אנקור כחול: טיל מטרה שהפך לנשק תקיפה
בוקר של 3 בספטמבר 2013. השעה 9:15. מטוס קרב ישראלי משגר טיל ממרכז הים התיכון. דקה אחת בלבד עוברת, ומערכת ההתרעה הרוסית מפני טילים בעיר ארמוויר, דרומית-מערב לרוסיה, מזהה את השיגור. שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו ממהר לעדכן את הנשיא ולדימיר פוטין. משרד ההגנה הרוסי מפרסם הודעה דרמטית על זיהוי שני טילים בליסטיים, מהלך שתואר כ"חסר תקדים כמעט בנוף הביטחוני המקומי".
הבורסה בתל אביב רושמת ירידות. שגרירות רוסיה בסוריה ממהרת להודיע שאין סימן למתקפת טילים בדמשק. מקור בדמשק מסר שהטילים שאותרו נפלו לים. רק בצהריים, לאחר שהחשיפה הרוסית כבר הפכה לכותרת עולמית, ישראל נאלצה להודות: זה היה ניסוי מתוכנן של טיל מטרה בשם "אנקור".
הטיל שוגר במסגרת ניסוי משותף עם הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA). משרד הביטחון הישראלי ביצע את הניסוי כדי לבחון את יעילות מערכת ה"חץ", מערכת ההגנה האווירית הישראלית מפני טילים בליסטיים. מכ"מים עקבו אחר טיל המטרה. הניסוי הוגדר כמוצלח.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון התייחסו לאירוע והדגישו את חשיבות המשך הפיתוח של מערכות ההגנה הישראליות. הניסוי התרחש על רקע מתיחות ביטחונית חריפה באזור, במיוחד בסוריה, כאשר התנהל דיון בינלאומי על תגובה אפשרית לשימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד.
החשיפה הרוסית של הניסוי, שהתרחשה דקה בלבד לאחר השיגור, העידה על יכולות המעקב והמודיעין המתקדמות של רוסיה באזור. העובדה שהניסוי בוצע בשיתוף פעולה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים הדגישה את החשיבות האסטרטגית של הפיתוח הזה ואת עומק שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארצות הברית. אבל מעטים שיערו אז שטיל המטרה הזה יהפוך בעתיד לכלי תקיפה מתוחכם.
מאנקור לרוקס: הפיכה טכנולוגית
"אנקור" פותח על ידי רפאל כטיל מטרה לניסויי מערכת ה"חץ". תפקידו היה להתחזות לטיל בליסטי איראני, מבחינת המהירות וכושר התמרון, כולל טיסה במהירויות על-קוליות גבוהות. הטיל נחשב לייחודי עד כדי כך שלקוחות זרים השתמשו בו לניסויי טילים רגישים.
רק שבשנת 2019, רפאל חשפה בתערוכה בהודו משהו חדש לגמרי: את טיל ה-רוקס, הטיל החדש התבסס על אנקור, אלא שהפעם לא כטיל מטרה אלא כטיל תקיפה מתוחכם. השינוי היה יצירתי ומבריק: אותה טכנולוגיה שפותחה כדי לחקות טילים בליסטיים הפכה עצמה לנשק תקיפה.
הרוקס משלב מספר מערכות ניווט המגבות זו את זו: ניווט לווייני ואינרציאלי בדרך אל המטרה, וניווט אופטי באמצעות השוואת תמונה של המטרה למה שרואה המצלמה של הטיל. הטיל משייט במהירות על-קולית, מה שמקטין את זמן ההתרעה של האויב ומקשה על יירוט ושיבוש. לפי הערכות זרות, טווחו מגיע ל-300 ק"מ, ומשקל ראש הקרב שלו הוא 500 ק"ג.
את הרוקס אפשר לשגר ממטוסי F-16 הקטנים יותר, וייתכן שגם ממטוסי F-35. ראש הקרב הגדול, ביחד עם המהירות הגבוהה, הופך אותו לנשק שיכול לפעול גם נגד מטרות מבוצרות ותת-קרקעיות. רפאל עצמה הדגימה בפרסומיה את יכולתו לפגוע בצורה אנכית במטרות קרקעיות, כולל פתחי מנהרות, יכולת קריטית במיוחד נגד מתקנים תת-קרקעיים.
הטיל נחשף בתקופה שבה התעשיות הביטחוניות גויסו לפתח ולצייד את צה"ל באמצעים שיאפשרו לו, בעת הצורך, יכולת תקיפה על מערך הגרעין האיראני, מערך הטילים הבליסטיים של איראן, וסוללות טילי הנ"מ שמגינות עליהם. זוהי דוגמה לגישה הישראלית של שימוש חוזר בטכנולוגיות קיימות ליצירת פתרונות תקיפה חדשים. הטיל שנולד כמטרה הפך לכלי תקיפה.
אנקור כחול בפעולה: מאספהאן לטהראן
ב-19 באפריל 2024, בשעות הבוקר המוקדמות, דיווחה איראן על ירי מערכות הגנה אווירית ליד בסיס אוויר מרכזי ואתר גרעיני ליד העיר אספהאן שבמרכז איראן. האירוע עורר חששות מתקיפת תגמול ישראלית אפשרית בעקבות מתקפת הכטב"מים והטילים חסרת התקדים של איראן על ישראל שבוצעה ב-13 באפריל, אז שיגרה איראן כ-350 כלי נשק, כולל מל"טים, טילי שיוט וטילים בליסטיים.
תמונות לוויין שהתקבלו מחברת אוֹמְבְּרָה חשפו נזק למכ"ם 30N6E של מערכת טילי קרקע-אוויר S-300PMU2 איראנית באספהאן. האיראנים, במטרה להקטין את ההישג הביטחוני הישראלי, טענו שהתקיפה בוצעה בידי "רחפנים קטנים" ששוגרו מתוך ארצם. אבל שרידי טיל שנמצאו בעיראק אחרי התקיפה רמזו למשהו אחר לגמרי, שברים ממה שנראה כמאיץ של טיל ישראלי מסוג אנקר כחול.
לפי פקיד בכיר אמריקאי שדיבר עם ABC News, מטוסים ישראליים, שפעלו מחוץ לגבולות איראן, שיגרו שלושה טילים שכוונו לאתר מכ"ר להגנה אווירית השומר על מתקן הגרעין נתנז. הפקיד הצהיר שההערכה מצביעה על הרס מוצלח של האתר המיועד, והוסיף שמטרת התקיפה הייתה להעביר לאיראן מסר על יכולות ישראל מבלי להסלים את המתיחות.
ב-5 במאי 2024, שבועיים לאחר התקיפות, שרת התחבורה הישראלית וחברת הקבינט מירי רגב אישרה את האחריות הישראלית לתקיפות. ב-22 באוקטובר 2024, עזיז ג'עפרי, המפקד לשעבר של המשמרות המהפכניים, הודה לראשונה ב"מתקפת הטילים" של ישראל על איראן. הוא אמר שישראל ירתה "מספר טילים" לעבר בסיס האוויר באספהאן עם "מטוסים אמריקאיים מתקדמים" ואישור ממדינות מסוימות להשתמש במרחב האווירי שלהן.
המסע של אנקור כחול הגיע לשיאו במבצע "שאגת הארי" בפברואר 2026. ב-28 בפברואר, ארצות הברית וישראל פתחו במבצע צבאי משותף נרחב נגד איראן. כ-200 מטוסי קרב ישראליים ביצעו תקיפות נרחבות במערך הטילים ומערכות ההגנה של המשטר האיראני במערב ובמרכז איראן, תוך פגיעה בכ-500 מטרות בו-זמנית. במסגרת המכה הפותחת, חוסלו 40 מפקדים בכירים של המשטר האיראני תוך 40 שניות, הישג היסטורי שהתאפשר הודות למודיעין מדויק.
מה שהחל כטיל מטרה ב-2013 הפך לכלי תקיפה מתוחכם שאפשר לישראל להגיע למטרות עמוק בשטח איראן מבלי לסכן טייסים או להיכנס למרחב האווירי האיראני. הטכנולוגיה שפותחה כדי לחקות איומים הפכה עצמה לנשק אפקטיבי, סיפור של יצירתיות ישראלית בתעשיית הביטחון.
תגובות (3)