציפוי מיוחד, ומסגרות הפלדה עברו תהליך שנקרא "גלוון בטבילה חמה": הפלדה מוטבלת בגלוון חם ויוצרת שכבת הגנה עמידה. מנהל הפרויקט שיאוהואי טאן תיאר את המטרה בפשטות: "רצינו לספק 'מעיל גשם' לציוד כדי להבטיח יציבות גם במזג האוויר הקשה ביותר."
כל 33 היחידות מחוברות למרכז ניטור טכני של שינדלר בשנגחאי, המאפשר מעקב מרחוק 24 שעות ביממה. מערכת תחזוקה חזויה מזהה תקלות פוטנציאליות לפני שהן הופכות לבעיה של ממש. ויש פרט שאולי יפתיע: כשנוסעים יורדים במורד ההר, האנרגיה הקינטית שנוצרת מתנועתם מומרת לחשמל ומוחזרת למערכת, טכנולוגיה המכונה "בלימה רגנרטיבית", שמפחיתה את צריכת האנרגיה הכוללת.
המספרים שנאספו בשבועיים הראשונים לאחר הפתיחה מדברים בעד עצמם. המערכת נפתחה ביום הראשון של ראש השנה הסיני, ובמהלך חגיגות חג האביב בלבד עברו בה כ-450,000 איש. ביום רגיל עוברים בה כ-10,000 נוסעים. מה שהיה פעם טיפוס של שעה בחום מחניק הפך לנסיעה נוחה של 20 דקות.
אבל מעבר לנתוני השימוש, משהו אחר קרה. המדרגות הפכו ליעד תיירותי בפני עצמן. אנשים מגיעים מרחבי סין לא כדי לעלות לפסגה, אלא כדי לנסוע במדרגות הנעות עצמן. פלטפורמות תצפית לאורך המסלול, חזיתות זכוכית שקופות המאפשרות נוף פנורמי על ההרים ועל נהר היאנגצה, ותאורה לילית שהופכת את המבנה לרצועת אור מנצנצת, כל אלה הפכו תשתית תחבורתית לחוויה של ממש. הסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות הביאו לתשומת לב בינלאומית נרחבת.
תגובות (0)
אין עדיין תגובות. היו הראשונים להגיב!