לפני כ-32 שנה, ב-27 במאי 1993 התעוררה ארצות הברית לכותרת מדאיגה בעיתון הגדול ביותר במדינת ניו מקסיקו שבארה"ב ה"אלבקרקי ג'ורנל": "שפעת מסתורית הורגת 6 באזור שבטי". הסיפור החל שבועיים קודם לכן, כאשר צעיר בן 19 משבט הנאבאחו נסע עם משפחתו להלוויית ארוסתו. באמצע הנסיעה החל להתקשות בנשימה במושב האחורי של הרכב. המשפחה עצרה לקרוא לאמבולנס, אך מאמצי ההחייאה של הצוותים הרפואיים היו לשווא, ריאותיו של הצעיר הוצפו בנוזלים והוא למעשה טבע.
הרופאים בחדר המיון במרכז הרפואי ההודי בגאלופ היו המומים. לא רק מהמהירות והאופי הדרמטי של המוות, אלא גם מהדמיון למקרה של אישה צעירה שסבלה מאותם תסמינים ומתה מספר שבועות קודם לכן, למרבה התדהמה התברר שזו ארוסתו של אותו צעיר. במהלך השבועות הבאים חלו באזור יותר מתריסר אנשים במחלה הקטלנית, רבים מהם בני נאבאחו שהיו צעירים ובריאים. ב-11 ביוני 1993 חשף הדו"ח השבועי של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) שהפתוגן המסתורי היה "הנטה – נגיף שלא זוהה בעבר".
הנגיף החדש השתייך למשפחת ההנטה-נגיפים, קבוצת נגיפים הנישאים בדרך כלל על ידי חולדות, עכברים ומכרסמים אחרים, הידועים כגורמים למחלות חמורות בבני אדם. אבל הנגיף הזה היה שונה. הוא קיבל מאוחר יותר את השם "סין נומברה" ("ללא שם" בספרדית), וגרם למחלה קטלנית הרבה יותר: תסמונת ריאתית של נגיף ההנטה. המחלה פוגעת בלב ובריאות, ושיעור התמותה שלה הוא 50%. בין 1993 ל-1995 היא גבתה את חייהם של יותר מ-45 אנשים בדרום-מערב ארצות הברית.
זיהוי הפתוגן היה רק הצעד הראשון. החוקרים היו צריכים להבין כיצד המחלה מתפשטת. כל המקרים הקודמים של נגיף ההנטה הופצו על ידי מכרסמים, כך שהחוקרים החלו ללכוד ולבדוק כמה שיותר מיני מכרסמים באזור ארבעת הפינות, שזה הנקודה שבה נפגשים גבולות קולורדו, ניו מקסיקו, אריזונה ויוטה. ב-14 ביוני 1993 זיהה מרכז הבקרה והמניעה של מחלות את עכבר הצבי, הנמצא ברחבי צפון אמריקה, כנשא העיקרי.
עכברים נגועים בנגיף ההנטה יכולים להעביר את המחלה לבני אדם דרך "אירוסוליזציה" תהליך שבו עכברים נגועים משפילים את הנגיף דרך הרוק וההפרשות שלהם, ובני אדם שואפים בשוגג את החלקיקים כאשר הם מתעוררים באוויר. למרות שכ-30% מעכברי הצבי שנבדקו בחקירת אזור ארבעת הפינות נשאו את נגיף ה"סין נומברה", הם לא היו חולים או גוססים. הנגיף מתקיים בשלום עם המארחים המכרסמים שלו זה עידן ועידנים.
נגיפי ההנטה: מבנה ביולוגי ודרכי הדבקה
משפחת נגיפי ההנטה היא קבוצה מגובשת למדי של נגיפים, שרבים מהם גורמים למחלות ותסמונות שונות באנשים ברחבי העולם. למשפחה שתי תת-קבוצות נפרדות: נגיפי ההנטה של העולם הישן, שנמצאים באפריקה, אסיה ואירופה, ונגיפי ההנטה של העולם החדש, שנמצאים ביבשת אמריקה. שתי התת-קבוצות קשורות זו לזו, אך שונות בכך שהן גורמות לסוגים שונים מאוד של מחלות בקורבנות האנושיים שלהן.
נגיפי העולם החדש גורמים למחלה המכונה תסמונת ריאתית הנטה-נגיפית. הנגיפים ממקדים את התקפותיהם בריאות, שם הם מדביקים תאים המצפים את כלי הדם הזעירים וגורמים להם להפוך "דולפים", ובסופו של דבר מציפים את הריאות בנוזל וגורמים לקורבן להיאבק על נשימה. כשהנגיפים מגיעים ללב, הנזק שהם גורמים מגביל את יכולתו לשאוב דם ברחבי הגוף. כשל זה גורם ללחץ דם נמוך במיוחד מכיוון שתאים רבים בגוף נשארים מורעבים לחמצן, מה שעלול להוביל לכשל של רוב או כל איברי הגוף ולגרום במהירות למוות.

נגיפי העולם הישן גורמים למחלה המכונה קדחת דימומית עם תסמונת כלייתית. השלב השני של התסמינים עשוי לכלול לחיים אדומות, פריחה ועיניים אדומות או כואבות. מכיוון שההתקפות הנגיפיות גורמות לדימום פנימי, תסמינים חמורים יכולים לכלול לחץ דם נמוך, הלם וכשל כלייתי חריף. ניתוח של מומחי מחלות מצביע על כך שחומרת המחלה משתנה בהתאם לחבר הספציפי במשפחת נגיפי ההנטה: נגיפי האנטאן ודוברבה חמורים יותר, ואילו סיאול, סארמה ופואומלה פחות חמורים.
לכל חבר במשפחת נגיפי ההנטה יש מין אחד או שניים של מכרסמים המשמשים כסוכני הפצה. נגיף "סין נומברה" מופץ על ידי עכבר צבי צפון אמריקאי, נגיף "סיאול" מופץ על ידי חולדת נורבגיה וחולדה שחורה, נגיף "דוברובה" על ידי עכבר צווארון צהוב, נגיף "פואומלה" על ידי נברן גדות, ונגיף האנדים על ידי עכברון האורז הננסי ארוך-הזנב. המכרסמים הנשאים של משפחת נגיפי ההנטה אינם חולים מהנגיף בעצמם, מה שהופך אותם ליעילים מאוד בהפצת הנגיף בכל מקום שבו הם חיים ומחפשים מזון.
הנגיפים ידועים לשמצה ביציבותם, הם מסוגלים לשרוד 10 ימים בטמפרטורת החדר, ולפחות 18 ימים בטמפרטורות נמוכות מאוד, עד מינוס 20 מעלות צלזיוס.
התפרצויות ב-2025-2026 ופיתוח חיסון חדשני
בשנים האחרונות נמשכת מגמת התפרצויות של נגיף ההנטה ביבשת אמריקה, כאשר מדינות רבות בדרום אמריקה מדווחות על מקרים של תסמונת ריאתית הנטה. ארגנטינה נותרה המדינה המדווחת על המספר הגבוה ביותר של מקרים באזור, עם שיעורי תמותה משתנים. מדינות נוספות כגון ברזיל, בוליביה, צ'ילה, פרגוואי וארצות הברית ממשיכות לדווח על מקרים, כאשר שיעור התמותה הכולל נע בין 25-40% בהתאם למדינה ולזן הנגיף.
באפריל 2026, ספינת השייט "הונדיוס" יצאה למסע מארגנטינה לחופי קייפ ורדה באוקיינוס האטלנטי. בין 6 ל-28 באפריל החלו הנוסעים לחלות במחלה נשימתית חמורה, עם חום, תסמינים במערכת העיכול והתדרדרות מהירה לדלקת ריאות. ב-2 במאי 2026, הצוות הרפואי על הספינה דיווח לארגון הבריאות העולמי על כמות של חולים במצב קשה. הספינה, הנושאת 147 נוסעים ואנשי צוות מ-23 מדינות, נותרה תקועה מול חופי קייפ ורדה.

נכון ל-4 במאי 2026, זוהו 7 מקרים (2מאושרים במעבדה כנגיף הנטה ועוד 5 חשודים), כולל 3 מקרי מוות, חולה אחד במצב קריטי ו-3 עם תסמינים קלים. אבל מה שמדאיג ביותר: החוקרים לא הצליחו למצוא כל עדות למכרסמים על הספינה, מה שמעלה את החשש הנדיר ביותר מהעברה בין-אנושית של הנגיף. ארגון הבריאות העולמי מציין שמדובר באירוע נדיר ביותר, שכן נגיף ההנטה כמעט תמיד עובר ממכרסמים לבני אדם, ולא מאדם לאדם.
הספינה נותרה מרותקת למים הבינלאומיים, כאשר הצוות הרפואי מבצע בדיקות ובידוד למניעת התפשטות נוספת של המחלה. המקרה הזה, יחד עם ההתפרצויות המתמשכות בדרום אמריקה, מדגיש את האיום המתמשך של נגיף ההנטה, גם במקומות שבהם לא מצפים למצוא אותו.
חוקרים מאוניברסיטת טקסס באוסטין כבר פרסמו בתחילת השנה במגזין Cell ממצאים פורצי דרך על נגיף האנדים. המחקר מספק את המפה התלת-ממדית המפורטת ביותר עד כה של קומפלקס החלבון שהנגיף משתמש בו כדי להדביק תאי מארח. צוות המחקר, בראשות פרופסור ג'ייסון מקללן מהמחלקה למדעי ביולוגיה מולקולרית, הצליח ליצור תרשים מפורט ברזולוציה של 2.3 אנגסטרום, שזה רמה מאוד גבוהה של פירוט.
מידע מבני מפורט זה אפשר לחוקרים לייצר מועמד לחיסון שכאשר הוזרק לעכברים, גרם לתאים שלהם לייצר נוגדנים מנטרלים נגד נגיף האנדים. ב-2024, המכונים הלאומיים לבריאות זיהו משפחות של וירוסים, כולל הנטה-וירוסים, שהם מסוכנים ביותר וללא חיסונים או טיפולים יעילים.
למרות ההתקדמות בתחום, מניעה נותרה המפתח העיקרי. הדרך הטובה ביותר להימנע מנגיף הנטה היא לשמור על מכרסמים מחוץ לבית, על ידי איטום פערים או חורים, שמירה על מזון אטום היטב, שימוש בפחי אשפה עבים עם מכסים הדוקים ולא לגעת בהפרשות מכרסמים. זה ההשתדלות שלנו. השאר כבר לא בידינו.
תגובות (6)
בתקווה ותפילה שהפעם זה לא ככה.